פתיחת התפריט הראשי

זמר (בעל חיים)

בין בעלי החיים המקראיים שחיו בערבות ים המלח עד סוף המאה הי"ט

זֶמֶר היה בין בעלי החיים ה"מקראיים" שחיו בערבות ים המלח עד סוף המאה הי"ט: הערוד, הזמר, הדישון, והיחמור. זיהויו הוודאי של הזמר אינו ידוע. הזמר מופיע ברשימת החיות המותרות באכילה על ידי התורה."אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" (דברים, י"ד, ה') .

Giraffa camelopardalis -Zambia-8.jpg

Haltern - Naturwildpark Granat - Ovis orientalis musimon 06 ies.jpg
20130925 Serengeti5448 Bubale de Coke.jpg

מינו של הזמר: ג'ירפה, כבש בר או אולי בובאל איילי?

זיהויעריכה

לפי תרגומים קדומים, יש המזהים את הזמר עם הג'ירפה. סברה זו נמצאה, בין השאר, בכתבי רבי סעדיה גאון, רד"ק ורבי שמעון בן צמח דוראן. בעת החדשה צידד בה אברהם קורמן, אשר הסתמך על ציורי מערות ממצרים מאמצע האלף השלישי לפנה"ס, בשביל להסביר מהיכן היא הייתה מוכרת לעם ישראל בזמן כתיבת התורה.

בספרים ובעיתונים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הופיע בצד תמונות של ג'ירפות הכיתוב "זמר",[1] אולם שימוש זה לא נקלט בעברית החדשה.

מחקר שנעשה בשנת 2011 על ידי פרופ' גיא בר-עוז ופרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן, בחן את כלל שרידי בעלי החיים שנמצאו ב-133 אתרים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הפרסית. על פי מחקר זה לא נמצאו עצמות ג'ירף בארץ ישראל, והחוקרים מעלים השערה שמדובר בעז הבר או כבש הבר.[2]

ר' יהושע שטיינברג ב"מילון התנ"ך" מביא דעות המזהים את הזמר עם כבש בר.[3]. יוסף ברסלבי כתב שהוא נקרא בפי הבדויים "כבש". שערותיו היו ארוכות והוא היה מדלג על פסגות ההרים[4].

פרופ' יהודה פליקס מזהה את ה"זמר" עם כבש הבר[5]. רוב התרגומים הלועזים מתרגמים "זמר"- כבש הבר או עז הבר. חיה זו קרוה זמר על שם צמרה הגזוז (=זמיר) שנראה בכל גופו[6].

ד"ר מנחם דור מזהה את ה"זמר" עם הבובאל.[7], הבובאל הצפוני היא חיה מעלה גרה שהייתה נפוצה בארץ רק בסביבות ים המלח והערבה.

תרגום אונקלוס מתרגם "זמר" - דיצא, וכן תרגום יהונתן מתרגם "זמר"-דיצין, שהכוונה לבעל חי מדלג.[דרוש מקור] תנועת הדילוג אכן מתאימה לבובאל, לדעתו כבש הבר או עז הבר לא היו לפנים בארץ.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי עדותו של הד"ר אבשלום קור
  2. ^ זהר עמר, רם בוכניק, גיא בר עוז, "זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה", קתדרה 132, תשס"ט, עמוד 33-54
  3. ^ זמר=ג'ירפה, מאת הרב קורמן, אל הטהור והמותר, נספח ד'
  4. ^ יוסף ברסלבי, "הידעת את הארץ-ים-המלח סביב סביב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ז,(1956), עמוד 199
  5. ^ יהודה פליקס,"חי וצומח בתורה"-תיאור בעלי החיים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, המהדירים- הרב ישעיהו אריה ובנו יהושע דבורקס, ישראל הצעיר, ירושלים 1984
  6. ^ בלוג: תורה ומדע, זיהוי ה"זמר", זואולוגיה \ בעלי חיים, פרשת ראה
  7. ^ מנחם דור, "החי בימי המקרא המשנה והתלמוד", הוצאת גרפאור-דפטל, 1997, עמוד 40