ויקיפדיה

טיוטה:אלכוהול והריון בדרום אפריקה

(הופנה מהדף משתמש:Moalemn/טיוטה)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר מבוא, כתוב כמחקר מקורי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר מבוא, כתוב כמחקר מקורי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. שכתוב

היסטוריה עריכה

לצריכה הגבוהה יחסית של אלכוהול בדרום אפריקה יש שורשים עמוקים בהיסטוריה של המדינה, לדוגמה מערכת ה"דופ" (dop) או "טוט" (tot) (אלכוהול בשפה המקומית) במאה ה-17, לפיהן העובדים בקייפ, בעיקר במחוז המערבי, קיבלו יין זול כחלק מהשכר שלהם ממעבידיהם הלבנים. מערכת הדופ הוצאה מהחוק בשנת 1961 אך האיסור לא נאכף עד שנות ה-90' והשפעותיה עדיין ניכרות, בעיקר בשיעורי תסמונת אלכוהול עוברי בעיקר באזורים אלו. כך החל למעשה קשר מסוכן בין דרום אפריקאים ואלכוהול, קשר המתווך על ידי בעיות סוציו-אקונומיות כמו עוני וחוסר בחינוך[1]. הקשר המשיך והעמיק כשמיליוני עובדים שחורים עברו מאזורים כפריים לאזורים עירוניים כשחיפשו אחר עבודה ו"חיים טובים יותר". בסביבה זו, מסדרונות בירה נולדו והאלכוהול התעשייתי הגיח. הלחץ של האפרטהייד על כוח העבודה (בעיקר על השחורים) גם נחשב כגורם התורם להעמקת הקשר בין אלכוהול ודרום אפריקאים. עם תהליך התיעוש המדובר, אלכוהול קושר עם האידיאלים של קפיטליזם: עושר וסטטוס[2].

באופן היסטורי, צריכת אלכוהול תרמה לחיזוק הסטטוס הסוציו-תרבותי של קהילות אפריקאיות. האלכוהול הוסדר על ידי כללים חברתיים ונצרך בצורה מתונה. עם זאת, עם הזמן הדפוס השתנה. כיום, השימוש באלכוהול מהווה איום עצום על איכות החיים של רבים מאוכלוסיית דרום אפריקה, ולמעשה מוביל להשפעות בריאותיות חמורות וגם להשפעות סוציו-כלכליות שליליות על המדינה. צריכה\ניצול של אלכוהול נהפך למציאות יומיומית אשר פוגמת באופן ישיר או עקיף בחיי האנשים, לא רק ברמה האינדיבידואלית, אך גם ברמה המשפחתית, חברתית ולאומית[3].

נתונים עריכה

צריכת האלכוהול בדרום אפריקה היא בין הגבוהות בעולם ודומה לצריכה הנצפית במדינות מפותחות, כשלשנת 2020, נמדדה צריכה ממוצעת יומית של 64.6 גרם של אלכוהול טהור[4]. דפוסי הצריכה בדרום אפריקה שונים מדפוסי צריכה מערביים כאשר שתייה מופרזת ומסוכנת יותר נפוצה. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-6% מהמוות בעולם מיוחס לצריכת אלכוהול, וצוין כי דרום אפריקה היא המדינה שמושפעת באופן החמור ביותר מנהיגה בשכרות. כמו כן, נמצא כי שתיית אלכוהול בקרב נשים הרות עמדה על 2.5% במדינה, והיא משמעותית גבוה יותר בקרב נשים הגרות באזורים עירוניים (4.1%). לכן, שיעורי תסמונת אלכוהול עוברית בדרום אפריקה הם מבין הגבוהים בעולם[5].

למרות זאת, 65% מהאוכלוסייה בדרום אפריקה לא צרכה אלכוהול מעולם- אחד מהשיעורים הגבוהים בעולם. בנוסף, 7.7% לא צרכו אלכוהול במהלך השנה שעברה. למעשה, כמעט שלושת-רבעי מהאוכלוסייה נמנעה משתיית אלכוהול במהלך 12 החודשים האחרונים. מתוך 35% מהאוכלוסייה שכן צורכים אלכוהול, רק אחוז קטן צורך מוצרים ממותגים; הרוב צורכים אלכוהול ביתי או לא חוקי. בדרום אפריקה, יש כ-60,000 חנויות חוקיות\עם רישיון למכירה והפצה של אלכוהול; מנגד, יש כ-120,000 חנויות ללא רישיון מתאים. אם כן, אף על פי שאחוז צרכני האלכוהול נמוך ביחס לאחוזים אירופאיים, שיעורים של שימוש בעייתי באלכוהול גבוהים בהרבה[6].

