משתמש:אריה בן שמן/ארגז חול 1

חיה ביהדות היא הגדרה כוללת לבעלי חיים ממחלקת היונקים שאינם גדלים מטבעם במקום ישוב[1].
בשונה מבהמה שמטבעה גדלה במקום ישוב[2].

אף שבתורה נקראת לעיתים החיה בשם בהמה ולהפך, קיימת במקורות חלוקה ברורה בנושא.

החלוקה בתורהעריכה

המקום הראשון בתורה בו מוצאים אנו חלוקה בין בהמה לחיה הוא בתיאור בריאת העולם [3]

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:

המקרא משתמש בהגדרה "נפש חיה" לכלל בעל החיים, ומחלק בין "בהמה" ל-"חיתו ארץ".

בבעלי החיים הכשריםעריכה

בבעלי החיים הכשרים החלוקה היא בין החיות המבויתות הנקראות בהמה לבין החיות הפראיות הנקראות חיה.
כפי שמבאר האבן עזרא את הפסוק:

  • בהמה - שהם עם בני אדם לצרכם לרכוב ולאכול.
  • וחיתו ארץ - שהם בשדה שאין שם ישוב.

בבעלי החיים שאינם כשריםעריכה

בבעלי החיים שאינם כשרים החלוקה היא בין אוכלי הבשר שנקראים חיה (בזואולוגיה הם מחלקת הטורפים), לצמחוניים המכונים בהמה.
חלוקה זו מופיעה בפירוש הרמב"ן על הפסוק הנ"ל:

  • בהמה - הם המינים האוכלים עשב, בין ישובי בין מדברי.
  • וחיתו ארץ - אוכלי הבשר יקרא חיות, וכלם יטרופו.

מיני החיות ביהדותעריכה

החיות הכשרות לאכילהעריכה

החיות הכשרות היחידות[4] הם שבעה כפי שנכתב בתורה: [5]

אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:

החיות שאינן כשרות לאכילהעריכה

כלב, חתול וחזיר בר.

השלכות החלוקהעריכה

לחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.

  • האיסור אותו ואת בנו - שלא לשחוט ביום אחד, אינו נוהג בחיה.
  • בכור - קדושת בכור אינה נוהגת בחיה.
  • בשר בחלב - מהתורה אינו נוהג בחיה, (אסור מדרבנן).
  • זרוע לחיים וקיבה - שמצוה לתת לכהן, אינה נוהגת בחיה.
  • חֵלב - איסור אכילתו אינו בחיה.
  • כיסוי הדם - מצווה זו נוהגת רק בחיה ועוף.
  • מעשר בהמה - אינו נוהג בחיה.


ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר שנות אליהו להגאון מווילנא על משניות מסכת כלאיים פרק ח' משנה ו'.
  2. ^ פירוש המשניות להרמב"ם מסכת אהלות פרק ח' משנה א'.
  3. ^ בראשית פרק א' פסוק כ"ד
  4. ^ משנה תורה להרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א' הלכה ח'.
  5. ^ דברים פרק י"ד פסוק ה'.
  6. ^ תרגום אונקלוס על הפסוק הנ"ל, פירוש התוספות על מסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב' ד"ה של יעל.
  7. ^ תרגום אונקלוס הנ"ל
  8. ^ מסכת חולין דף פ' עמודא א'.