ויקיפדיה

משתמש:ארז נמרוד כהן/טיוטות/מערב אפריקה

< משתמש:ארז נמרוד כהן
  Western Africa (UN subregion)
  Maghreb

מערב אפריקה או אפריקה המערבית הוא האזור המערבי ביותר ביבשת אפריקה. האו"ם מכליל בהגדרת מעקב אפריקה את 16 המדינות הבאות הנפרשות על פני 5 מליון ק"מ רבועים: [1]

מלבד מאוריטניה, כל המדינות הללו חברות בקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS). האזור המוגדר על ידי האו"ם כולל גם את האי סנטה הלנה, אי בריטי בדרום האוקינוס האטלנטי.

רקע עריכה

הגבולה המזרחי של מערב אפריקה עובר ממערב לקו האורך 10°. האוקיינוס האטלנטי מהווה את הגבול המערבי והגבול הדרומי של האזור. הגבול הצפוני של האזור הוא מדבר סהרה ועיקול הניז'ר(נהר) נחשב החלק הצפוני ביותר של האזור.

הגבולות הקולוניאליים של האזור באים ליידי ביטוי בגבולות הלאומיים של המדינות המודרניות במערב אפריקה. גבולות אלו מחלקים שבטים וקבוצות אתניות בין המדינות המודרניות.

גאוגרפיה ואקלים עריכה

אזור מערב אפריקה מכסה שטח של 6,140,000 קמ"ר, כחמישית מיבשת אפריקה. מרבית השטח הוא מישורי ומתנשא עד 300 מטרים מעל גובה פני הים. במספר מקומות ניתן למצוא פסגות גבוהות מכך בחלק מהמדינות בחוף הדרומי של האזור.

חלקו הצפוני של אזור מערב אפריקה הוא אזור צחיח למחצה הנקרא הסאהל. זהו אזור המחבר בין מדבר סהרה לבין הסוואנה של מערב סודאן. בין הסוואנה לחוף הדרומי מפרידה רצועה של יער ברוחב שנע בין 160 ל- 240 קילומטרים.

תרבות עריכה

 
התוף המדבר הוא כלי נגינה ייחודי לאזור מערב אפריקה.

מערב אפריקה היא בעלת מגוון גדול של תרבויות אשר יש להן מאפיינים דומים בלבוש, מאכלים, מוזיקה, ותרבות שאינם מאפיינים קבוצות אתניות מחוץ לאזור הגאוגרפי. הדג'מבה והקורה, לצד בד הקנטה של בני שבט האקן הפכו לססמנים מוכרים של התרבות המערב אפריקאית, כמו גם סגנון הארכיטקטורה הייחודי לאזור - הסגנון הסדאנו-סאהלי.

דת עריכה

איסלאם היא הדת השלטת במרכז האזור ובחוף המערבי של היבשת. נצרות היא הדת השלטת בחופי ניגריה, גאנה, וחוף השנהב. בכל האזור הגאוגרפי עדיין קיימות דתות מקומיות.

ספורט עריכה

כדורגל מהווה את הספורט הרשמי העיקרי באזור. הנבחרות של ניגריה, גאנה וחוף השנהב הצליחו להעפיל מספר פעמים למונדיאל.

מוזיקה עריכה

מבאלאקס, היילייף, פוג'י, ואפרו-ביט הם ג'אנרים המודרניים במוזיקה המערב אפריקאית.

כלי נגינה עתיקים יותר כוללים את תוף התוף דג'מבה והקורה, כלי מיתר בעל 21 מיתרים, שיוצרו על ידי בני שבט המנדינקה.

ארכיטקטורה עריכה

 
המסגד בג'נה

הסגנון המוכר ביותר במערב אפריקה הוא הסגנון הסודאנו-סאהלי. סגנון זה בא לידי ביטוי בשימוש בלבני בוץ וחמר הנתמכות על ידי קורות עץ. קורות העץ הבולטות מחוץ לפני המבנה משמשות גם כפיגומים לצורכי תחזוקה ושיפוצים של המבנה. מסגדים וארמונות רבים במערב אפריקה נבנו בסגנון זה ביניהם המסגד הגדול בג'נה.

