משתמש:קודקוד צהוב/ארגז חול/אח"י עליה


שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ מקום טביעתה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אח"י עליה
סמל אח"י עליה
סמל אח"י עליה
,
אח"י עליה מדגם חוחית, נושאת מסוק.
אח"י עליה מדגם חוחית, נושאת מסוק.
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 חוחית
סדרה קודמת סער 4
סדרה עוקבת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י גאולה, אח"י עליה
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הושקה יוני 1980
תקופת הפעילות ? – 2 ביוני 2004
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.6 מטר
מהירות 30 קשר
גודל הצוות 53 איש
הנעה 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס.
חימוש 8 טילי ים-ים הרפון
4 טילי ים - ים גבריאל משופרים
פצצות עומק נגד צוללות
תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ
2 תותחי אורליקון 20 מ"מ
5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ
טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א מכ"מ דגון תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא.
מסוקים מסוק עטלף

'אח"י עליה', הייתה ספינת טילים נושאית מסוק שנבנתה במספנות ישראל כראשונה בסדרת חוחית. אח"י עליה הוזמנה במספנות ישראל בסוף שנות ה-70. ספינות סער 4, שהוכיחו את יעילותן בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים ולאחר המלחמה הזמין חיל הים שש ספינות נוספות במספנות ישראל - פרויקט 'נדרן'. ביזמת מפקד חיל הים האלוף מיכאל ברקאי ששאף להוסיף פלטפורמה אווירית לכח התקיפה של ספינות סער ויעד שתי ספינות לשמש כספינות פיקוד נושאות מסוק. התכנון לשתי הספינות האחרונות מפרויקט 'נדרן' שונה והן זכו לשם 'חוחית'. שתי ה'חוחיות' פעלו במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1981 עד למכירתן לחיל הים של מקסיקו ב2004. כיום נמצאת הספינה בשרות פעיל בצי המקסיקני תחת השם A301 Huracán.

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – ספינות סער

דרישה לפלטפורמה אווירית וניסויים עריכה

כלקח מבצעי מהזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, ובמגמה לשפר את יכולת הלחימה של שייטת ספינות הטילים לבנות מספר ספינות פיקוד מדגם סער 4 שתהיה להן יכולת נחיתה והמראה של מסוקים וכך לצרף פלטפורמה אווירית נשואית אמצעי גילוי וזהוי לכח ספינות סער. החלטה זו הובילה לסדרה של ניסויים שמטרתם לקבוע האם ניתן יהיה להנחית מסוק ימי על כלי שייט בסדר גודל של סער 4. הניסויים התבצעו על ע"י בניית משטח נחיתה זמני, מאולתר, בירכתי הספינה אח"י תרשיש (סער 4). לאחר שהיתכנות היכולת הוכחה, תוכננו שתי ספינות טילים עם משטח נחיתה קבוע בירכתיים ומבנה אחסון למסוק במרכז הספינה. באותה עת הוזמנה במפעל התעשייה האווירית פיתוח להתאמה של מסוק ללא טייס QH-50 DASH מתוצרת חברת ג'ירודיין בארצות הברית. מתוך כוונה שיוכל להתקרב לחופים עויינים כשהוא נושא ציוד לתצפית מכ"ם וגילוי אופטרוני.

תכנון ובניה עריכה

השינוי העיקרי לצורך נשיאת המסוקים היה הארכת גוף הספינה בכ-4 מטרים. התברר כי הגדלת הספינה בהארכת הגוף יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים והספינה שמרה על יכולת המהירות והתנועה בלא להשפיע על תצרוכת הדלק. בהמשך לפרויקט ה'חוחיות' נבנו הספינות הבאות באורך המוגדל וקיבלו את השם סער 4.5 שהודבק בדיעבד גם ל'חוחיות'.

