משתמש:Pinhas stern/אריק אבנרי (פסיכולוג)

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Pinhas stern.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Pinhas stern.
אריק אבנרי (2024)

אריק (אריה) אבנרי (נולד ב-20 בדצמבר 1952) הוא פסיכולוג קליני. היה שבוי צה"ל בסוריה במלחמת יום הכיפורים ואחרי שחרורו מן השבי הפך למטפל שתחום עיסוקו המרכזי הוא טיפול במצבי משבר וכן בחיילי צה"ל ובפדויי שבי.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשכונת בקעה בירושלים בשם אריה אפשטיין ליפה וזאב אפשטיין, ילידי פולין, שעלו לארץ ממניעים חלוציים-ציוניים. אביו עבד כמנהל משק והספקה בסוכנות היהודית. היה הצעיר מבין שלושה אחים. אחיו הבכור, עמוס אפשטיין, שימש במספר רב של תפקידי ניהול ציבורי (בין היתר היה מנכ"ל איגוד התעשיות הקיבוציות ומנכ"ל מקורות חברת המים הלאומית בישראל), ואחיו השני אבנר אפשטיין נהרג ב-1968 בתאונת דרכים בזמן שירות מילואים.[1] בעקבות מותו של אחיו אבנר ומתוך רצון להנציח את זכרו, שינה אבנרי את שם משפחתו מאפשטיין לאבנרי.

בתיכון למד בבית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר בירושלים (סיים ב-1971).

בשנים 1971-1974 שירת שירות סדיר בצה"ל ביחידת לוחמה אלקטרונית בחיל האוויר. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שירת במוצב החרמון ונפל בשבי הסורי. הוא ישב בשבי כשמונה חודשים ותקופת השבי השפיעה על רצונו לבחור בפסיכולוגיה קלינית כתחום עיסוקו.

בשנים 1974-1977, לאחר שחרורו, למד לתואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בשנים 1977-1983 למד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המ.א. שעסקה בדפוסי הסתגלות לשבי והתבססה על התנסותו האישית בשבי, כתב בהדרכת פרופ' עמיה ליבליך ופרופ' זאב קליין.[2]

בשנים 1985-1988 למד לימודי תעודה בפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב (לימודים מתקדמים המיועדים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים קליניים).

במקביל ללימודיו עבד, החל משנת 1978, כפסיכולוג שכיר במחלקת עליית הנוער. בשנת 1990, התמנה למנהל ולפסיכולוג הראשי של התחנה הקלינית בירושלים. החל מינואר 2000, ניהל את היחידה לשירותים פסיכו-סוציאליים ורפואיים של עליית הנוער באגף לחינוך התיישבותי (יחידת סמך של משרד החינוך האחראית על בתי הספר האזוריים ועל הפנימיות בכל הארץ). כמו כן עבד כפסיכולוג קליני באופן פרטי.

בשנת 201X פרש לגמלאות ממשרתו כשכיר, אך הוא ממשיך לעסוק בטיפול במרפאתו הפרטית בירושלים.

חיים אישיים

עריכה

אבנרי נשוי לניקי לבית זינגר, מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון.

אביה של אשתו היה שחקן התיאטרון גדעון זינגר, וגיסו (אחיה הבכור של אשתו) הוא עורך הדין יואל זינגר.

ארבעה מבני משפחתו של אחיו, עמוס אפשטיין, נרצחו ב-7 באוקטובר במתקפת הפתע על ישראל (2023): אשתו בלהה אפשטיין (גיסתו של אבנרי), חתנו של עמוס אפשטיין, אופיר ליבשטיין (בעלה של בתו ורד), ראש מועצה אזורית שער הנגב, נכדו של אפשטיין ניצן ליבשטיין (הבן של אופיר וורד), ונכד אחר של אפשטיין, נטע אפשטיין (הבן של בנו אורי), שנרצח בזמן שהגן על בת זוגו, וקפץ על רימון שהושלך על ידי מחבלים אל תוך הממ"ד בדירתו.

לאבנרי שתי בנות.

מתגורר במבשרת ציון.

עיסוקו כפסיכולוג קליני

עריכה

בעיסוקו כפסיכולוג קליני התמחה אבנרי בטיפול בתחום הפרטני בהתערבויות בזמן משבר, בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית ובטיפול בפדויי שבי.

בתחום הקבוצתי, הנחה קבוצות בעלי אפיונים שונים וביניהן:

  • אנשי צבא וההשפעה של שירותם הצבאי על דפוסי היחסים המשפחתיים שלהם.
  • הורים שכולים והתמודדותם, למרות האסון, עם בני המשפחה שנותרו בחיים.
  • אחים שכולים והשפעת שינוי התפקידים במשפחה על חייהם.
  • יתומים שנאלצים לגדול עם החסר.
  • מתבגרים ושליחים שחזרו משליחות בחו"ל וחיילים בודדים שהוריהם נמצאים בחו"ל.

במקביל לעיסוקו האזרחי בפסיכולוגיה קלינית, הגיע אבנרי בשנת 2006, במלחמת לבנון השנייה, לשירות מילואים ביחידה לתגובות קרב כדי לסייע לחיילים שאובחנו כפוסט טראומטיים מהמלחמה.[3]

אבנרי מעיד על עצמו בנושא הטיפול בנפגעי פוסט טראומה:

"אני סובל מפוסט טראומה, ובני משפחתי יכולים להעיד על זה, אני חרדתי מאוד, ישן מעט מאוד. אבל רוב הזמן אני עסוק כדי לא להתעמק בטראומה. העובדה שאני רואה את עצמי פחות או יותר כמתמודד, זה מסר למטופלים שלי. גם אם אתה עובר את הגיהינום, ואנשים עברו גיהינום הרבה יותר ממני במלחמות ישראל השונות, החל מלוחמים במלחמת ששת הימים שבהם טיפלתי ועד אלו שעוברים אירועים חבלניים אחרונים, אפשר לשים את הטראומה מאחור, וצריך להמשיך לחיות ולהמשיך לחיות טוב".[3]

בהיותו אח שכול ובהיותו שבוי צה"ל בעברו, ניהל אבנרי מאבק במשרד הביטחון בשני תחומים עיקריים, כשהוא משתמש בידע שצבר כפסיכולוג קליני:

א. קבלת הכרה במושג "אח שכול" ובזכאות של אחים שכולים לקבלת טיפול נפשי על חשבון משרד הביטחון.

ב. קבלת הכרה בזכאותם של חיילים שנפלו בשבי לקבל אחוזי נכות וכן טיפול נפשי על חשבון משרד הביטחון. אבנרי עצמו הוכר כפוסט טראומטי רק כ-25 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • אריה אבנרי, דפוסי הסתגלות לשבי: תיאור וניתוח, עבודת גמר לתואר מ.א., ירושלים, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה עברית, 1982.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סגן אבנר אפשטיין, באתר יזכור: אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  2. ^ אריה אבנרי, דפוסי הסתגלות לשבי: תיאור וניתוח, עבודת גמר לתואר מ.א., ירושלים (בהדרכת עמיה ליבליך וזאב קליין), ירושלים: המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית, 1982
  3. ^ 1 2 שרון כידון וישי שנרב, נפל בשבי, שכל אח ומטפל בפוסט טראומה: "אפשר לחיות טוב גם אחרי שעוברים גיהינום", Ynet, 25 באפריל 2023