משתמש:H. sapiens/טיוטה5

מארי ספנדר (Mary Spender) היא זמרת-יוצרת, גיטריסטית ויוטיוברית בריטית.

ביוגרפיה

נולדה ב-2 ביולי 1990 בגרמניה כבת לקצין בריטי בנאט"ו, גדלה בעיר האנגלית סולסברי, ולמדה בבית-ספר סמוך לקתדרלה העתיקה של העיר, שממנו ניתן היה לשמוע מדי יום את נגינת העוגב הענקי שלה. לימים כתבה בשיר "במשך רוב חיי תכננתי את החתונה שלי שם... כל מה שאני צריכה עכשיו זה גבר"

מגיל 6 למדה זמרה קלאסית, נגינה בפסנתר ובכינור, ובשנות העשרה שלה עברה ללמוד ויולה. במקביל לימדה את עצמה לנגן בגיטרה אקוסטית וחשמלית, והופיעה בלהקות נעורים שונות, בעיקר בסגנון מטאל, ובמופעי קברט. החלה לכתוב שירים מקוריים בגיל 15, אותם העלתה בסרטונים לרשת מייספייס, בנוסף לגרסאות כיסוי לשירים פופולריים.

למדה לתואר ראשון במוזיקה קלאסית באוניברסיטת בריסטול, וניגנה בויולה בתזמורת הסימפונית של האוניברסיטה. לאחר לימודיה החליטה לעבור למוזיקה פופולרית, ובינתיים עבדה בבריסטול בעבודות מזדמנות, והופיעה במופעי רחוב בבריטניה ובגרמניה.

בחייה האישיים (נכון לשנת 2023) היא רווקה. היו לה מספר מערכות יחסים מכאיבות שהיא מרבה לעסוק בהן בשיריה, תוך שמירה על סודיות פרטי השותפים.

קריירה

בשנת 2009 פתחה ערוץ יוטיוב, והחל משנת 2014 היא מעלה אליו תוכן בקביעות, בדרך-כלל מדי שבוע. התוכן כולל את שיריה המקוריים וגרסאות כיסוי, סקירות של גיטרות, מגברים, רמקולים ומוצרים אחרים מתעשיית המוזיקה, ראיונות עם מוזיקאים כקיי.טי. טאנסטול, ג'יימס ולנטיין, דווין טאונסנד, וקייקי קינג (Kaki King) והקלטות משותפות עם מוזיקאים יוטיוברים אחרים, בהם ליאו מורצ'יולי (Leo Moracchioli), אדם נילי (Adam Neely), ריינה דל-סיד (Reina del Cid), וג'וש טרנר (Joshua Lee Turner). נכון לפברואר 2023, לערוץ שלה למעלה מ-660 אלף צופים רשומים ולמעלה מ-65 מיליון השמעות, וכן עשרות מיליוני השמעות לסרטונים שהשתתפה בהם בערוצים אחרים.

ספנדר היא מוזיקאית עצמאית שאינה חתומה על חוזה מול חברת הקלטות, ומשווקת את המוזיקה שלה בעצמה. נכון לשנת 2023 הוציאה באופן פרטי 9 סינגלים ושלושה אלבומים, אחד מהם אלבום כפול, כולם של שירים מקוריים. תכופות היא מלווה את עצמה בשיריה, בעיקר בגיטרה אקוסטית וחשמלית, וכן בגיטרה בס, בפסנתר, בתופים ואף בויולה, וכן היא מקליטה, מצלמת, עורכת, ממקססת ומפיקה את המוזיקה שלה בכוחות עצמה. היא נוהגת להציב לעצמה אתגרים שונים בסרטונים שהיא מעלה בערוץ שלה, כגון חיבור והקלטה של שיר מקורי חדש תוך שעה אחת. כאשר ג'ון מאייר ואדל פרסמו קטעים מוקדמים מתוך שירים חדשים שלהם, ספנדר העלתה לערוץ שלה סרטונים בהם היא "משחזרת" את השירים המלאים. מאייר הגיב בהערכה לתעלול זה, ומאוחר יותר אף שלח לספנדר שיר שאותו לא הצליח להשלים, בבקשה שתעשה זאת במקומו. באתר שלה מציעה ספנדר קורסים מקוונים שחיברה לליווי בגיטרה, לעריכה והפקת מוזיקה, לניהול ערוץ יוטיוב, ולניהול עצמאי של קריירה מוזיקלית.

כזמרת יוצרת, ספנדר מתאפיינת בקול בעל מנעד רחב, ומצטטת כהשפעות עיקריות את ג'וני מיטשל וטרייסי צ'פמן. כגיטריסטית היא מנגנת באופן בלעדי בטכניקת פינגר סטייל, בסגנון ייחודי שסיגלה לעצמה "תוך כדי נסיון כושל לחקות את ג'ון מאייר". לעיתים קרובות היא מלווה את שירתה בגיטרה בלבד, תוך אצבוע קו הבס בעזרת אגודל יד שמאל, בו-זמנית עם נגינת האקורדים ואף גיטרה מובילה.

