משתמש:מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/יצחק חן מדוברובנא

הרב יצחק חן מדוברובנא (נפטר בכ"ב באב ה'תרע"ד, 1914) היה מראשי קהילת חב"ד בדוברובנה ולימים מראשי עסקני היישוב היהודי בחברון בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואיש אמונו של הרש"ב שם. ממייסדי ישיבת תורת אמת בחברון, האחראי על ענייני התלמידים בישיבה ומנהל מבנה וחצר בית רומנו ששירתו את הישיבה ומפעליה המתוכננים. גבאי בית הכנסת אברהם אבינו וקבוצת תלמידי החכמים הזקנים שלמדו והתפללו בו. ניהל את מוסד כולל חב"ד בחברון. הבית בו התגורר מוכר כיום כבית שניאורסון.

ביוגרפיה

אביו, שניאור זלמן, על פי מסורת משפחתית היה בנו של רבי פרץ חן. בתחילת שנת ה'תרע"א (1911) עלה הרב יצחק מדוברובנה לארץ ישראל והתיישב בחברון.

בשלהי המאה ה-19 חוזר ומתואר מצב היישוב היהודי בחברון בכי רע. בשנת ה'תר"ס נכתב בעיתון החבצלת

"גורל עיר חברון, אשר אך חושך וצלמות בעריפי', אין בה לא בתי משכנות לעניים, ולא מקום מפלט לחולים נדכאים, לא סעד לזקנים, ולא תמיכה לפרחי ת"ח, כזקן, כמלא עלומים מבקשים לחם ואין, נשאר בעיר שמה... קרית תוהו תכונה ועיר נעזבה קורא לה.

היפלא איפוא, אם מספר אחינו תושבי חברון יגרע ויצער מיום ליום, אחרי אשר הראשונים ספים תמים, מהם אשר סעו למנוחות ומהם -יבדלו לחיים- הנודדים לבקש טרף להשבית רעבונם ורעבון עולליהם, באשר ימצאון, ותושבים חדשים, לא יתוספו אף גם אחד, ובמצב כזה תמה אני אם בזמן מצער -אשורנו וקרוב- יהי' עוד מושב לאחינו בעיר הקדושה הזאת המשולשת בשלוש קדושות לקדוש, והיתכן?".

— עיתון החבצלת שנת תר"ס.

בראשית המאה ה-20 ביקשה משפחת רומנו למכור את מבנה וחצר בית רומנו שבחברון לערבים. ובה בעת שנחלש היישוב היהודי בחברון הרי שהיישוב בירושלים פרח. מצב זה מתואר במכתבו של הרב יצחק חן לרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב בחודש אב תרע"א :

"וכשבאתי לכאן תחילת אותה שנה תכף נעצבתי ליבי בקירבי על ישיבתי בכאן, שאין בה לא רוחניות ולא גשמיות נגד ירושלם שלומדים בכל בתי המדרשים ויש שם ספרים הרבה. ...הנפילה שנפלה בעוונותינו הרבים העיר הקודש חברון ברוחניות וגשמיות...".

— בצלאל לנדוי - "היישוב החסידי בחברון".

ביוזמתם של החכם הספרדי הרב חיים חזקיהו מדיני ושל חסיד צאנז מראשי קהילת חברון, הרב שמעון הויזמן נקנה המבנה הגדול הנ"ל על ידי רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש והוקמה בב' בחשוון, תרע"ב (1911), הישיבה העיקרית של חב"ד בארץ ישראל "תורת אמת". את הרעיון לייסד בחברון את הישיבה ניסו ליזום כבר משנת תרס"ג (1903), אבל הדבר לא הצליח להתממש באותם השנים בין היתר בשל פולמוס פנימי בדבר השאלה למי העדיפות לחברון או לירושלים? פולמוס זה חצה מחנות רבים. בין אנשי ירושלים ואנשי חברון, בין סיעות בתוך חברון, והשתרבב לחיכוכים שהיו בין חב"ד לובאויטש לחב"ד קאפוסט, אברויסק וליאדי. עד כדי כך שהקמתה של הישיבה בתרע"א נשמרה בסוד.

כשעסק האדמו"ר הריי"ץ בענייני ישיבת תורת אמת היה שולח אגרות לרב יצחק חן שניהל את ענייניה הסידוריים של הישיבה באותם השנים. כפי שכתב לו ערב ר"ח מנחם אב תרע"א על תוכנית הקמת הישיבה ועל מינויו לאחראי:

"אבשרו כי בחסדי השי"ת קרב כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א ליסד ישיבה בעיה"ק חברות"ו, ונפקד ועד מיוחד לזה, והוגבלו משפיע וכת חברים תלמידים נעימים המתעתדים לנסוע בקרוב, ונגביל להם בתים בחצר הגדול שלו בעיה"ק חברות"ו... ולכלכלת עניני הנחלאות... עבור חבורת התלמידים היקרים שי' הנוסעים מפה בעז"ה בערך אחר שבת נחמו הבע"ל, וכתבתי מזה לידי"ע הנכבד הר"ר שמעון זי' הויזמאן, ובקשתיו לסדר הבתים כנ"ל ולמסור מפתחות חמשה בתים הנ"ל לכבודו, וכבודו יתקן הבתים כדרוש...".