גורמים לצריכת אלכוהול בדרום אפריקה כיום עריכה

נדמה כי תרבות צריכת האלכוהול המסורתית הוחלפה על ידי תרבויות שתייה מרובות אשר מאתגרות רעיונות מוקדמים של מגבלות גיל ומגדר. שינויים חברתיים וכלכליים מהירים הנובעים מהאורבניזציה מביאים לדפוסי שתייה חדשים בדרום אפריקה. דפוסים אלו מושפעים מגורמים כמו גישה קלה לאלכוהול ושיווק אינטנסיבי במדיה[7].

בנוסף, ידוע כי אירועי חיים שליליים מגבירים את הסיכוי לצריכה מופרזת ומסוכנת של אלכוהול. בדרום אפריקה, ארבעה מתוך עשרה אנשים חיים בעוני, הביקוש לעבודות גדול מההיצע והשכר נמוך גם באופן אבסולוטי וגם באופן יחסי. כמו כן, שיעורי מחלות המין ומחלות המועברות בהיריון גבוהים בצורה מובהקת משאר מדינות המערב וגם ממדינות אפריקה. איכות החיים באזורים הכפריים של אפריקה, אשר אינם נגישים וחשופים להתקדמות, נחשבת לנמוכה מאוד, דבר אשר משפיע על שביעות רצון מחיים וצורך באסקפיזם[8].

לבסוף, אף על פי שהאפרטהייד הסתיים ב-1994, ההתאוששות מהאפליה הגזעית המערכתית שלו מהווה תהליך קשה ומתמשך. מדובר במערכת ממשלתית שיושמה בדרום אפריקה בין 1948 ו-1994 אשר הפרידה בין אנשים לפי הגזע בכל היבט בחיי היומיום, חיזקה את המיעוט הלבן והביאה לאפליה נגד אוכלוסיות לא לבנות בדרום אפריקה. איכות החיים בצל האפליה נפגעה קשות, דבר אשר תורם לדפוסי צריכת אלכוהול מסוכנים ולא מווסתים[9].

השלכות של צריכת אלכוהול על האוכלוסייה בדרום אפריקה עריכה

ההשלכות של צריכת אלכוהול הן נרחבות, החל מפגיעה באיכות השינה, השפעות על מצב נפשי ובריאותי ועד מוות. בדרום אפריקה ההשפעות העיקריות שמהוות חלק נכבד ממקרי המוות במדינה הן על התזונה, שגם ככה לוקה בשל התנאים המחפירים, נהיגה תחת שכרות והעברה של נגיף ה-[10]HIV. כמו כן, תרבות צריכת האלכוהול משפיעה גם על נשים בהיריון וגורמת לשכיחות גבוהה של מקרים בהם תינוקות סובלים מתסמונת אלכוהול עוברי.

השלכות תזונתיות - אלכוהול משפיע על מנגנונים שמווסתים תיאבון וצריכת מזון, מה שמוביל לירידה בצריכת מזון בקרב צורכי האלכוהול. האלכוהול מעכב פירוק של חומרים מזינים למולקולות שימושיות בכך שמפחית את ההפרשה של אנזימי עיכול הכרחיים, וגורם לספיגה מוחלשת. כמו כן, אלכוהול פוגם בתאים העוטפים את הקיבה ואת המעי, ובכך פוגם במערכת העיכול והספיגה. שנית, אלכוהול עשיר באנרגיה, אך כמו סוכרים טהורים רבים אחרים, רוב המשקאות האלכוהוליים ריקים מערכים תזונתיים. לפיכך, צריכה כרוני של אלכוהול מביאה לתת-תזונה. לבסוף, צריכה מוגברת של אלכוהול מקושרת לסיבוכים בכבד ובמעי, מה שפוגע בעיכול, ספיגה ומטבוליזם[10].

השלכות על המערכת החיסונית - כמו כן, אלכוהול פוגע בפעילות המערכת החיסונית ומחליש אותה. דרום אפריקה היא המדינה עם שיעור ה-HIV הגבוה בעולם, כאשר 7.7 מיליון אנשים במדינה חיים עם[10]HIV. לפיכך, יש קשר ישיר ועקיף בין צריכת אלכוהול מוגברת והסיכויים להידבק ב-HIV כאשר מערכת חיסונית מוחלשת מהווה גורם מתווך וכמו כן, התנהגות מופקרת תחת השפעת אלכוהול[11].