לבוש עריכה

הלבוש הרשמי המקובל באזור הוא הבובו (המוכר גם כאגבדה ובבאריגה). מקורה של תלבושת זו היא באצולה של האימפריות המערב אפריקאיות המאה ה-12. אזור מערב אפריקה מזוהה במיוחד עם בד הקנטה (הנקרא גם נוונטומה). זהו בד משי הטווי שתי וערב ומקורו באזור גאנה. קבוצות אתניות רבות משתמשות בבד לייצור תלבושותיהם השבטיות בגאנה, חוף השנהב וטוגו.

היסטוריה עריכה

המשחק אוורה פופולרי ברוב מדינות מערב אפריקה. ההיסטוריה של מערב אפריקה מתחלקת לחמש תקופות מרכזיות. בתקופה פרהיסטוריה הגיעו המתיישבים הראשונים לאזור, פיתחו חקלאות ופיתחו קשרים עם האנשים היושבים בצפון אפריקה. בתקופת הברזל שלטו באזור אימפריות שפיתחו מסחר ביבשת ומחוצה לה ואת מערכות השלטון המרכזיות. בתקופה השלישית התפרקו האמפריות למדינות אשר קיימו יחסים דיפלומטיים ומסחריים מורכבים עם מדינות המזרח התיכון, אירופה ואמריקה. תקופה זו הובילה לתקופה הקולוניאליסטית שבה צרפת ובריטניה שלטו ברובו של האזור. התקופה האחרונה החלה עם תום הקולוניאליזם וקבלת העצמאות של מדינות מערב אפריקה המודרניות.

פרהיסטוריה עריכה

המתיישבים הראשונים במערב אפריקה היו מקורבים לפיגמים, ככל הנראה, והגיעו לאזור בסביבות 12,000 לפנה"ס. חקלאות זעירה וביות בעלי חיים החלו באלף החמישי לספירה. עד 400 לפנה"ס טכנולוגיית עיבוד הברזל איפשרה את הגדלת התוצרת החקלאית והביאה לפיתוח ערי המדינה הראשונות. ביות הגמל הוביל להתפתחות המסחר עם תרבויות מעבר למדבר הסהרה ביניהם קרתגו והעמים ה[ברברים]]. תרבויות מערב אירופה ייצאו זהב, בדי כותנה, כלי מתכת ועור. מוצרי הייבוא העיקריים היו מלח, סוס וטקסטיל.

האמפריות הגדולות עריכה

התפתחות הכלכלה באזור איפשרה את התחזקותו של שלטון מרכזי והיווצרותן של ציוויליזציות. The development of the region's economy allowed more centralized states and civilizations to form, beginning with the Nok civilization which began 500 B.C. and the Ghana Empire in the 8th century AD which stretched to the Mali empire. Based around the city of Kumbi Saleh in modern-day Mauritania, the empire came to dominate much of the region until its defeat by Almoravid invaders in 1052. The Sosso Empire sought to fill the void, but was defeated (c. 1240) by the Mandinka forces of Sundiata Keita, founder of the new Mali Empire. The Mali Empire continued to flourish for several centuries (most particularly under Sundiata's grandnephew), Kankan Musa I before a succession of weak rulers led to its collapse under Mossi, Tuareg and Songhai invaders. In the fifteenth century, the Songhai would form a new dominant state based around Gao, in the Songhai Empire, under the leadership of Sonni Ali and Askia Mohammed. Further south, Osei Tutu and Okomfo anokye have started to build the Empire of Ashanti Meanwhile, south of the Sudan, strong city states arose in Ife, Bono, and Benin around the fourteenth century. Further east, Oyo arose as the dominant Yoruba state and the Aro Confederacy as a dominant Igbo state in modern-day Nigeria.

Slavery and European contact עריכה

Following the 1591 destruction of the Songhai capital by Moroccan invaders, a number of smaller states arose across West Africa, including the Bambara Empire of Ségou, the Bambara kingdom of Kaarta, the Peul/Malinké kingdom of Khasso, and the Kénédougou Empire of Sikasso. Portuguese traders began establishing settlements along the coast in 1445, followed by the French and English; the African slave trade began not long after, which over the following centuries would debilitate the region's economy and population. The slave trade also encouraged the formation of states such as the Asante Empire, Bambara Empire and Dahomey, whose economies largely depended on exchanging slaves for European firearms, which were then used to capture more slaves.

