מתיאש שייבר

מלחין בריטי-הונגרי

מתיאש שייברהונגרית: Seiber Mátyás György;‏ 4 במאי 1905 בודפשט24 בספטמבר 1960 הפארק הלאומי קרוגר, דרום אפריקה) היה נגן צ'לו ומלחין יהודי-הונגרי, שחי ופעל באנגליה משנת 1935 ואילך.

מתיאש שייבר
Seiber Mátyás
לידה 4 במאי 1905
בודפשט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בספטמבר 1960 (בגיל 55)
קייפטאון, איחוד דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית, ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית, גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שייבר נולד בבודפשט כבן הבכור מבין שלושת הילדים של משפחה יהודית. אביו, מיהאי שייבר היה מהנדס במסילות ברזל. נגינה בפסנתר למד מתיאש מילדותו אצל אמו, ברטה לבית פאטאי, שהייתה פסנתרנית ומורה ידועה בתחום. הוא החל לנגן בצ'לו בגיל 10 ובסיום הגימנסיה הלותרנית, בשנים 1919 עד 1924 למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, צ'לו אצל אדולף שיפר והלחנה אצל זולטאן קודאי, עמו סייר ברחבי הונגריה לאיסוף שירי עם. בין חבריו לכיתה באקדמיה היו אנטל דוראטי ועדן פרטוש. הוא הגיש בשנת 1925 סרנדה לשישיית כלי נשיפה מעץ לתחרות בבודפשט. הסרנדה לא זכתה בפרס ובמחאה על כך, התפטר בלה בארטוק מחבר השופטים.[1] בשנת 1928 התמנה למנהל מחלקת הג'אז בקונסרבטוריון הוך בפרנקפורט, שפתח את הקורס האקדמי הראשון בעולם בתחום הג'אז.[2] אחרי שהנאצים סגרו את המחלקה בשנת 1933, עזב שייבר את גרמניה ושב לפרק זמן קצר להונגריה. שהה בהמשך כשנתיים בברית המועצות ועבד שם בתחום בקורת וחקר המוזיקה. בסופו של דבר השתקע בלונדון. בשנת 1935 קיבל אזרחות בריטית. בשנת 1936 עסק עם תאודור אדורנו במחקר בנושא הג'אז וב-1938 נשא דברים בקונגרס "מוזיקה בזמננו" בתביעה להתייחסות רצינית ולניתוח אינטליגנטי של הג'אז, בעיקר באמצעות הערכת הטכניקות הרתמיות האופייניות לו. משנת 1942 נמנה עם סגל המורים של מורלי קולג' בלונדון, בהזמנת מייקל טיפט. אחרי שהתחתן בשנת 1947 עם רקדנית הבלט לילה באואר, גם היא ילידת הונגריה, התגורר שייבר בקטרהם, סארי, ולימד הלחנה בביתו. שייבר נהנה מכבוד והערכה כמורה להלחנה. כמה מתלמידיו היו למוזיקאים ידועי שם בזכות עצמם, בהם פיטר רסין פריקר, דון בנקס, אנתוני מילנר ויו ווד.[3]

מתיאש שייבר נהרג בתאונת דרכים בפארק קרוגר כשהיה במסע הרצאות בדרום אפריקה. היה בן 55 במותו. קודאי וליגטי הלחינו יצירות לזכרו. השאיר אלמנה, שהמשיכה לגור בביתם בקטרהם ובת שהתיישבה בקיימברידג'. גם אחיו ואחותו עסקו במוזיקה. אחיו יוז'ף ייסד את חברת התקליטים הראשונה בהונגריה. אחותו, מריה שייבר, קרסטורי מנישואיה, גם היא בוגרת האקדמיה למוזיקה בבודפשט, הייתה האשה הראשונה שניגנה בעוגב בהונגריה.

מוזיקה

עריכה

שייבר שמר על קשר מתמיד עם חיי המוזיקה ביבשת אירופה, יותר מרוב בני תקופתו האנגלים. ב-1948 לקח חלק בפסטיבל בארטוק בבודפשט והרבה לנסוע לפסטיבלים של האיגוד הבינלאומי למוזיקה בת-זמננו (ISCMׂ), שברבים מהם הושמעו יצירות משלו (רביעיית המיתרים השנייה בניו יורק, 1948, פנטזיה קונצ'רטנטה, פלרמו, 1949, "יוליסס", פרנקפורט, 1951, ורביעיית המיתרים השלישית בזלצבורג, 1952 ובבאדן-באדן ב-1955). בביקור בבודפשט ב-1956, זמן קצר לפני המרד, התיידד עם ג'רג' ליגטי הצעיר, שהקדיש את "אטמוספירות" שלו משנת 1961 לזכרו של שייבר.[4]

המוזיקה של שייבר אקלקטית בסגנונה. ניכרות בה השפעת הג'אז והשפעות של בארטוק ושנברג. מכלול יצירותיו כולל את "יוליסס" (1947), קנטטה לטקסט של ג'יימס ג'ויס; פסקולים לסרטי הנפשה, בהם "חוות החיות" (1954); מוזיקה ליצירתו של המשורר והטרגיקון ויליאם מקגונאגול, "הלוויתן טיי המפורסם" (שנכתבה לפסטיבל ג'רארד הופנונג השני במספר); שלוש רביעיות מיתרים; ועיבודים כוראליים לשירי עם הונגרים ויוגוסלביים. כן כתב אופרה אחת, "אווה שיחקה בבובות" (Eva spielt mit Puppen) משנת 1934, ושתי אופרטות, A Palágyi Pekek ו־Balaton.

שייבר השתמש בשם עט ליצירת הג'אז ולמוזיקה הפופולרית שלו: ג. ס. מאתיס או ג'ורג' מאתיס (מתן צורה האנגלית לשמו ההונגרי), ובשם זה כתב בשביל ג'ון דאנקוורת'. הוא זכה בפרס נובלו על השיר "ליד מזרקות רומא", למילים של נורמן ניואל, שהיה להיט בשנת 1956 באנגליה בביצוע דייוויד יוז.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יו ווד ומרווין קוק, "מת'יאש שייבר", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ ווד וקוק, שם
  3. ^ ווד וקוק, שם
  4. ^ ווד וקוק, שם