נהיגה תחת שכרות - נמצא כי הסיכויים לנהוג תחת השפעה אלכוהול גדלים במצב של צריכה מופרזת ובלתי מווסתת של אלכוהול. בקרב אוכלוסיית דרום אפריקה, צורת שתייה זו היא הנפוצה ביותר ואכן מובילה למקרים מרובים של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. זאת ועוד, מרבית מקרי המוות מתאונות דרכים מתרחשים בשל נהיגה תחת השפעה אלכוהול[12].

תסמונת אלכוהול עוברית בדרום אפריקה עריכה

מעל לכל ספק, צריכת אלכוהול בהיריון משפיעה על התפתחות העובר ועל הלידה שלו. טווח הפגיעות הוא רחב מאוד ובקצה נמצאת הפגיעה החמורה ביותר שנקראת תסמונת אלכוהול עוברית[13].

תסמונת אלכוהול עוברית בדרום אפריקה במספרים עריכה

שכיחות שתיית אלכוהול במהלך היריון ביבשת אפריקה כולה היא 10%, ושכיחות תסמונת אלכוהול עוברית בה היא 14.8%. שכיחות זו היא שלישית ברשימה, ונמצאת לאחר יבשת אירופה (25.2% ו-37.4% בהתאמה) ולאחר יבשת אמריקה (11.2% ו-16.6% בהתאמה)[14]. במחקר שנערך בארבע קהילות כפריות בדרום אפריקה נמצאה שכיחות גבוהה של תסמונת אלכוהול עוברית מלאה של 128 - 93 מתוך 1,000 ילדים וחלקית של 182 - 259 מתוך 1,000 ילדים[15].

בזמן שבמדינות צפון אפריקאיות שיעור התסמונת אינו גבוה (חמש או פחות מקרים לכל 10,000 איש), דרום אפריקה היא בין חמש המדינות בעולם שבהן יש את שכיחות תסמונת האלכוהול העוברית הגבוה ביותר (מעל 50 מקרים לכל 10,000 איש). שכיחות התסמונת היא גבוהה ביחס לשכיחות שתיית אלכוהול על ידי נשים במדינה. ניתן להסביר זאת, בכך שצריכת אלכוהול לנפש מגיל 15 ומעלה היא גבוהה בצורה קיצונית (19.5 ליטר לנפש) במידה זו על אף שיש שם שכיחות נמוכה של שתייה אפיזודית כבדה (16.4% binge drinking). לכן, סביר להניח כי אותן נשים שצורכות אלכוהול במהלך ההיריון שותות בצורה קיצונית כמו שתיית בינג', שהיא סיבה ישירה להופעת תסמונת אלכוהול עוברית[14].

השכיחות הגבוהה ביותר של תסמונת אלכוהול עוברית בעולם נמצאת בפרוביינציית הכף המערבי שבדרום אפריקה (אשר בירתה היא קייפטאון), כאשר נמצאו 40.5 - 46.4 ילדים עם התסמונת מתוך 1,000 ילדים בגילאי 5 - 9[16][16].

סקירת גורמי סיכון לתסמונת אלכוהול עוברית בדרום אפריקה עריכה

במחקר שבדק בדרום אפריקה מאפיינים של אמהות לילדים בכיתה א' עם תסמונת אלכוהול עוברית, לעומת אימהות לילדים בריאים באותם בתי ספר, נמצאו הבדלים מובהקים במדדים הבאים: מצב סוציו-אקונומי, רמת השכלה ותושבי כפר לעומת תושבי עיר. אימהות לילדים עם תסמונת אלכוהול עוברית נטו להיות בעלת מצב סוציו-אקונומי ורמת השכלה נמוכים יותר והן נטו להיות תושבות כפר[17].

כמו כן החומרה של התסמונת ומספר הלידות השקטות היה גבוה יותר בקרב אימהות לילדים עם תסמונת אלכוהול עוברית. לאמהות אלו היה סיכוי נמוך להיות נשואות וסיכוי גבוה יותר שבן הזוג שלהן נהג לשתות. בנוסף לכך, הן היו באופן מובהק בעלות משקל וגובה נמוכים יותר מאשר קבוצת הביקורת. הממצאים באוכלוסייה הזו מתאימים לספקטרום התופעות הנצפות בילדים שנחשפו לאלכוהול ברחם אימם. ביניהם, היקף ראש קטן, עיוותים בעצמות הפנים, ירידה באינטליגנציה ובעיות התנהגות[17].

