משתמש:Rami Neudorfer/ראשי פרקים דוקטורט

הקדמה ותודות

מבוא

עריכה

1.0 הקדמה

1.1 מצב המחקר

1.2 מקורות

1.3 מתודולוגיה

1.4 רקע היסטורי - לתקן על פי מה שכתבתי

1.4.1 יהדות ליטא וקהילת קובנה

1.4.2 הקמת ליטא העצמאית

1.4.3 יהדות ליטא בין שתי מלחמות העולם מאוטונומיה לאנטישמיות גוברת

1.4.4 קובנה בין שתי מלחמות העולם

1.4.5 הקהילה היהודית בקובנה וייחודה

1.4.6 יחסי יהודים ליטאים

1.4.7 הסיפוח הסובייטי והשלכותיו על חיי היהודים ויחסי היהודים והליטאים.

מן הכיבוש הגרמני ועד הקמת הגטו

עריכה

2.1 הכיבוש הגרמני

2.2 התארגנות השלטון הגרמני

2.3 מצב היהודים לפני הכניסה לגטו

2.4 הפרעות ביהודי העיר

2.5 רצח היהודים בערי השדה

2.6 פקודות להשמדה והקמת הגטאות

השלב הראשון של חיי הגטו יולי עד אוקטובר 1941

עריכה

3.1 פקודת המעבר לגטו הקמת הגטו וההתארגנות להעברת היהודים

3.2 הקמת האלטסטנראט וגיוס חברי המשטרה ומשרדי המועצה

3.3 השלטונות הגרמניים גבולות הגטו והדיור בתוכו, שינוי הגבולות בעקבות האקציות הראשוניות

3.4 הגזרות הגרמניות

3.5 סגירת הגטו, האקציות ההמוניות ותגובת האוכלוסייה

3.6 דמוגרפיה בגטו בעקבות הרצח ההמוני

התקופה השקטה

עריכה

4.1. התקופה הראשונה בגטו לאחר האקציה הגדולה (נובמבר 1941 - ינואר 1942)

4.2 פרשת יהודי גרמניה

4.3 ההגליה הראשונה לריגה

4.4 החיים בגטו בין שני הגירושים לריגה

4.5 פרשת מק

4.6 אקציית סטלינגרד

4.7 החיים באביב קיץ 1943

4.8 הגזרות הגרמניות בתקופה השקטה

4.9 ההגליה השניה לריגה

מחנה ריכוז קובנה

עריכה

הגטו כמחנה ריכוז אוקטובר 1943 – יולי 1944

5.1 תהליכי הקסירקוט והשפעתם על הכלכלה, החברה וחיי הפנים בגטו ובליטא

5.2 וילהלם גקה ויחסו המורכב לגטו קובנה ותושביו

5.3 עבודת הכפיה במחנה ריכוז

5.4 הוצאת יהודים למחנות עבודה בסמוך לגטו ולאתרים רחוקים

5.5 אקציית הילדים, וחיסול המשטרה, הטמנת ארכיון המשטרה

5.6 הברחת ילדים ובריחת בוגרים אל מחוץ לגטו

5.7 הכנת מקומות מסתור

5.8 שיגור לוחמים חמושים למחנות הפרטיזנים

5.9 אקציית השילוח לאסטוניה ולאושוויץ

5.10 הפסקת פעולת האלטסטנראט והקמת שירות הסדר

5.11 חיסול הגטו ושילוח תושביו למחנות ריכוז בגרמניה

5.12 גורל היהודים במחנות ומאזן הדמים

המועצה היהודית ומוסדות הגטו

עריכה

6.1 מועצת הזקנים, הרכבה והשינויים בו, ויחסיה עם האוכלוסייה ועם השלטון הגרמני

6.2 המשטרה היהודית, שירות הסדר היהודי, ובתי הכלא בגטו

6.3 החקיקה הפנימית, מערכת המשפט בגטו, ומערכות אכיפת החוק הלא פורמליות כבסיס לחיים בגטו. ועדות הביקורת הפנימית והבקרה.

6.4 משרד העבודה

6.5 משרד הדיור

6.6 מרשם התושבים ומחלקת הסטטיסטיקה

6.7 משרד הכלכלה

6.8 משרד ההזנה

6.9 מחלקת בתי הספר

6.10 המחלקה לעזרה סוציאלית

6.11 מחלקת הבריאות והסניטציה

6.12 מכבי האש בגטו והגנה אווירית

6.13 שער הגטו והפעילות בו

6.14 משרד הדואר

6.15 מחלקת הציור והשרטוט

6.16 היחסים הפנימיים בין גופי המועצה היהודית

החיים הכלכליים

עריכה

7.1 החיים הכלכליים בגטו בתקופת האקציות הגדולות

7.2 החיים הכלכליים בגטו בתקופה השקטה – אוקטובר 1941 – אוקטובר 1943

7.2.1 עבודות הכפייה, מחנות עבודה מחוץ לגטוהקשרים עם משרד העבודה הגרמני

7.2.2 בתי המלאכה הגדולים ובתי המלאכה הקטנים בגטו

7.2.3 החקלאות בגטו

7.2.4 חנויות ומסחר בתוך הגטו, השוק השחור

7.2.5 מוצרים חיוניים אספקת המזון, עצי הסקה, ביגוד והנעלה

7.2.6 העזרה הסוציאלית בגטו

7.2.7 ההברחות בגטו רשמיות ובלתי רשמיות

7.2.8 המנגנונים למימון הוצאות המועצה ומשרדיה

7.2.9 המעבר לכלכלה נטולת כסף והשלכותיו

7.3 - החיים הכלכליים במחנה ריכוז קובנה

7.3.1 מחנות עבודה מחוץ לגטו

7.3.2 ביטול הבריגדות העירוניות

7.3.3 בתי המלאכה הגדולים כ"חיוניים למאמץ המלחמה הגרמני"