מנגנת בעיקר בגיטרות פנדר, מרטין, PRS ווויז'יה (Vigier Guitars). היא אחת ממספר יוטיוברים שחברת פנדר נוהגת לשלוח להם לסקירה דגמים חדשים של גיטרות מתוצרתה.

בשנת 2020 דיבבה את דמות בשם אריה ב-12 פרקים של סדרת האנימציה (12 oz. Mouse) של המפיק האמריקאי מאט מיילארו (Matt Maiellaro), ששודרו ברצועת השידור Adult Swim. בשנת 2023 דיבבה דמות חדשה בשם "מרי" בסדרת האנימציה "פסטוקליפסה" של אותו מפיק.

שלום, לא התכוונתי להגיב כאן, ולמעשה ביקשתי מן השומאי להחליף אותי בתפקידי. אני חושב שאינני האדם המתאים לעימותים פוליטיים בויקיפדיה. אם קיוויתי משום מה שתהליך בוררות לא יהיה עימות פוליטי מאוד, אני חושש שטעיתי.

אני חושב שהערך השתפר משמעותית כתוצאה מן הבוררות, אם כי לא מספיק בהתחשב במאמץ שהושקע. התוצאה החיובית העיקרית מבחינתי היא שהטענה לפיה "החילונים הישראלים לא באמת חילוניים", שבערך המקורי הוצגה כעובדה שאין עליה עוררין, הפכה בערך הנוכחי למה שהיא: דעה של כמה סוציולוגים.

כמו כן דעות שונות ומתנגדות מקבלות ייצוג בערך הנוכחי, אם כי עדיין רחוק מחשיבותן בתחום (פירוט למטה).

הערך הנוכחי עדיין מוטה לטובת תחום מאוד מסויים בקהיליה האקדמית (סוציולוגיה), מתודות מאוד מסויימות בתחום הזה (תאוריה ביקורתית ומחקר איכותני, בהבדל משיטות מחקר כמותניות), עמדות מאוד מסויימות בתחום הזה (פוסט-חילוניות, פוסט-ציונות, פוסט-קולוניאליזם), וחוקרים מסויימים (יהושע ליבמן שמופיע 5 פעמים ב"לקריאה נוספת", יעקב ידגר שמופיע שם 4 פעמים, שניהם לא תרמו מחקר כמותני משמעותי בנושא חילונים).

לעומת זאת "לקריאה נוספת" לא כולל את שני המאמרים הכמותניים החשובים ביותר בערך:

Schwartz, S. H., & Huismans, S. (1995). Value priorities and religiosity in four Western religions. Social Psychology Quarterly, 88-107

Saroglou, V., Delpierre, V., & Dernelle, R. (2004). Values and religiosity: A meta-analysis of studies using Schwartz’s model. Personality and individual differences, 37(4), 721-734

שני מאמרים אלו נזכרים רק פעם אחת בכל ערך, באותה פסקה, בפרק "תפיסות ואמונות". להערכתי היו צריכים להיזכר הרבה יותר, בוודאי ב"לקריאה נוספת". להלן כמה מן הנימוקים מדוע הם שני המקורות החשובים בערך, בהפרש עצום:

1. המאמר מ-2004 הוא מטא-אנליזה, היחידי מכל מקורות הערך שמקבל את העדיפות הגבוהה ביותר בוק:ביבליוגרפיה: "בעדיפות הגבוהה ביותר: מאמרי סקירה ו/או מטא-אנליזה, שפורסמו בכתבי עת מדעיים אשר עברו ביקורת עמיתים, או פרסומים דומים אשר מסכמים מספר גדול של מאמרים מדעיים אחרים." (גילוי נאות: אני כתבתי מילים אלו לפני שאומצו בוק:ביבילוגרפיה). המאמר מ-1995 הוא מאמר תוצאות כמותי, ולפיכך לא בעדיפות הגבוהה ביותר אלא בעדיפות גבוהה "בלבד", אך כפי שמיד נראה אין שום מקור "פוסט-חילוני" בערך שאפילו מתקרב אליו, בכמה וכמה קריטריונים אקדמיים מרכזיים:

2. למאמר מ-1995 יש בגוגל סכולר 1247 ציטוטים. למאמר מ-2004 יש 975 ציטוטים. לעומת זאת לכל המקורות האחרים שבדקתי בערך יש לכל היותר כ-100 ציטוטים, ולרובם פחות מ-10. לא טרחתי לספור אבל נראה שלשני המאמרים המדוברים ביחד יותר ציטוטים מאשר לכל עשרות המאמרים והספרים הפוסט-חילונים בערך יחד, מה שנותן אינדיקציה לגבי מידת ההשפעה שלהם על האקדמיה. וק:ביבליוגרפיה מעניק למספר ציטוטים רק חשיבות משנית ("תכונות מועדפות" סעיף 5), אבל לעתים רחוקות אנחנו נתקלים בהבדלים של סדרי-גודל בין מאמרים באותו ערך.