— אג"ק של הריי"צ חלק א' אגרת לא.

ניהול המבנה הגדול כלל גם ניהול החלקים בהם המשיכו להתגורר מבני קהילת הספרדים וכן בית מדרשם שם. ולמעשה היה מדובר בתוכנית למיזם רחב וגדול מאד כפי שפורסמה לציבור עם הקמת הישיבה, חוברת "קריאה נאמנה" למטרת גיוס תרומות בין היתר לשם בניית דירות רבות בשטח, הן לתלמידים והן כבתי מחסה לעניים, תשתיות מים, בית מלון למבקרים בחברון ועוד.

על מנת שלא להכביד על הרב יצחק, הציע הריי"צ את בנו של הרב אליעזרוב רבה של חברון, שיסייע לו במלאכה.

במסגרת הישיבה הייתה גם מחלקה של תלמידי חכמים זקנים ללימוד תורה ותפילה בסגנון בתי המדרש בירושלים. לימוד בנגלה ובדא"ח^{[דרושה הבהרה]} בראשות מחלקת לימוד זו עמדו הרב יצחק חן ולצידו הרב מרדכי דובער סלונים.

חשיבות נוספת להקמת הישיבה במבנה זה הינה במאבק על הנוכחות של גורמים שונים בחברון. עוד בטרם התכוונה משפחת רומנו למכור אותו לאחת ממשפחות עשירי חברון הערבים, היו ניסונות של גורמי מסיון וכן של חברות כי"ח ויק"א לרוכשו ובכך להציב את נוכחותם בחברון. אפשרויות אלו לכשלעצמן הדאיגו את הקהילה היהודית בעיר ולתוצאותיהן הייתה משמעות על עתידם, אשר בניגוד לירושלים ושאר הארץ, לא הייתה לאלו השפעה בה.

ברם כבר בשנת תרע"ד (1914) עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, הפקיעו הטורקים את המבנה מידי חסידי חב"ד, שנחשבו כנתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים ובני הקהילה גורשו מהארץ או הוצרכו להתגייס בכפייה. עד תום המלחמה, הידלדלה כמעט כל קהילת חב"ד הגדולה שבחברון עד שנותרו מהם רק 9 משפחות. גם לאחר המלחמה המשיכו הבריטים להחזיק את המבנה לשימושם.

בשלהי המאה ה-20 העניקו אגודת חסידי חב"ד בישראל יפוי כח על הבניין על המבנה לטובת ישיבת שבי חברון אשר הגדילה את המבנה לכ-10 קומות לטובת ישיבתם הגדולה. כמו כן נוסד במקום היכל זיכרון לאדמו"ר הרש"ב.

בנוסף לכך היה הרב יצחק חן אחראי על בית הכנסת אברהם אבינו^{[דרושה הבהרה]} העתיק. בית כנסת זה נבנה במאה ה-16 על ידי עולים ממגורשי ספרד, ונרכש בו מקום בראשית המאה ה-19 על ידי האדמו"ר האמצעי רבי דובער שניאורי מכספו הפרטי לטובת בית כנסת לחסידי חב"ד שהתיישבו בחברון. בית כנסת זה נחשב לבית הכנסת העתיק ביותר של חסידות חב"ד שעדיין קיים.

שמו מופיע לצד רבנים בני דורו בפסקי דין הלכתיים עליהם חתום הצמח צדק.^{[דרוש מקור]}

לאחר 3 שנים בחברון נפטר ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

לקריאה נוספת

• בצלאל לנדוי - היישוב החסידי בחברון, בתוך -"כרם החסידות", ניסן תשמ"ה ח"ב עמ' קפ"ג-רס"ט
• אליעזר ליין, שניאור זלמן ברגר, אבני חן - תולדות משפחת חן לדורותיה, ברוקלין: קה"ת, תשע"ה, פרק י', עמ' 69–74.

הערות שוליים

קטגוריה:חברון: אישים קטגוריה:חסידי חב"ד קטגוריה:יהודים בלארוסים קטגוריה:משפחת חן קטגוריה:רבני חב"ד במאה ה-19 קטגוריה:רבני חב"ד במאה ה-20 קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקות החסידים קטגוריה:אנשי העלייה השנייה קטגוריה:ישיבת תורת אמת-חברון