שינויים נוספים כללו: בניית מנחת בירכתי הספינה. הוספת מבנה האנגר למסוק והוספת מכלי דלק סילוני לתדלוק המסוק. חימוש הספינה הוקטן משמעותית: לטילי ים ים הרפון (טיל) נמצא מקום מאחורי תורן הספינה לפני מבנה ההאנגר. ו-4 טילי ים ים מדגם גבריאל, שהותקנו בחרטום לפני גשר הספינה. שני תותחי 76 מ"מ שנשאו בדגם סער 4 לא נמצא מקום ויכולת הספינה להפעיל אש מהים אל החוף נמנעה לחלוטין.

התקנות אלה עשו את אח"י עליה ואח"י גאולה לנושאות המסוקים הקטנות בעולם. התאמת המסוק הלא מאויש לתצפית ימית לא צלחה ופיתוח כטב"מ אחר לא נעשה. תחילה הופעלו מהספינות מסוקי סייפן ודיפנדר, עד קליטת מסוקי הדולפין של חיל הים בשנת 1985. לצורך הפעלת המסוקים מהספינות, הוצבו עליהן צוותי מכונאים ומנחיתים של חיל האויר.

השקה ופעילות עריכה

הספינה הושקה במספנות ישראל ביוני 1980 בטקס נכח נשיא המדינה מר יצחק נבון ואשתו אופירה נבון שהייתה הגברת המשיקה. {ש}}

כללי - במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 (עת הגעת סטי"לים מדגם סער 5 מארצות הברית), ספינות החוחית ספינות פיקוד של שייטת ספינות הטילים והובילו מבצעים משולבים. הספינה השתתפה בפעילות שוטפת של חיל הים בגזרות הפעילות המסורתיות ובגזרות פעילות רחוקות. במהלך שירותה בוצעו נחיתות עם מסוקי סייפן, דיפנדר, דולפין ועטלף.


כמעט מיד לאחר ההשקה, תוכנן מבצע בו נדרש להפעיל מסוק חילוץ. הדרישה גרמה לפעילות קדחתנית של הכנסת הספינה וצוותה לכושר מבצעי, כולל אימוני נחיתה והמראה של מסוק סייפן (בל 206) של חיל האוויר. חודש ספטמבר 1980 הוקדש להכנות ואח"י עליה השתתפה במבצע כשהיא נושאית את המסוק אתה.

הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה - ביוני 1982 הצטרפה אח"י עליה לספינות השייטת שהשתתפו במלחמת לבנון הראשונה.

בשנים 1984 -1985 הייתה הפעילות עיקרית: חיפוש גילוי וזיהוי, איכון ספינות מחבלים. כמו כן אימונים וסיורי בטחון שוטף.

ביקור באיטליה –ב-6 - 13 בנובמבר 1984 ערכה הספינה (בפיקוד רס"ן טוביה בירן) ביקור באיטליה.


מבצע נקודת זינוק
באוגוסט 1984 הובילו ספינות חוחית אח"י גאולה, יחד עם אחותה אח"י עליה 4 מסוקים מדגם דיפנדר של חיל האוויר, לתקיפת הבסיס הימי של ארגוני המחבלים בשטח לבנון. באותה תקופה העדיף חיל-האוויר להפעיל מטוסי קרב כנגד מטרות מחבלים והפעיל מסוקי קרב רק כאשר מטוסים לא היו מסוגלים לפגוע במטרות ביעילות. בסיס נהאר אל-בארד, כעשרה ק"מ צפונית לטריפולי, הייתה מטרה שכזאת. מחנה הפליטים, הממוקם בקרבת הגבול הסורי, שימש אז כבסיס ליציאת חוליות מחבלים לתקיפה של מטרות בישראל, דרך גבולה הימי.

כדי לפגוע במטרות ביעילות, הוחלט לתקוף את המחנה באמצעות מסוקי קרב, שטילי הנ"ט שלהם נועדו לאפשר פגיעה מדויקת במטרה. הקושי העיקרי היה טווח הטיסה (מעל 170 ק"מ בקו אווירי מגבול ישראל). הפתרון שנמצא לבעיית הטווח, נחיתת המסוקים על סטי"ל, הפך את התקיפה שבוצעה במחנה נהאר אל-בארד לתקיפה הרחוקה ביותר שביצעו עד אז מסוקי חיל-האוויר. לאחר שורה של אימוני נחיתה והמראה בלב ים, גובשה תפיסה מבצעית והוחלט לצאת למבצע.