שתיית האלכוהול בקרב נשים אלו הייתה בצורה של שתיית בינג' בסופי שבוע, ללא ירידה בשתייה באף טרימסטר, לעומת ירידה ניכרת בשתיית האלכוהול בטרימסטרים השני והשלישי בקרב אמהות לילדים בריאים מקבוצת הביקורת. בין גורמי הסיכון שנמצאו במחקר: רמת השכלה ורמת הכנסה נמוכות, מגורים בכפר, שתיית אלכוהול באופן יומיומי או שבועי ובצורה של בינג' במהלך ההיריון, שתיית אלכוהול בכל הטרימסטרים, שתיית אלכוהול על ידי בן הזוג במהלך ההיריון ועישון טבק במהלך ההיריון[17].

ניתן להצביע על כך שאחת הסיבות התרבותיות לכך היא שבמשך דורות אלכוהול סופק באופן יומי לחקלאים בדרום אפריקה, כצורת תשלום חלקי בשם "DOP". כיום צורת התשלום הזו הוכחדה באופן פורמלי אך המנהג נותר על כנו[18]. בנוסף, עובדים רבים החיים משכר נמוך ובתנאי מחיה ירודים מתייחסים לאלכוהול כבילוי מועדף ומשתמשים בו לעיתים קרובות. כמו כן, עלות יצור בירה ויין היא נמוכה באופן יחסי ואלו זמינים מאוד גם לאנשים עם שכר נמוך. במחקרים שנעשו באזור במהלך שנות ה-90 התמקדו בהרגלי שתיית אלכוהול של גברים אך העלייה בהתעניינות בתסמונת אלכוהול עוברית הפנתה את הפוקוס לעבר ההרגלים של הנשים. הרגלים אלו של שתיית כמויות ניכרות של אלכוהול בתקופות זמן קצרות היא גורם סיכון עיקרי לתסמונת[17].

במחקר אחר שבחן מעל 5,000 נשים בקייפטאון, שבדרום אפריקה, הן על ידי מדדים של דיווח עצמי (שאלונים) והן על ידי בדיקות שתן, נמצאו גורמים נוספים אשר ניבאו הופעה של תסמונת אלכוהול עוברית:

נשים שדיווחו על שימוש באלכוהול במהלך היריון היו "צבעוניות" (COLOURED), בעלות מצב משפחתי שונה מ"נשואה", במהלך היריון שאינו מתוכנן. בנוסף, נשים אלו דיווחו שחוו חוויות של אלימות ב-12 החודשים האחרונים, וחוויות של אלימות מינית צבן זוגן העיקרי. יתרה מכך, נמצא כי נשים אלו דיווחו שהן מאמינות ששתיית אלכוהול בהיריון היא דבר שמקובל לעשותו, והן נטו לדווח יותר על בני זוג מעשנים, או שותים אלכוהול או משתמשים בסמים[19].

לעומת זאת, בקרב נשים שנמצא כי צרכו אלכוהול בבדיקות ביולוגיות (בדיקות שתן) נמצא שהמוצא האתני הוא גורם סיכון מובהק לשימוש באלכוהול בהיריון. כאשר לנשים צבעוניות (COLOURED) היה הסיכוי הגבוה ביותר להימצא חיוביות בבדיקה. בנוסף, נמצא גם שנשים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקה נטו להיות בעלות ציון נמוך בבריאות נפשית, וכי בני זוגן עישנו[19].