The expanding Atlantic slave trade produced significant populations of West Africans living in the New World, recently colonized by Europeans. The oldest known remains of African slaves in the Americas were found in Mexico in early 2006; they are thought to date from the late 16th century and the mid-17th century.[2] European and American governments passed legislation prohibiting the Atlantic slave trade in the 19th century, though slavery in the Americas persisted in some capacity through the century in the Americas; the last country to abolish the institution was Brazil in 1888. Descendants of West Africans make up large and important segments of the population in Brazil, the Caribbean, Latin America, and the United States.

Colonialism עריכה

 
French colonies in West Africa circa 1913

In the early nineteenth century, a series of Fulani reformist jihads swept across the Western Africa. The most notable include Usman dan Fodio's Fulani Empire, which replaced the Hausa city-states, Seku Amadu's Massina Empire, which defeated the Bambara, and El Hadj Umar Tall's Toucouleur Empire, which briefly conquered much of modern-day Mali. However, the French and British continued to advance in the Scramble for Africa, subjugating kingdom after kingdom. With the fall of Samory Ture's new-founded Wassoulou Empire in 1898 and the Ashanti queen Yaa Asantewaa in 1902, most West African military resistance to colonial rule came to an effective end.

Britain controlled The Gambia, Sierra Leone, Ghana, and Nigeria throughout the colonial era, while France unified Senegal, Guinea, Mali, Burkina Faso, Benin, Côte d'Ivoire and Niger into French West Africa. Portugal founded the colony of Guinea-Bissau, while Germany claimed Togoland, but was forced to divide it between France and Britain following First World War. Only Liberia retained its independence, at the price of major territorial concessions.

Postcolonial era עריכה

Following Second World War, nationalist movements arose across West Africa. In 1957, Ghana, under Kwame Nkrumah, became the first sub-Saharan colony to achieve its independence, followed the next year by France's colonies (Guinea in 1958 under the leadership of President Ahmed Sekou Touré); by 1974, West Africa's nations were entirely autonomous. Since independence, many West African nations have been plagued by corruption and instability, with notable civil wars in Nigeria, Sierra Leone, Liberia, and Côte d'Ivoire, and a succession of military coups in Ghana and Burkina Faso. Many states have failed to develop their economies despite enviable natural resources (see: Petroleum in Nigeria), and political instability is often accompanied by undemocratic government. AIDS is also a growing problem for the region, particularly in Côte d'Ivoire, Liberia, and Nigeria. Famine has been a problem in parts of northern Mali and Niger, the latter of which is currently undergoing a food crisis.

Conflicts עריכה

Until recently, most governments in West Africa were illiberal and corrupt and several countries have been plagued with political coups, ethnic violence and oppressive dictators. Since the end of colonialism, the region has been the stage for some of the most brutal conflicts ever to erupt. Among the latter are:

Though a few countries like Ghana and Senegal have enjoyed relative stability and have even seen some growth, all progress in the region is contingent on the efficacy and justness of governance and the fair allocation of resources which, for the moment, both leave much to be desired.

Regional organizations עריכה

The Economic Community of West African States (ECOWAS), founded by the 1975 Treaty of Lagos, is an organization of West African states which aims to promote the region's economy. The West African Monetary Union (or UEMOA from its name in French, Union économique et monétaire ouest-africaine) is limited to the eight, mostly Francophone countries that employ the CFA franc as their common currency. The Liptako-Gourma Authority of Mali, Niger, and Burkina Faso seeks to jointly develop the contiguous areas of the three countries.

Further reading עריכה

  • Davidson, Basil. Africa in History. New York: Simon & Schuster, 1995.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The UN office for West Africa
  2. ^ "Skeletons Discovered: First African Slaves in New World". January 31, 2006. LiveScience.com. Retrieved on 2006-09-27.

External links עריכה


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:ארז_נמרוד_כהן/טיוטות/מערב_אפריקה&oldid=35557195"