פתיחת התפריט הראשי

נביעות (יישוב)

יישוב ישראלי בחצי האי סיני שפונה במסגרת הסכם השלום עם מצרים

נביעות הוא מושב ישראלי לשעבר ששכן בצדו המזרחי של חצי האי סיני, בנואיבה, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לאופירה. המושב נביעות נכלל בשטח מחוז מרחב שלמה, שטחו הגיע ל-2,500 דונם, והיה אחד משלושת היישובים הישראלים שהוקמו לאורך מפרץ אילת.

נביעות (יישוב לשעבר)
נביעות לפני הפינוי 1979.jpg
מדינה ישראלישראל  ישראל
מחוז מרחב שלמה
סיבת נטישה הסכם השלום בין ישראל למצרים
תאריך נטישה 1982
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 150 (1977)
קואורדינטות 29°2′N 34°40′E / 29.033°N 34.667°E / 29.033; 34.667
אזור זמן UTC +2
המושב נביעות לפני הפינוי, 1979

הקמת היישובעריכה

סקר קרקע שבוצע במחצית השנייה של 1970 מצא שבאזור נוייבה יש כ-3000 דונם המתאימים לחקלאות ושניתן להפיק מליון קוב מים לשנה[1]. ההתעקשות על הקמת מושב במקום נבעה מההנחה שיהודים לא יסכימו לגור במקום כה מרוחק אלא אם תהיה קהילה של לפחות 60-80 אנשים[2].

בתחילת 1971, הוקמה נביעות ליד הכפר הבדואי נואיבה על ידי תנועת המושבים. היישוב יועד להתפרנס מחקלאות ימית, תיירות, שירותי דרך ושמירה על שמורת הטבע באזור[3]. 11 מתיישבים ראשונים הגיעו למקום באמצע פברואר[4]. אולם לאחר כשישה שבועות, בהם התקלקל ציוד רב ונוצרו סכסוכים בין המוסדות המיישבים והמתיישבים, עזבו המתיישבים את המקום[5]. ניסיון שני להקים את המושב התבצע באוגוסט 1971[6]. המתיישבים התגוררו במחנה עבודה של סולל בונה שהוקם עבור העובדים שסללו את הכביש בין אילת לשארם א-שייח ופתחו במקום מזנון ותחנת דלק[7]. קידוח של "החברה המאוחדת לקידוח" גילה במקום מים[8]. בתחילת ינואר 1972 ציינו המתיישבים את היותם מושב שיתופי. עד אז, הוקם במקום חוף רחצה ועובדו 20 דונם גידולי חורף. כן הוחל בהסבת המבנים של מחנה העבודה לכפר נופש[9]. באותו חודש חובר המושב לרשת הטלפון הישראלית[10]. הקרן הקיימת חפרה ליד המושב תעלת ניקוז של מי שטפונות, למנוע משטפונות לפגוע במושב[11], אולם העבודות לא הושלמו ובנובמבר 1972 פרץ שטפון אדיר את סוללת העפר שהגנה על גן הירק של המושב והרסו[12]. במאי 1973 עובדו במקום 80 דונם של ירקות שהודות להבשלה מוקדמת השיגו מחירים נאים[13]. באפריל 1975 התגוררו במושב 20 משפחות. נבנו אז 40 בתי קבע בתקווה להגעת עוד מתיישבים[14].

החקלאות במקום כללה ירקות: עגבניות, מלפפונים, פלפלים וחצילים, ופירות סובטרופיים: אננס, מנגו ופפאיה[15]. כן גודלו במקום מלונים, שבגלל תנאי האקלים במקום יוצאו החל מינואר[16].

על פי דו"ח שהוכן עבור הסנאט של ארצות הברית ב-1977, נמנו במושב 150 תושבים.

פינויעריכה

עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979 בחנו המתיישבים את האפשרות לעבור לאשקלון[17], אך לבסוף הגיעו מתיישבי נביעות להסכמה על העתקת המושב לחוף הצפוני של הכנרת[18][19], אולם רק חלק מהתושבים בחרו באופציה זאת[20]. משרד האוצר טען שאין לו כסף להעתקה[21], אך ראש הממשלה מנחם בגין תמך בדרישת המתיישבים[22] ונמצא תקציב ראשוני להעתקת המושב[23], למרות שרק 20 משפחות מהמושב החליטו לעבור ליישוב החדש[24]. היישוב חיפש משפחות נוספות ממפוני סיני שיצטרפו אליו בנקודה החדשה[25]. חברי היישוב שלא תמכו במעבר פתחו ביוזמה בינלאומית בקרב אמנים בעלי שם, שמטרתה להשאירם במקום מגורם. בין החותמים על העצומה שהפיצו דון מקלין.[26] עד תחילת 1987 קיבלו 95% ממתיישבי המושב פיצויים[27]. בעקבות הפינוי, קיבלה כל אחת מ-36 המשפחות במושב פיצוי של כ-373,000 דולר[28].