מנגד, נמצאו גורמים אשר ממתנים את התופעה כמו חינוך, ידע על תסמונת אלכוהול עוברית וזוגיות[20].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Peltzer, K., & Ramlagan, S., Alcohol use trends in South Africa, Journal of Social Sciences 18(1), 2009, עמ' 1 - 12
  2. ^ London, L., Sanders, D., & te Water Naude, J., Farm workers in South Africa-the challenge of eradicating alcohol abuse and the legacy of the ‘DOP’system, South African Medical Journal 88(9), 1998
  3. ^ Setlalentoa, B. M. P., Pisa, P. T., Thekisho, G. N., Ryke, E. H., & Loots Du, T., The social aspects of alcohol misuse/abuse in South Africa., South African Journal of Clinical Nutrition 23(sup2), 2010, עמ' 11 - 15
  4. ^ Probst, C., Shuper, P. A., & Rehm, J., Coverage of alcohol consumption by national surveys in South Africa, Addiction 112(4), 2017, עמ' 705 - 710
  5. ^ Pasche, S., & Myers, B., Substance misuse trends in South Africa, Human Psychopharmacology: Clinical and Experimental 27(3), 2012, עמ' 338 - 341
  6. ^ Ramsoomar, L., & Morojele, N. K., Trends in alcohol prevalence, age of initiation and association with alcohol-related harm among South African youth: implications for policy, South African Medical Journal 102(7), 2012
  7. ^ Peltzer, K., Davids, A., & Njuho, P., Alcohol use and problem drinking in South Africa: findings from a national population-based survey, African journal of psychiatry 14(1), 2011
  8. ^ Higgs, N. T., Measuring and understanding the well-being of South Africans: Everyday quality of life in South Africa, Social Indicators Research 81(2), 2007, עמ' 331 - 356
  9. ^ Møller, V, Quality of life in South Africa: Post-apartheid trends, Social Indicators Research 43(1-2), 1998, עמ' 27 - 68
  10. ^ 1 2 3 Pandrea, I., Happel, K. I., Amedee, A. M., Bagby, G. J., & Nelson, S., Alcohol's role in HIV transmission and disease progression, Alcohol Research & Health, 2010
  11. ^ Schneider, M., Chersich, M., Neuman, M., & Parry, C., Alcohol consumption and HIV/AIDS: the neglected interface, Addiction 107(8), 2012, עמ' 1369 - 1371
  12. ^ Hull, J. G., & Bond, C. F., Social and behavioral consequences of alcohol consumption and expectancy: a meta-analysis., Psychological bulletin 99(3), 1986, עמ' 347
  13. ^ Stratton, K., Howe, C., & Battaglia, F. C. (Eds.)., Fetal alcohol syndrome diagnosis, epidemiology, prevention, and treatment., Washington, D.C.: National Academies Press, 1996
  14. ^ 1 2 Popova, S., Lange, S., Probst, C., Gmel, G., & Rehm, J., Estimation of national, regional, and global prevalence of alcohol use during pregnancy and fetal alcohol syndrome: a systematic review and meta-analysis., . The Lancet Global Health 5(3), 2017, עמ' e290-e299
  15. ^ May, P. A., de Vries, M. M., Marais, A. S., Kalberg, W. O., Adnams, C. M., Hasken, J. M., Tabachnick, B., Robinson, L. K., Manning, M. A., Lyons Jones, K., Hoyme, D., Seedat, S., Parry, C. D. H., & Hoyme, H. E., The continuum of fetal alcohol spectrum disorders in four rural communities in South Afri: Prevalence and characteristics, Drug and Alcohol Dependence 159, 2016, עמ' 207 - 218
  16. ^ 1 2 (Centers for Disease Control and Prevention (CDC, Fetal alcohol syndrome--South Africa, 2001, Morbidity and mortality weekly report 52(28), 2003, עמ' 660
  17. ^ 1 2 3 4 Philip A. May J. Phillip Gossage Anna‐Susan Marais Loretta S. Hendricks Cudore L. Snell Barbara G. Tabachnick Chandra Stellavato David G. Buckley Lesley E. Brooke Denis L., Maternal risk factors for fetal alcohol syndrome and partial fetal alcohol syndrome in South Africa: a third study, Alcoholism: Clinical and Experimental Research 32(5), 2008, עמ' 738 - 753
  18. ^ May PA, Gossage JP, Brooke LE, Snell CL, Marais A‐S, Hendricks LS, Croxford JA, Viljoen DL, Maternal risk factors for fetal alcohol syndrome in the Western Cape province of South Africa: a population‐based study, Am J Public Health 95, 2005, עמ' 1190 - 1199
  19. ^ 1 2 Petal Petersen-Williams, Catherine Mathews, Esmé Jordaan & Charles D. H. Parry, ) Predictors of Alcohol Use during Pregnancy among Women Attending Midwife Obstetric Units in the Cape Metropole, South Africa, Substance Use & Misuse, 2018 doi: 10.1080/10826084.2017.1408654
  20. ^ Morojele, N. K., London, L., Olorunju, S. A., Matjila, M. J., Davids, A. S., & Rendall-Mkosi, K. M., Predictors of risk of alcohol-exposed pregnancies among women in an urban and a rural area of South Africa, Social Science & Medicine 70(4), 2010, עמ' 534 - 542

{ערך יתום} קטגוריה:דרום אפריקה: בריאות ורפואה קטגוריה:תרבות שתיית אלכוהול קטגוריה:נשים בדרום אפריקה

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:אלכוהול_והריון_בדרום_אפריקה&oldid=34153322"