3. מאמר המטא-אנליזה מ-2004 מבוסס על 8,551 נבדקים שנדגמו אקראית (חלקם מופיעים כבר במאמר מ-1995). זהו המדגם הגדול ביותר בין המאמרים בערך. למעשה, נראה ש-8,551 הם הרבה יותר נבדקים מאשר בכל המאמרים ה"פוסט-חילונים" בערך יחד.

4. אפילו יותר חשוב: 8,551 הנבדקים הם מ-15 מדינות שונות, ומשלוש דתות: נוצרים (קתולים ופרוטסטנטים), מוסלמים ויהודים. למעשה שני מאמרים אלו הם היחידים בערך שראיתי שבדקו גם נבדקים ישראלים וגם נבדקים ממדינות ודתות אחרות באותן השאלות או בשאלות ברות-השוואה. לכן שני המאמרים המדוברים הם היחידים בערך אשר מבחינה מתודלוגית כשרים להסיק משהו בעל ערך מדעי על הדימיון, ועל ההבדלים, שבין חילונים ישראלים לאנשים חילוניים (או אנשים אחרים כלשהם) ממדינות אחרות.

5. שני המאמרים אכן משתמשים בכוח המתודלוגי שלהם, ומפיקים ממנו מסקנות כמותיות רבות-עוצמה. המסקנות הן לא רק שחילונים יהודים-ישראלים למעשה דומים לאנשים לא-דתיים ממדינות ומדתות אחרות. יותר מזה: דתיים וחרדים יהודים-ישראלים דומים לאנשים דתיים במדינות ובדתות אחרות, מבחינת הערכים הבסיסיים שלהם. זו מסקנה מרכזית בשביל הערך (ולמעשה בשביל הערכים על מסורתיים, דתיים לאומיים ויהדות חרדית), בוודאי חשובה דיה לאיזכור בפתיח של הערך הנוכחי, ובעיקר לנוכח האינדיקציה למעלה להשפעת המאמרים האלו באקדמיה.

7. שני המאמרים מכמתים לא רק את הדימיון בין יהודים ישראלים לשאר העולם, אלא גם את ההבדלים: המאמר מ-2004 מודיע על כך במפורש כבר באבסטרקט שלו: רוב ההבדלים בין מדינות ודתות מוסברים על-ידי מדד הפיתוח האנושי. במילים פשוטות: חילונים ישראלים הם אכן פחות חילונים מאלו של רוב מדינות מערב-אירופה, כפי שדתיים ישראלים יותר דתיים מאשר אלו של רוב מדינות מערב-אירופה, אך במידה הצפוייה מכך שהם בעלי רמה נמוכה יותר של הכנסה, השכלה וכדומה. באותו אופן החילונים הישראלים גם יותר חילוניים (והדתיים הישראלים פחות דתיים) מאשר אלו ממדינות אחרות שהשתתפו באותו מחקר. שוב, לא בגלל שהם ישראלים או יהודים, פשוט כי הם חיים במקום עם מדד פיתוח גבוה יותר (מסקנה משעממת משהו, אני יודע... אבל מבוססת היטב מבחינה מתודולוגית וכמותית). כמובן, מסקנה זו הייתה אפשרית רק משום שהמחקר נערך ב-15 מדינות, לא באחת או אפילו בשתיים או שלוש. המסקנה הזו לא נזכרת כרגע בשום מקום בערך.

8. שני המאמרים בקושי מזכירים חילונים ישראלים, וזה לדעתי יתרון חשוב ביותר: הם לא נועדו ספציפית לעסוק בחילונים ישראלים, ו(בניגוד לרוב המקורות הפוסט-חילוניים בערך) לא נראה שיש למחבריהם (רובם לא-ישראלים) עמדה פוליטית חזקה בנושא, אם בכלל. יותר מזה: המטרה העיקרית של מאמרים אלו אפילו לא הייתה השאלה של דתיות/חילוניות בעולם, אלא תיקוף מודל שוורץ לכימות של ערכים אנושיים בפסיכולוגיה בין תרבותית. במסגרת מודל זה נערכו מחקרים כמותיים במדגמים גדולים בנושאים רבים ושונים, ומחקרים אלו מתקפים אחד את משנהו. אך חשוב לציין שלמרות זאת, המאמר מ-1995 בדק ומצא מתאם טוב בין המימד דתיות-חילוניות כפי שהוא נמדד באמצעות מודל שוורץ לבין החלוקה העצמית בישראל של חילונים/מסורתיים/דתיים/חרדים. בכך יש עדות כמותית רבת-עוצמה שחלוקה זו אכן משקפת מציאות, שהיא לא רק ישראלית אלא גם בינלאומית ואנושית. העדות הזו לא נזכרת בדיון על החלוקה הזו בערך.