תוכנן שכל ספינה תישא שני מסוקים. לאחר נחיתת המסוק הראשון, יקופלו להבי הרוטור הראשי והמסוק יוכנס לתוך המוסך, כדי לפנות את המנחת לנחיתת מסוק נוסף. המבצע התנהל חלק וללא תקלות. כל מטרות המחבלים שסומנו זוהו והושמדו. כוחות המחבלים הופתעו מהגעת מסוקי התקיפה והצליחו להגיב באש נ"מ לא מדויקת. המסוקים שבו בשלום לספינות ולבסיסיהם.

מסוקי תקיפה בלבנון ביולי 1985 חזרו מסוקי הדיפנדר מספינות החוחית ותקפו את בסיסי המחבלים בצפון לבנון.

מעקב אחרי אקילה לאורו ב-8 עד 10 באוקטובר 1985 השתתפה אח"י עליה במעקב אחרי אניית הנוסעים האיטלקית אקילה לאורו שנחטפה בים על ידי מחבלים.

נפילת מסוק לים ב-16 בספטמבר 1996 הייתה אח"י עליה באימון משולב עם מסוק והמסוק נפל לים וצוותו נהרג.

השתתפות במבצע ענבי זעם הספינה השתתפה בסגר שהוטל על החוף הלבנוני במהלך המבצע מ-ל 11 באפריל 1996 עד 27 באפריל 1966.

הפלגה לים האדום – בשנת 2000 ביצעה אח"י עליה הפלגה לים האדום דרך תעלת סואץ כשיא מלווה איתה עם ארבע ספינות דבורים.

מפקדי אח"י עליה עריכה

רב סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות
אריה גביש יוני 1980 – יולי 1982
שי ברוש יולי 1982 – אוקטובר 1982
עמי שגב אוקטובר 1982-מאי 1983
חיים היימן מאי 1983- דצמבר 1983
רן קפלן דצמבר 1983-אוגוסט 1984
טוביה בירן אוגוסט 1984-ינואר 1986
בני הוד ינואר 1986-ספטמבר 1986
עוזי טישל ספטמבר 1986-יוני 1987
אלי רונן יוני 1987 -נובמבר 1987 מפקד פלגה 33
טוביה בריליון נובמבר 1987-ספטמבר 1988
סרולביץ אברהם
שלמה פרומר ספטמבר 1988-אוגוסט 1989
אסף בר אוגוסט 1989-אוגוסט1990
נעם פייג אוגוסט 1990-אוגוסט 1991
אייל זקס אוגוסט 1991- מרס 1993
יוסי שחף מרס 1993-יולי 1994
יולי 1995-אוקטובר 1997
יוסי יבלונקה אוקטובר 1997-יוני 1998
אלי שרביט יוני 1998- יוני 2000
אמיר וצלר יוני 2000- יולי 2001
צבי שחר יולי 2001- יולי 2002
אריאל רזניק יולי 2002- יולי 2004

מסירה לצי המקסיקני עריכה

ב-2003 נפלה החלטה למכור את ספינות הטילים דגם חוחית לחיל הים המקסיקני. בעסקה של מעל ל-90 מיליון דולר עברו שתי הספינות שיפוץ מקיף שכלל בין היתר הסבה של מערכות הנשק וההנעה. בטקס חגיגי ב-7 באוגוסט 2004 נמסרו הספינות לצי המקסיקני בבסיס חיפה, ומשם הפליגו לכיוון מקסיקו. השם של אח"י עליה הוחלף ל 'ARM Huracan' מספר צי A301 אח"י גאולה קיבלה שם החדש ARM Tormenta מספר צי A302. שתי הספינות מבצעות פעילות ביטחון שוטף במפרץ מקסיקו.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אמנון ברזילי‏, ישראל מכרה למקסיקו 2 סטי"לים ומסוקים, באתר וואלה!‏, 23 בדצמבר 2003

הערות שוליים עריכה


[[קטגוריה:ספינות טילים ישראליות|עליה