פתיחת התפריט הראשי

אזור השימור נגורונגורו

(הופנה מהדף נגורונגורו)

אזור השימור נגורונגורואנגלית: Ngorongoro Conservation Area) משתרע על פני 8,288 קמ"ר בצפון טנזניה, כ-180 ק"מ מערבית לארושה. אזור השימור ייחודי לטנזניה בכך שהוא נועד להגן לא רק על ערכי הטבע שבו, אלא גם על אורח חייהם של 52,000 המסאים המתגוררים בו. לשם כך, קבעה הרשות המנהלת את אזור השימור כללים שנועדו לאזן בין מטרות אלה. כך, למשל, נאסר על המסאים לצוד חיות בר, אך הם רשאים לרעות את חיות המשק שלהם בכל מקום ולגדל גידולים חקלאיים שלא למטרות מסחר.

אזור השימור נגורונגורו
Ngorongoro Conservation Area
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Tanzanian Elephant edit ds.jpg
פיל באזור השימור נגורונגורו
מדינה טנזניהטנזניה  טנזניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 1979, לפי קריטריונים 4, 7, 8, 9, 10
הערות הורחב ב-2010 והפך לאתר מעורב
קואורדינטות 3°11′00″S 35°34′00″E / 3.1833333333333°S 35.566666666667°E / -3.1833333333333; 35.566666666667 
הרמות הוולקניות באזור השימור נגורונגורו. במרכז התמונה: מכתש נגורונגורו

Parks Tanzania-he.svg

נגורונגורו הוכרז כאזור שימור ב-1959, עוד בזמן השלטון הבריטי בטנגנייקה. ב-1979 הכריז עליו אונסק"ו כעל אתר מורשת עולמית, וב-1981 – כעל שמורה ביוספרית.[1]

תוכן עניינים

גאוגרפיהעריכה

אזור השימור הוא חלק מהמערכת האקולוגית סרנגטי, ובצפון-מערבו משתרעים שוליהם של המישורים הגדולים המאפיינים אותה, והמצויים ברובם בתחומי הפארק הלאומי סרנגטי. את גבולותיו הדרומי והמזרחי של אזור השימור מתווה השבר הסורי אפריקני.

בדרומו ובמערבו של אזור השימור משתרעות רמות געשיות, הכוללות הר געש פעיל אחד - אוֹל דוֹיִנְיוֹ לֶנְגָאִי (בשפת המסאים - "הר האלוהים"), שגובהו 2,878 מ' - ושישה הרי געש כבויים: לוֹאוֹלְמָסָאנִי (3,648 מ'), אֶמְפָּקָאָאִי (3,262 מ'), אוֹלְדֶאָנִי (3,216 מ'), מָקָרוֹט (3,132 מ'), אוֹלְמוֹטִי (3,100 מ') ונגורונגורו (2,200 מ').

מכתש נגורונגורועריכה

האתר הידוע ביותר באזור השימור, והוא שהעניק לו את שמו, הוא מכתש נגורונגורו. מכתש זה, שהוא הקלדרה השלמה הגדולה בעולם, נוצר עם קריסתו של הר געש לפני כ-2 מיליון שנים. עומקו 610 מ' ושטחו 260 קמ"ר. מורדותיו התלולים יוצרים מתחם סגור, ובעלי חיים כמעט שלא נכנסים ויוצאים ממנו.

מקור המים העיקרי במכתש הוא נחל מוּנְגֶה, שזורם בצפונו לאגם המלוח מָגָאדִי. בדרום המכתש זורם נחל לֶרָאִי, שמגיע אף הוא לאגם מגאדי, אך רק כאשר יורד מספיק גשם. בנוסף, נובעים לדפנותיו של המכתש מספר מעיינות, שחלקם משמשים את המסאים.

פאונהעריכה

בשטחו הקטן יחסית של מכתש נגורונגורו חיים כ-25,000 בעלי חיים גדולים, וניתן למצוא בו את רוב בעלי החיים המאפיינים את מזרח אפריקה. עם בעלי החיים הנמצאים במכתש נמנים קרנפים צרי-שפה, שמספרם הידלדל מ-108 בשנות ה-60 ל-14 בלבד ב-1995, וב-2007 עמד על 23. במכתש מספר רב של פרסתניים, ובהם גנו כחול, זברות, אילנדים מצויים, צביי תומסון, דאמאליסקי הסהר ותאואים אפריקנים. אוכלוסיית הטורפים כוללת, בין היתר, אריות, נמרים וצבועים. כמו כן יש במכתש פילים והיפופוטמים.

במישורי הסרנגטי שבצפון אזור השימור עוברים מדי קיץ עדרים עצומים של גנו (כ-1.7 מיליון), זברות (כ-260 אלף) וצבאים (כ-470 אלף).

ערוץ אולדובאיעריכה

  ערך מורחב – ערוץ אולדובאי

אזור השימור כולל גם את ערוץ אולדובאי, השוכן צפונית מערבית למכתש נגורונגורו. אורכו של הערוץ כ-48 ק"מ ועומקו כ-90 מ'. החל משנת 1959 גילו בערוץ הפליאואנתרופולוגים לואיס ומרי ליקי מאובנים של הומינינים ובהם שרידי הומו הביליס בני כ-1.8 מיליון שנים.

תיירותעריכה

ריכוזם של בעלי חיים רבים בשטחו הקטן יחסית של מכתש נגורונגורו, וקרבתו לעיר ארושה הם גורמים מרכזיים בהפיכתו לאחד מאתרי התיירות החשובים בטנזניה. רוב התיירים מגיעים למכתש במסגרת טיול ספארי.

מוקדי משיכה נוספים לתיירים הם כפרי המסאים שברחבי אזור השימור והמוזיאון הפרה-היסטורי הסמוך לקניון אולדובאי, וכן אזור הרמה הוולקנית, המתאים לטרקים ולטיפוס הרים.

קישורים חיצונייםעריכה

מכתש נגורונגורו

הערות שולייםעריכה