משתמש:אריה בן שמן/ארגז חול 3
קדושה היא הגדרה דתית-מיסטית למעמד רוחני גבוה המיחד את נשוא הקדושה, מזכך אותו ומרומם אותו.
הקדושה היא גם מסגרת אוטונומית המחילה כללים שונים והלכות שונות, כתוצאה ממצבים המיוחדים לה.
מושג הקדושה הוא רעיון מופשט, הוא טעון ומלא משמעויות שונות ומגוונות, מושג זה מתאר מקומות, זמנים, אנשים וחפצים.
תפיסת הקדושה מצוייה כמעט בכל הדתות, ערך זה עוסק בהגדרת הקדושה בדת היהודית.
רעיון ומהות הקדושה
עריכההגדרת הקדושה ביהדות היא פרישות מהעולם הזה - הגשמיות, בדרגות שונות.
היפך הקדושה היא - טומאה (סיאוב).
ישויות קדושות
עריכההקדוש ברוך הוא
עריכההדרגה הגבוהה והאבסולוטית ביותר של הקדושה, היא קדושתו של הבורא. כמוזכר בשירת הים[1]: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא".
מהותה היא פרישותו המוחלטת מכל עניני הגשמיות, עד שאין ביכולתו של בן אנוש לתפוש ולהעריך את גודל קדושתו, כמו שמזכירים בתפילת שחרית בפזמון "יגדל": "אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ".
במקורות מופיעה פעמים רבות קדושתו של הבורא, בדרך כלל כציווי לבני ישראל להיות קדושים גם הם מכח היותם "בנים" לה'. בחומש ויקרא[2]: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".
שמו של הקדוש ברוך הוא אף הוא נקרא קדוש, מחמת פרישותו והסתרתו מידיעת בני האדם. בתפילת שמונה עשרה - מזכירים בברכה השלישית: "אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְּלוּךָ סֶּלָה".
עם ישראל
עריכהעם ישראל נקראים גם הם קדושים, מכח קירבתם אל הבורא ומשום היותם פרושים מן העבירות[3] על ידי קיום מצוות התורה. כפי שמוזכר בתורה פעמיים[4]: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְקֹוָק לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
במדרש[5] אף מופיע שקדושת ישראל עדיפה מקדושת המלאכים: "ישראל נקראו קדושים ומלאכי השרת נקראו קדושים... ולא ידעת איזה מקודש זה מזה, כשהוא אומר קדש ישראל לה' ישראל, אתם מקודשים לפני יותר ממלאכי השרת".
בני ישראל נצטוו להתנהג בקדושה ועל ידי כך להיות קדושים. בפסוק[2].: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".
במשמעות הציווי ישנם שני פירושים עיקריים:
- פירוש רש"י - פרישות מהעבירות - "קדשים תהיו. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה; שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה".
- פירוש הרמב"ן - פרישות אף מדברים המותרים - "הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד, שבעליה נקראים פרושים... והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין; א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה, לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות".
אך אפילו לעם ישראל אין באפשרותו להגיע לקדושת הבורא, כפי שאומר המדרש[6]: "דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו, יכול כמוני, תלמוד לומר כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם".
המלאכים
עריכהקדושה נרכשת
עריכהאדם קדוש
עריכהכהן בכור
קדושה חלותית
עריכהתשמישי קדושה
עריכהמקומות קדושים
עריכהימים קדושים
עריכהיום כיפור שבת קידוש זכור לקדשו
שיא של קדושה
עריכהביום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה היה הכהן הגדול, שהוא האדם הכי קדוש, נכנס לקודש הקודשים שהוא המקום הקדוש ביותר, להקטיר קטורת ולהתפלל לפני ה'.
קדושה בתפילה
עריכההקדושה קיימת גם בנוסח התפילה, ונאמרת שלוש פעמים ביום.
- בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית ותפילת מנחה. ובברכות קריאת שמע של שחרית.
ערך מורחב – קדושה (תפילה)
- בתפילת שחרית לאחר תחנון, בתפילת "ובא לציון".
- ערך מורחב – קדושה דסידרא
שימושים בשורש ק.ד.ש.
עריכה- קידושין - אחד משלבי הנישואים ביהדות, בו היא הופכת לאשת איש, הקידושין מפרישים את האישה משאר העולם ומיחדים אותה רק לבעלה.
- קְדֵשָׁה - משמשת בתנ"ך גם בלשון סגי נהור, ככינוי לזנות או לעבודת אלילים - "לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה, מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
קישורים חיצוניים
עריכה- נסים ישעיהו, ללכת על גשר צר מאד - באתר 'ארץ הצבי'.
- הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג, קנין ואיסור בקידושין - דיון עיוני (ברמה מתקדמת).
- אראל סגל, מהי קְדֵשָה ומהו קָדֵש? - באתר העיון בתנ"ך.
- קודש - כל הפסוקים.
- מיכאל ויגודה, על המקומות הקדושים - בין הלכה למנהג - באתר 'דעת'.