9. באופן מדהים, בעיקר בהתחשב במספר הציטוטים הענקי שלהם, שני המאמרים הנ"ל אינם מצוטטים ע"י אף אחד מן המאמרים בערך בפרדיגמה ה"פוסט חילונית", גם לא אלו שפורסמו מאוחר מהם. זה משהו שבשבילי כמדען הוא בלתי-נתפס: הייתכן למשל שנוירוביולוגים יתעלמו באופן גורף מתוצאות גנטיות שרלוונטיות באופן ישיר לנושא שלהם? מה יכולה להיות הסיבה להתעלמות גורפת כזו? יש לי השערות בנושא שלא אפרט כאן. בכל מקרה: לא סימן טוב בשביל הפרדיגמה הפוסט-חילונית.

שתי הערות נוספות בנושא זה:

1. בפרק האמונות והדעות מופיעים מספר מחקרים כמותיים נוספים שעסקו גם בחילונים ישראלים. גודל המדגם שלהם הרבה פחות מרשים משל השניים שלמעלה, ועם זאת עדיין טוב בהרבה משל כמעט כל המאמרים ה"פוסט חילוניים" האיכותניים. גם המאמרים האלו לא מופיעים ב"לקריאה נוספת", ולא מוזכרים במקומות אחרים בערך.

2. מאז הבוררות איתרתי מאמר נוסף רלוונטי מקבוצתו של שלום שוורץ (פסיכולוג) (אגב: חתן פרס ישראל ולפי הערך שלו המדען הישראלי המצוטט בעולם):

Caprara, G. V., Vecchione, M., Schwartz, S. H., Schoen, H., Bain, P. G., Silvester, J., ... & Caprara, M. G. (2018). The contribution of religiosity to ideology: Empirical evidences from five continents. Cross-Cultural Research, 52(5), 524-541.‏

המחקר הזה לא מופיע כרגע בערך בכלל. גם בו השתתפו למעלה מ-8,000 נבדקים מ-16 מדינות ושלושת הדתות האברהמיות, כולל יהודים ישראלים. הממצא הכי מעניין מבחינתנו (עמ' 8-9 וטבלה 1): מכל המדינות במחקר, ישראל היא בעלת המתאם הגבוה ביותר בין דתיות/חילוניות לעמדה פוליטית ימנית/שמאלית. יתר-על-כן (תוצאה שקשורה רק חלקית) ישראל היא גם בעלת המתאם הגבוה ביותר בין דתיות/חילוניות לעמדה פוליטית שמרנית/ליברלית. אפשר כמובן לטעון שהדתיים והחרדים אצלנו מאוד ימניים ושמרנים, אבל זה לא שחסרים ימנים ו/או שמרנים בארה"ב, בטורקיה או בפולין, מדינות שגם השתתפו במחקר. בהתחשב בכך שחילונים הם עדיין כמעט חצי מהיהודים בארץ, קשה לראות איך היינו יכולים להגיע למקומות הראשונים בשתי הקטגוריות, אלא אם החילונים שלנו מאוד שמאל ומאוד ליברלים, ובכל מקרה שונים מאוד פוליטית מהלא-חילונים. זה מאוד שונה ממה שמופיע כרגע בערך, על סמך דעות אישיות ומאמרים איכותניים שאף אחד מהם לא תקין מתודולוגית להשוות ישראלים מול לא-ישראלים.

סיכום אישי שלי: נראה לי שתהליך הבוררות לא התבסס מספיק על שיקולים אקדמיים ומתודולוגיים. מצד שני, כמי שעוסק בנושא כמדען, אני יודע עד כמה שיקולים כאלו אינם פשוטים אפילו במדעים מדוייקים ובמדעי החיים, ומן הסתם עוד הרבה פחות במדעי הרוח והחברה. H. sapiens • שיחה 17:09, 6 ביולי 2024 (IDT)

טכני

עוד הסבר שאני חייב כאן זה למה אני לא מתאים לבוררות הנוכחית (כאמור ניסיתי לעזוב את התפקיד אך לא נמצא מחליף): בעקבות העיסוק המדעי שלי בהדירות ובתגליות שגויות, נושא הדגל שלי בויקיפדיה הוא היחס לפרסומים ומקורות מדעיים. את עמדותי המנומקות בנושא ניתן לראות בראש דף המשתמש שלי ובדף השיחה שלי, וחלק מהן כבר אומץ רשמית בוק:ביבליוגרפיה.