היישוב המשיך לפעול ולהפעיל את כפר הנופש[29] עד פינויו ב-1982. משקיעים שונים התעניינו בקניית נכסי המושב[30] ואלו נמכרו לבסוף באמצעות המדינה[31].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סקר: מים ושטחים לחקלאות מצויים בחצי האי סיני, מעריב, 17 בנובמבר 1970
  2. ^ נחום ברנע, שארם היום ומחרתיים, דבר, 3 בנובמבר 1972
  3. ^ ברוך מאירי, ישוב אזרחי יוקם בקרוב ליד נאת מדבר נואייבה, מעריב, 13 בינואר 1971
  4. ^ ראשוני המתיישבים בנוייבה עלו השבוע על הקרקע, מעריב, 26 בפברואר 1971
  5. ^ ברוך מאירי, בנוייבה: נסיון נוסף ליישב נאת מדבר, מעריב, 8 באפריל 1971
  6. ^ שר הבטחון (תמונה), מעריב, 12 באוגוסט 1971
  7. ^ ברוך מאירי, אנשים ומים בנוה נויבה, מעריב, 3 בספטמבר 1971
  8. ^ מים נתגלו בנואיבה בסיני, מעריב, 22 באוגוסט 1971
    אוריאלי יעקב, הקידוח בנויבה, מעריב, 13 בספטמבר 1971
  9. ^ ברוך מאירי, נביעות (נואיי‬בה) - מושב ראשון בחוף מזרח סיני, מעריב, 9 בינואר 1972
  10. ^ נואייבה חוברה לרשת הטלפון, דבר, 20 בינואר 1972
  11. ^ עבודות ניקוז - בנוייבה למניעת נזקי השטפונות, מעריב, 17 בינואר 1972
  12. ^ שטפונות עזים בסיני ובערבה גרמו נזקים במליון וחצי ל"י, מעריב, 26 בנובמבר 1972
  13. ^ אייזיק סדומי, מושבים פורחים בדרום הרחוק, דבר, 4 במאי 1973
  14. ^ ברוך מאירי, מלונים גדלים במדבר, מעריב, 22 באפריל 1975
  15. ^ אריה כנרתי, חקלאות ותיירות בין אילת ושארם, דבר, 13 במאי 1974
  16. ^ ייצוא הירקות להילוך גבוה, דבר, 24 בדצמבר 1978
  17. ^ דנים באפשרות להעביר את נביעות לחוף אשקלון, דבר, 30 במאי 1979
    מפוני נביעות יקימו באשקלון כפר נופש, דבר, 20 ביוני 1979
  18. ^ אלי דנון, חברי גרעין זהרון יצטרפו לעקורי נביעות, מעריב, 6 באוגוסט 1979
  19. ^ דוד מושיוב, מפנים את מושב די זהב, דבר, 5 בנובמבר 1979
  20. ^ אלי דנון, נלך להתיישבות חקלאית אם צריך לייהד את הגליל אנו הכתובת, מעריב, 8 בינואר 1980
  21. ^ אלי דנון, נביעות: לאוצר אין כסף להעבירנו צפונה, מעריב, 22 בפברואר 1980
  22. ^ אלי דון, בגין תומך בהעתקת נביעות לרמת כורזים, מעריב, 7 במרץ 1980
  23. ^ אלי דנון, נמצא תקציב להעתקת נביעות לחבל כורזים, מעריב, 14 באפריל 1980
  24. ^ אלי דנון, רק 20 משפחות מנביעות יעברו לישוב החדש, מעריב, 25 ביוני 1980
  25. ^ מושב נביעות מזמין, מעריב, 30 ביוני 1980 (מודעה)
  26. ^ אלי דנון, חברי מושב נביעות מספרים: "דון מקלין רוצה שנישאר", מעריב, 6 ביולי 1980
  27. ^ קללת הפיצוי, מעריב, 16 בינואר 1987
  28. ^ 180 מליון דולר פיצויי הפינוי, מעריב, 18 בספטמבר 1984
  29. ^ עודד בר מאיר, קיץ אחרון בנביעות, דבר, 10 באוגוסט 1981
  30. ^ אלי דנון, עומר שריף נתבקש ותיווך, מעריב, 28 במאי 1980
    אלי דנון, הכשרת היישוב וחברה גרמנית מעיינות בהפעלת נביעות בשלטון מצרי, מעריב, 29 ביוני 1980
    אלי דנון, יזמים מחו"ל מתעניינים בנביעות, מעריב, 9 ביולי 1980
  31. ^ איה אורנשטיין, מפוני נביעות תובעים 2 מליון ש"ח מהמדינה, מעריב, 9 בפברואר 1986