משתמש:Mostefaroga/טיוטה

בית האזרח

בית האזרח הוא מבנה הנועד לערוך אירועים תרבותיים בהרצליה. הוא נקרא על שם אברהם הירש, והוא המבנה לתרבות הראשון בעיר הרצליה. במשך שנים הרצליה חשה במחסור מקומות תרבות בכדי לשמוע הרצאות, לצפות באירועי בידור מיוחדים, להשתתף בשיעורי ערב וכולי, עד שנבנה בית האזרח.

הקמת בית האזרח

לפני הקמתו, הנהלת מגדל המים בהרצליה ישבה על בעית התרבות בהרצליה, והחליטה ב-1946 לבנות את בית האזרח, שיהיה קודש לפעולות תרבות וחינוך, אך המועצה המקומית התנגדה להצעה. כל הרעיונות שנשלחו למועצה נפסלו. מפלגות השמאל ניהלו מערכה ממושכת נגד הרעיון, אך הנהלת המגדל החליטה לצאת נגד כל השוללים, ובשנת 1949 הגישה לבית הדין הגבוה לצדק צו על תנאי נגד הוועדה לבנין ערים שתבוא ותנמק מדוע אינה מאשרת את תכנית הבניה של בית האזרח. בשנת 1951 פסק בית הדין כי וועדת בנין ערים חייבת לאשר את התכנית כפי שהוגשה. הקמתו של בית האזרח הושלמה במימונו של מפעל המים ובעזרת קרן העזבון על שם אברהם הירש, שנפטר בזמן הבניה. באגף אחד שוכנו משרדי מפעל המים וסניף בנק לאומי לישראל. האגף השני כולל אולם תרבות לשלוש מאות איש, הקרוי על שם אברהם הירש. באוגוסט 1958 נפתח בית האזרח במסיבה חגיגית בנוכחות התאחדות האיכרים, המועצה לשיווק פרי הדר, המועצה המקומית של הרצליה, הנהלת מפעל המים ואזרחים רבים שמילאו את האולם המרווח. כולם בירכו על היוזמה להקמת מוסד לפעולות תרבות וחינוך הנושא את שמו של אברהם הירש.

מידי מפעל המים לידי המועצה המקומית

הגופים שניהלו את מושבות הרצליה, משנות השלושים ואילך, תבעו ממפעל המים להעביר לרשותם גם את מערכת אספקת המים וגם את שטחי הקרקע הציבוריים, שמסיבות חוקיות נרשמו על שם בית האזרח. ראשי גוף זה הגיבו בתמיהה ואף ברוגז, והעניין התגלגל ונמשך שנים. בשלב מסוים, בשנות החמישים, הסכימה הנהלת מפעל המים להעביר לידי המועצה המקומית את המגרשים, בהיקף של כ-100 דונם, אך תבעה להשאיר בידה את ניהול משק המים. לכך לא הסכימה המועצה והיא גייסה לעזרתה את חוק הקניית הרכוש הציבורי שיזם משרד הפנים, ונועד להסדיר בעיות מעין אלה שנוצרו בהרצליה. למרות החוק ניסו שני הצדדים להגיע להסכם. המשא ומתן נמשך כ-14 שנה וידע עליןת ומורדות. דווקא בתקופת "הוועדה הקרואה" התקרבבו הצדדים להסכם, ושוב מנעו חילוקי דעות את השגתו. החל משנת 1969, עם בחירתו של יוסף נבו לראש העירייה, הואצו המגעים והם הגיעו בשנת 1972 לידי הסכם היסטורי. לפיו, מפעל המים יעביר תמורת פיצוי מתאים את כל רכושו בבארות, בריכות, צנרת ושטחי קרקע לעיריית הרצליה, עובדיו ייקלטו במחלקת המים החדשה שתוקם בעירייה, והוא ימשיך להתקיים במעמד חדש שייקרא "משך ראשונים". גוף זה יעסוק בפעולות חברה, תרבות וסיוע לגופים וליחידים. בית האזרח, שהוקם על ידי מפעל המים לרווחת הציבור בהרצליה, יישאר בידי משך ראשונים לתקופה של כ-45 שנה.

פעולות בית האזרח

בית האזרח קיים במשך מספר שנים פגישות קבועות בלילות שבת, שהפכו במרוצת הזמן לחוויה ציבורית ממדרגה ראשונה. חברת שומעים קבועה מורכבת בעיקר מותיקי הרצליה אך גם מעולים חדשים, שאפילו העברית אינה שגורה עדיין בפיהם. נושאי הפגישות מקיפית שטחים שונים העומדים לרוב על רמה תרבותית גבוהה. תשות לב הפגישות ניתנת לכל מתרחש בארץ ובעולם בהם משתתפים עיתונאים ועורכי עיתונים. ישנן גם הרצאות מדעיות בכל שטחי המדע וידיעת הארץ ע"י מלומדים וישנם גם ערבי שירה ואמנות לאוהבי הספרות התיאטרון והאמנות. בתקופות שונות אורנו חוגים שונים, כגון תנ"ך, שחמט, ציור והתעמלות למבוגרים. חוג התנ"ך ממשיך בקיומו, וחוג הסרט התגלה כהצלחה אדירה, שבו המשתתפים נהנים מהקרנת סרטים, כשהדגש הוא על סרטי מופת, ישנים וחדשים כאחד. סעיף מיוחד בפעולותיו הינם הטיולים המאורגנים, שבהדרכת מרכז ההסברה ליד משרד ראש הממשלה. הטיולים פתוחים לכל תושבי העיר והמחירים הזולים עשו אותם שווים כמעט לכל נפש. ההשתתפות היא בדרך כלל מעל לכוח הקליטה, ותמיד יש צורך להוסיף באוטובוס כסאות לאלה שאיחרו להרשם. מצב הרוח הטוב והקשר החברתי מהווים חלק מההנאה האסתטית והרוחנית של הטיולים, ומסייעים הרבה בגיבוש חברתי של המטיילים.