העובדה שאני מגיע מתחום מדעי החיים היא יתרון מבחינה זו, כי אני יודע (ופרסמתי במאמרים מדעיים) שקל מאוד להטות תוצאות אפילו במדעי החיים ובמדעים מדוייקים, בד"כ בלי כל כוונה זדונית, רק ע"י בחירה באיזה תחומים ובאיזה שאלות לעסוק, ואילו תוצאות לפרסם. ואם זה נכון במדעי החיים ובמדעים מדוייקים, אז קל וחומר במדעי הרוח והחברה, אם כי בהם פחות עסקתי אישית (אבל גם בכמה מהם, למשל בתחום הפסיכולוגיה, שנמצא היום בחזית המאבק בנושא ההדירות ותגליות שגויות). ואם במדע עצמו, קל וחומר בויקיפדיה.

מן הסתם המצב במדעי הרוח והחברה לא זהה למצב במדעי החיים ובמדעים מדוייקים. אבל באופן מאוד כללי אני דווקא מתרשם שהוא דומה. מנסיוני עד עתה, השונות בין דיסציפלינות מדעיות, ואפילו בין תת-תחומים מאוד ספציפיים בתוך מדעי החברה והרוח, או בתוך מדעי החיים ומדעים מדוייקים, היא הרבה יותר גדולה מאשר איזשהו פער כללי בין מדעי הטבע ומדעי הרוח.

ועכשיו אנחנו סופסוף מגיעים לסוציולוגיה. הסיפור של סוציולוגיה מסובך וחריג אפילו במונחים של מדעי הרוח והחברה. לוקח לי שנים לפענח אותו, ואני לא משוכנע גם עכשיו כמה קרוב אני לאמת. בכל אופן, בעשרות השנים האחרונות בסוציולוגיה פופולרי (עדיין לא ברור לי כמה במונחים כמותיים, ייתכן מאוד שזו אופנה שבשנים האחרונות כבר דועכת) סגנון דיון פילוסופי-פוליטי שלעיתים קרובות קורא לעצמו תאוריה ביקורתית. איך זה עובד בדיוק אני עדיין לא סגור, אבל בתאוריה... תאוריה ביקורתית חולקת על רוב ההנחות הבסיסיות של מדע מודרני, ולכן צריך אולי לתאר אותה כזרם פילוסופי. רק שאנשים שעוסקים בה לעתים קרובות נמצאים במסגרות שמוגדרות גם מדעיות, בעיקר בסוציולוגיה.

במסגרת הזו אנחנו רואים סוציולוגים כמו יעקב ידגר למשל. לא הצלחתי לגלות באיזה מחקר סוציולוגי הוא עסק. בוודאי לא בחילונים (תזת הדוקטורט שלו עסקה במסורתיים). אני לא מכיר בכלל מחקר כמותני שפרסם, ובעצם גם לא מחקר איכותני. ועם זאת הוא כן פרסם מספר מאמרים וספרים, שלהבנתי כולם עוסקים בתאוריה ביקורתית של מדינת ישראל, של החברה הישראלית, ושל קבוצות שונות בה (חילונים, דתיים לאומיים וכו', אני לא בטוח אם גם מסורתיים). בתכלס זהו דיון פילוסופי-תאורטי-פוליטי-מוסרי, שמסתמך בעיקר על "תאורטיקנים" אחרים (רובם לא-ישראלים שלא דנו בחילונים ישראלים), ומותח ביקורת על עמדות פוליטיות וחברתיות, כפי שהופיעו בעיקר בעיתונות ובתקשורת בישראל. התייחסות לנתונים ולתוצאות מדעיות/כמותיות נדירה, ובד"כ מוגבלת למקורות מאוד מסויימים, למשל סקר גוטמן (למרות הביקורת שלהם על חסרונותיו) ותוך התעלמות ממקורות יותר עדכניים ואמינים סטטיסטית.

ידגר מגדיר את עצמו, באופן טיפוסי מיד בפתיחת כל מאמר או ספר שלו, כ"פוסט-חילוני", וגם זה כנראה לא מקרה, כי יש מתאם ברור בין סוציולוגים שעובדים עם תאוריה ביקורתית ואלו שמגדירים עצמם "פוסט-חילוניים". הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא יורגן הברמאס שמוגדר בכלל "פילוסוף ותאורטיקן" ולעתים קרובות נחשב לאב רוחני של הפוסט-חילוניות, ושל תאוריה ביקורתית בתחום הסוציולוגיה. עוד דוגמאות טיפוסיות מרשימת "לקריאה נוספת" בערך הנוכחי הם ישעיהו ליבמן (נפטר כבר, היה המנחה של ידגר), יוכי פישר, חזקי שוהם, ובמידה מסויימת אולי גם גיא בן-פורת, היחיד בקבוצה זו שמצאתי אצלו איזשהם מחקרים כמותניים (מעטים, מדגם קטן, מינוריים במסקנותיהם, ובעייתיים לצורך הערך הנוכחי מכיוון שהם לא מפרידים בין חילונים למסורתיים). חמשת הפוסט-חילונים הישראלים הנ"ל מחזיקים כרגע לפחות 12 מתוך 26 מקורות "לקריאה נוספת" בערך חילונים. לעומת זאת אני לא בטוח שבין ה-26 האלו יש כרגע אפילו מחקר סוציולוגי כמותני אחד.