מערכות החיים בגטו

עריכה

8.1 סקירה דמוגרפית (מספר התושבים, לידות, מיתות, נישואים, לרבות נישואים פיקטיביים), הוצאת תושבים מהגטו למחנות עבודה מחוץ לגטו מחד, וקליטת פליטים בגטו מאידך. השינויים בשטח הגטו

8.2 הגזרות הגרמניות, אקציית הספרים, ציות והתנגדות

8.3 הביטחון האישי – משטרה, נוכחות של גרמנים וליטאים בגטו, התקפות מבחוץ

8.4 חיי יום יום מזון, שיכון, בגדים, חימום, חשמל, מים, ביוב, ריצוף – , מקומות הדיור והשטח לנפש, הדיור הזמני למחוסרי היכולת והטיפול בו מצב רוח

8.5 הבריאות והרפואה בגטו, רפואה ותמותה, ניתוח כוח האדם הרפואי, מחלות אופייניות, מחלות נפש, גזרת ההריונות, רפואה מונעת והטיפול במצב הסניטרי

8.6 מערכת החינוך הפורמלי והלא פורמלי – בתי הספר, בתי ספר מקצועיים, גני ילדים, מעון יום חדרים ולימודים תורניים

8.7 חיי התרבות בגטוהשפות בגטו, מוזיקה בגטו, תזמורת המשטרה, אירועים תרבותיים גלויים וחשאיים, שירים ופזמונים, מוזיקה קלאסית שנכתבה בגטו, שירה בגטו, ציור ואמנות.

8.8 חיי המשפחה בגטו – הפער הדמוגרפי בעקבות האקציות, אהבה בגטו, נישואים ונישואים פיקטיביים, הנשים בגטו, הילדים בגטו, שינוי בתפקידים המסורתיים במשפחה כתגובה למצב

8.9 חיי הדת בגטובתי כנסת, לימוד תורה, כשרות, חגים, הדמויות המרכזיות, איסור התפילה, סוגיית השו"תים, בעיות מרכזיות של שומרי המצוות

8.10 פעילות מחתרתית מצו"ק, המחתרות, תנועות הנוער והמחתרות הציונית והמחתרת הקומוניסטית וקשריהן עם מועצת הזקנים והוצאת פרטיזנים ליערות

8.11 היחסים החברתיים בגטומרכז מול שוליים, שחיתות, נפוטיזם, העדפה פוליטית, ואלימות המשטרה, התפתחות אליטות חברתיות חדשות מול הדומיננטיות של הישנות ישנות וחדשות סולידריות, אפליה, פריבילגיות, מחאה חיי היום יום של קבוצות חברתיות מיוחדות: חברי תנועות הנוער, המחתרת הקומוניסטית, הקבוצות החרדיות

8.12 תיעוד החיים בגטו –שפות בגטו, ניסיונות תיעוד המצב בגטו לצרכים היסטוריים (יומנים, תיעוד היסטורי מכוון, צילומים, ציורים, הטמנת הארכיונים השונים, חומרים שאבדו)

8.13 קשרי חוץ : קשרי הגטו עם גטאות אחרים, שליחים חשאיים, מערכת הדואר החשאית שמועות ודרכים אחרות בהן שמרה קהילת הגטו על קשר עם גטאות ליטא ופולין

8.14 היחסים עם הגרמנים, היחסים עם הליטאים, היחסים עם הפולנים

8.15 החיים תחת איום קיומיהיחס למלשינים ומשתפי פעולה עם הגרמנים, רציחות יהודים בגטו בידי גרמנים וליטאים הסתתרות, אקציות השילוח לאסטוניה וללטביה, פרשת מק, בריחה, העברת ילדים לצד "הארי", הכנת מלינות, הבריחה מהפורט התשיעי, היערכות להתקוממות

8.16 התמודדות נפשית של תושבי הגטו - שיתוק ודיכאון מול התמודדות אישית וציבורית

סיכום

עריכה

סיכום ודיון בשאלות היסוד הנובעות מההיסטוריה של הגטו

9.1 הייחודיות של המשטרה ומועצת הזקנים – אמת או מיתוס? שיתוף פעולה או נסיונות הצלה?

9.2 איך וכיצד תרם הרכב האוכלוסייה והחברה בגטו לתחושות הסולידריות בתוכו

9.3 פרוטקציוניזם, שחיתות ופריבילגיות.

9.4 האמנם ההיסטוריה של הגטו מוטה? ביקורת חיצונית מול ביקורת עצמית - ניתוח זיכרונות הניצולים מול ההיסטוריוגרפיה הרשמית שנכתבה רובה ככולה על ידי פעילים מרכזיים במועצת הזקנים

9.5 מה הייתה תרומת דפוסי התגובה של יהודי גטו קובנה (מדיניות "הכאילו", הסולידריות היחסית), לגיבוש חיי הקהילה בגטו, לשיעורי ההישרדות ולתחושת הניצולים.[1]

9.6 נראטיבים אלטרנטיביים לתיאור חיי הפנים בגטו – השווה והשונה.

9.7 באיזו מידה תפקד הגטו כ"קהילה"

  1. ^ מדיניות ה"כאילו" גובשה על ידי המועצה בנובמבר 1941 – ניהול החיים בגטו כאילו אין מלחמה, ביצוע עבודות הכפייה כאילו הן בתשלום וכדומה.