בנקודה זו מותר וצריך לשאול אם קיים בכלל מחקר כמותני בסוציולוגיה? התשובה היא "כן, בהחלט". מטבע הדברים הוא יותר קשה לביצוע מתאוריה ביקורתית: צריך להשיג מימון למחקר, צריך לדגום מאות (ורצוי אלפי) נבדקים, צריך לתכנן את המחקר וצריך לנתח אותו סטטיסטית בצורה הנכונה, להיזהר מליפול לשגיאות וכשלים מתודולוגיים, ואז לעבור ביקורת עמיתים מחמירה בכתב-עת כמותני. כל הנ"ל לא פשוט בכלל ודורש המון עבודה והמון מומחיות מדעית וטכנית. איתרתי כמה וכמה מחקרים כאלו מן השנים האחרונות שעוסקים בחילונים והוספתי (באישור הבוררים) לערך. אף אחד מהם לא מופיע כרגע ברשימת "לקריאה נוספת", ורובם גם לא במקומות נוספים רלוונטיים בערך. כמה נפוצים מחקרים כאלו בסוציולוגיה כיום? קשה למדוד ומן הסתם תלוי באיזה נושא ואיך סופרים, אבל באופן כללי מדובר בלפחות חצי מהסוציולוגיה. בנוסף יש מחקר כמותני בנושא חילונים בתחומים אחרים, למשל בפסיכולוגיה או בדמוגרפיה, חלקו בהיקף גדול משמעותית ממה שיש בסוציולוגיה. ועוד משהו חשוב: מבחינת השפעה אקדמית, אני מתרשם שמאמרים כמותניים באופן כללי מצוטטים יותר מאשר המאמרים ה"תאורטיים". לפעמים הרבה יותר. בוודאי בנושא חילונים.

הדבר השני שכדאי לשאול זה אם המחקרים הכמותניים והתאוריה הביקורתית מגיעים למסקנות דומות, ואז אולי אפשר להתייחס אליהם כאל מתודות שמשלימות זו את זו. אבל כרגע נראה שלפחות בנושא חילונים, המחקרים הכמותניים והתאוריה הביקורתית מגיעים יותר למסקנות הפוכות מאשר דומות.

מה המסקנות שלי מכל הנ"ל לעניין הערך חילונים? אני בינתיים משעה מסקנות סופיות (עוד סיבה למה אני לא מוצלח לעניין הבוררות הנוכחית, בוודאי מול ההחלטיות של בר הפלוגתא שלי). אבל מסקנת הביניים שלי, לדעתי מספיק חשובה, היא שמסוכן לבסס את הערך רק או בעיקר על ספרות לא-כמותנית, פוסט-חילונית ותאוריה ביקורתית. במינימום זה לא מייצג לפחות חצי מהסוציולוגים שחוקרים חילונים בשיטות כמותניות, שלא לדבר על חוקרים מתחומים נוספים שחוקרים חילונים בשיטות כמותיות, ואין שום סיבה לקפח אותם. לכן לדעתי חיוני לדאוג שלפחות חצי מן הערך הנוכחי, מכל היבט כולל רשימת "לקריאה נוספת", מיוצג ע"י מחקר כמותני.

יש להפחית משמעותית את מספר המקורות ב"לקריאה נוספת", ובכל מקרה לאזן אותם גם עם המקורות שאינם מן המתודה הפוסט-חילונית, כגון המקורות של שוורץ וחויסמנס 1995 וסארוגלו ועמיתים 2005. הסדר צריך להיות סדר אובייקיבי כלשהו (למשל אלפביתי או לפי מספר ציטוטים)

בסופו של דבר, הבוררות וכל הסיפור עוד מלפניה נסוב סביב עורך, אשר במשך שנים תובע סוג של בעלות על הערך הנוכחי, ומתנגד מאוד לכל נסיון לעצב אותו בדמות/תוכן שונים מעט.
אין לי ספק שאדמור מתמצא מאוד בסוג מסויים של ספרות סוציולוגית/היסטורית/מדע המדינה/תאוריה ביקורתית (בהבדל מתאוריה מדעית!)/תאוריה פוליטית. הרבה יותר מכל עורך אחר אצלנו. אני בטוח שהוא קרא במשך השנים עשרות עם לא מאות ספרים ומאמרים מן הסוג הזה בנושא, מה שגורם לו להראות כבעל ידע רב. אלא שזהו ידע מסוג מאוד מסויים ומוגבל.
לעומת זאת, אני בספק אם אדמור קרא ולו מחקר סוציולוגי כמותני אחד בנושא, או בכלל. שלא לדבר על מחקרים בפסיכולוגיה בין-תרבותית, למשל. אני בספק אם הוא בכלל היה מודע לקיום מחקרים כאלו, או אפילו לעצם קיומם של התחומים. האם הוא יודע שלפחות כחצי מהסוציולוגיה המודרנית היא סוציולוגיה כמותנית? אני גם לא בטוח שהוא יכול להבין מאמרים כמותניים, כלומר האם יש לו את הרקע המתמטי, הסטטיסטי והמתודולוגי הדרוש. או אפילו את הפתיחות לנסות להבין למה יש צורך מדעי חיוני בכל "הנוקדנות הגולמית" הזו.
אני בטוח שאדמור לא מבין שבמדע מודרני, כולל בסוציולוגיה מודרנית, רק השוואה ישירה "נוקדנית גולמית" של חילונים ישראלים מול אוכלוסיות אחרות בשאלות זהות, בתנאים זהים ובדגימה זהה, יכולה לקבוע בוודאות מי מהם יותר "לא דתיים", או כל טענה כמותית אחרת. וכמובן שכל השוואה כזו, ובתנאי שהיא "נוקדנית וגולמית" מספיק כדי לעמוד בביקורת עמיתים, חשובה יותר מכל הערכה איכותנית, או על בסיס נתונים שלא נמדדו בתנאים שווים.
זה אירוני שאדמור, אשר התנגד בחריפות להסתמכות על כתבי האקדמאים האידאולוגים החילונים מבית , בסופו של דבר מסתמך על אקדמאים תאורטיים, אידאולוגים ופוליטיים באותה מידה, אם כי כמובן באידאולוגיות שונות.
להערכתי אדמור מאמין שהמאמר של ליבמן וידגר מ-2009 (למשל) הוא "מחקר כמותי", מכיוון שיש שם טבלה או שתיים של מספרים מתוך סקר גוטמן. אין לו שום קנה מידה להשוואה של איך נראה מאמר כמותני אמיתי בסוציולוגיה, עם פרק "שיטות" וכיום לעתים קרובות גם נספחים ברשת, עם הסברים מפורטים מי היו המשתתפים, איך נדגמו, מאיפה הגיעו הנתונים, איך נמדדו, איך עובדו, מה הם גורמי השונות האפשריים, וכו'. פרק שבכתבי-עת רציניים (להבדיל מהוצאות אקדמיות של אוניברסיטאות) עובר ביקורת עמיתים קפדנית על כל פרט.
ככל שהצלחתי לברר, אחרי שנים של חיפושים בספרות, ליבמן וידגר לא היו שותפים אפילו למחקר כמותני אחד בנושא חילונים, לחוד או ביחד. זה לא מפריע לאדמור למלא את הערך ואת רשימת "לקריאה נוספת" בתאוריה הביקורתית שלהם, על חשבון מחקר כמותני אמיתי.
וכמובן: הבוז, העליונות והביטול שבהם אדמור מתייחס דרך קבע, לא רק לחילונים עצמם ולעורכים אחרים בויקיפדיה, אלא גם לסוציולוגים ולחוקרים מתחומים אחרים, שכותבים מאמרים שעברו ביקורת עמיתים מחמירה, ומצוטטים רבות, רק לא מתאימים למה שאדמור חושב.
בקיצור, נראה שלערך של אדמור נדרש איזון מדעי, ואני חושב שהבוררות עשתה לא מעט בכיוון הזה, אם כי לא מספיק. כרגע מה שמאוד מתבקש זה לאזן גם את רשימת "לקריאה נוספת" עם המחקרים הכמותניים שהוספתי. זה משהו שלהערכתי הבוררים היו עושים מעצמם אם רק היו שמים לב לנושא, או אם אני הייתי שם לב ומעיר על כך קודם.
לאחר שייפתר הנושא הזה, אני חושב שהבוררות צריכה להמשיך בכיוון של העשרת הערך הנוכחי בנושאו, היינו תרבות והווי חילוני בישראל, תמונות של חילונים, וכו'.
וכמובן, לזכור שיהדות חרדית, דתיים לאומיים ומסורתיים הם הבאים בתור.

סיכום ביניים להערותי על הליך הבוררות:

התבקשתי להשתתף בהליך והסכמתי בהסתייגויות, מאחר שאין לי הכרות מיוחדת עם תחום הסוציולוגיה (באותו זמן קיווינו להעזר בעוד מישהו שלמד סוציולוגיה, אך זה לא התממש ברובו). עקב חוסר ההתמצאות שלי בתחום היססתי רוב הזמן להעלות טענות מול אדמור, למרות שהיה לי ברור מהתחלה שהוא משתמש בשלל שיטות להטיית תוצאות ומסקנות מחקר. בזה יש לי ניסיון מסוג אחר, כי חלק לא-קטן מקריירת המחקר שלי עסקה בהטייה של תוצאות ומסקנות (לאו-דווקא מכוונת) במדעי החיים ובמדעי הרפואה.

לאחר לא מעט קריאה ומחקר בנושא שאני כאמור לא מתמצא בו, מסתבר שלפחות אחת השיטות של אדמור היא התעלמות מוחלטת או (באותם מקרים מעטים בהם כבר לא ניתן להתעלם עוד) ביטול מוחלט של כל מחקר וכל תוצאה מדעית שלא באים מתת-תחום די ייחודי במדעי החברה: סוציולוגיה איכותנית. גם כשמדובר במחקרים ותוצאות שבבירור עדיפים לפי כל קריטריון אובייקטיבי של פעילות מדעית, גם במדעי החברה. כולל קריטריונים שכיום מנוסחים אצלנו רשמית ב[וק:ביבליוגרפיה]] (אך לא היו מנוסחים עדיין בתחילת הבוררות).

אני מעריך (אך לא קל להוכיח) שאדמור כלל לא מבין היבטים בסיסיים ביותר של מדעים, מדעי החברה, סוציולוגיה כמותנית, פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה בין-תרבותית. אני לא בטוח שהוא אפילו ידע על קיומם לפני שהעליתי אותם. הוא פשוט מבטל אותם אוטומטית, בטענות שגויות-בעליל או בלתי-ענייניות לחלוטין, מתוך תקווה שיתקבל כמומחה על סמך בקיאותו בספרים ובמאמרים בתחומים מאוד מסויימים של היסטוריה וסוציולוגיה איכותנית. גם בתחומים אלו, אני מעריך (שוב לא קל להוכיח) שהוא מנצל את בקיאותו הספציפית בכדי להעלות כל שבב טענה או ניסוח שעשוי לתמוך בתזה שלו, ושוב להתעלם או (באותם מקרים מעטים בהם לא ניתן להתעלם עוד) לבטל כל את כל מה שלא תואם אותה.

אחת התזות (אולי העיקרית) שאדמור מנסה לקדם בערך זה היא הטענה שחילונים ישראלים הם לא באמת חילוניים, והם לא כמו אנשים לא-דתיים במדינות המערב. גם בכך הוא מסתמך באופן בלעדי על נימוקים איכותניים בלבד של קומץ סוציולוגים/אנשי מדעי-המדינה. רובם ככולם בעלי עמדות פוליטיות מוצהרות וחזקות, לא בהכרח זהות אבל לכולם אינטרס פוליטי כלשהו למעט בערכם של חילונים יהודים-ישראלים. אדמור לא מודע (וספק אם איכפת לו) שמדעית ניתן לבחון טענה כזו רק במחקרים אשר בודקים ישירות חילונים ישראלים מול לא-דתיים ממדינות ודתות אחרות, באותן שיטות ובמדגמים דומים. הוא לא מודע (ומנסה להתעלם) מכך שהמעטים שאכן ערכו מחקרים כאלו, לא בסוציולוגיה אלא בפסיכולוגיה בין-תרבותית, לא מוצאים הבדלים ממשיים. הם כמובן מוצאים הבדלים כמותיים, שקל להסבירם באמצעות מדדים סטנדרטיים של הבדלי הכנסה, השכלה ובריאות בין מדינות.

ניסיתי ככל יכולתי לאזן את ההטייה של אדמור, ואני שמח להגיד שהצלחתי להכניס לערך מספר מחקרים וסקרים כמותניים אשר מדגימים את ההיפך (מה שאדמור מכנה באדיבות אופיינית "גושי טקסט"). עם זאת, הם עדיין לא באים לידי ביטוי בחלק מהדיונים בערך, שבהן כן מוצגות טענות איכותניות לחלוטין ללא כל בסיס במחקר כמותני. באופן הבולט ביותר, רשימת "לקריאה נוספת" בערך עדיין נשלטת באופן כמעט בלעדי על-ידי המקורות האיכותניים של אדמור, ולא מיוצגים בה כלל המחקרים הכמותניים עם תוצאות שונות או הפוכות. אני מאמין שכשל ספציפי זה לא היה מכוון מצד הבוררים אלא חוסר-תשומת לב (גם מצידי), ומקווה שהוא לפחות יתוקן.