נובום אורגנום והתחיה הגדולה
הנובום אורגנום (בלטינית: Novum Organum, Instauratio Magna; מילולית: המכשיר החדש) הוא יצירה פילוסופית מאת פרנסיס בייקון (1561–1626) – אחד האישים הבולטים בתקופתו בתחומי הפילוסופיה והמדעים, ומדינאי בכיר בחצר המלכה אליזבת' ובממשלו של המלך ג'יימס הראשון, מלך אנגליה[1]. היצירה, שפורסמה בשנת 1620, הכילה את התוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי ותעודכן השיטה המדעית האריסטוטלית שהושתתה על השקפה רציונליסטית[2]. שמו של הספר מעיד על הפולמוס עם השיטה האריסטוטלית ומהדהד את שמו של חיבור ה"אורגנון" לאריסטו[3].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | פרנסיס בייקון |
| שפת המקור | לטינית |
| סוגה | נובלה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1620  |
  | |
היצירה טבעה חותם מכריע על התפתחות המחשבה האמפיריציסטית[4] והשפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל."[5]
ה"נובום אורגנום" מכיל הקדמה, הקדשה למלך ג'יימס הראשון, מבוא ל"תחיה הגדולה" אותה הוא מתעתד לכתוב שכוללת גם את תוכן העניינים שלה, ושני ספרים שהם גוף ה"נובום אורגנום". היצירה כולה כתובה בלטינית והטקסט של ה"נובום אורגנום" מנוסח באפוריזמים. ההדפס על עמוד השער של המהדורה הראשונה של היצירה מציג ספינות המפליגות בין עמודי הרקולס בגיברלטר שיצגו, באופן מסורתי, את קצה העולם הידוע[6]. ציור השער מעיד על כוונתו המפורשת של החיבור "לעקוף את הסמכויות העתיקות"[7].
בנובום אורגנום מציע בייקון שיטה מדעית אינדוקטיבית שמבוססת על איסוף ידע מתצפיות ומניסיון[8] וקובע שעל הידע האנושי להתקדם מ"אקסיומות" פרטיות שמבוססות על נתוני החושים לעבר "אקסיומות" כלליות יותר, עד שלבסוף יחשפו חוקיו האחדותיים של היקום[9]. בנוסף, בייקון מסביר את הסיבות לכשלונם של בני האדם בהבנת הטבע ובמציאת מדע ודאי והכרחי, באמצעות דוקטרינת ה"אלילים" שלו[10].
רקע ליצירה
עריכהאריסטו יצר מסורת מדעית שהטביעה את חותמה על המחשבה הפילוסופית עד שלהי העת החדשה[11]. אף על פי שקביעתו של אריסטו, שבראש המדעים ניצבים משפטים אמיתיים שנובעים מהניסיון החושי[12] מתיישבת עם המדע האמפריציסטי של בייקון, הפרשנויות ההומניסטיות המסורתיות של אריסטו הדגישו במידה רבה את הסילוגיזם והדיאלקטיקה. אלו פנו להסברים מטאפיזיים של מדעי הטבע, שנשענים על אקסיומות[13]. ה"נובום אורגנום" אמור להוות חלופה למסורת האריסטוטלית שמניחה אקסיומות במקום לגלות אותן. רעיון החדשנות ב"מכשיר החדש" של בייקון ניתן לזיהוי עם מגמה כללית בתרבות האירופאית של התקופה. לפי פאולו רוסי, מאות פרסומים מדעיים הכריזו על עצמם כ"חדשים" והצביעו על הלך רוח אירופאי לפיו המין האנושי עומד על סיפה של תקופה של קידמה[14]. זאב בכלר מזהה ב"נובום אורגנום" גם השפעה של "תנועת כישוף, מאגיה ואלכימיה אשר התעוררה במאה ה-16." שכן הן האלכימיה והכישוף והן האמפריציזם הבייקוניאני טוענים שאל לו לאדם להישאר פסיבי בטבע, ועליו להשתמש בכח חקירתו כדי להתערב בתהליכים טבעיים[15]. ואמנם, פולטון אנדרסון מציין שאף על פי שבייקון ראה באלכימאים שרלטנים, הוא זיהה בניסויים דוגמת אלו של האלכימאי וההוגה רוג'ר בייקון דוגמה לחקירה מדעית מבטיחה[16].
חיבור הטקסט
עריכהבייקון כתב את חיבוריו הפילוסופיים והמדעיים, שבחלקם אמורים היו להניח את היסודות ל"תחייה הגדולה", בחופשות מעיסוקיו הציבוריים ובמהלך למעלה משלושה עשורים[17]. ב-1621 הוא נמצא אשם בקבלת שוחד ונשללה ממנו משרתו הציבורית[18]. במהלך חמש השנים האחרונות לחייו הוא עבד בקדחתנות על "התחיה הגדולה", אולם ברור מכתביו שהוא הבין שהשלמתה לא תתבצע על ידיו[19]. האמרה "Vita Brevis, Ars Longa" (לטינית: "החיים קצרים והמלאכה מרובה") נפוצה מאוד בכתביו[20].
הקדמה
עריכהבהקדמה ל"נובום אורגנום" טוען בייקון שהידע האנושי נשען על יסודות רעועים, "כמו מבנה נפלא ללא בסיס."[21] בייקון מציע לארגן את הידע האנושי מחדש, באמצעות תוכנית טובה יותר, ולהתחיל ב"שחזור כולל של המדעים, האמנויות וכל הידע האנושי, שיוקם על הבסיס הראוי."[22]
התחייה הגדולה
עריכההחלק הראשון בחיבור, לאחר ההקדמה וההקדשה למלך ג'יימס הראשון, מוקדש לסיכום מסקנותיו בדבר בוסריותו של הידע המסורתי וגסותו של ההיגיון האנושי בהתמודדות עם מורכבותו של הטבע. הטבע, טוען בייקון, דומה למבוך בעיני בני-האדם, ואמיתותיו אינן ניתנות לחשיפה באמצעות התבונה בלבד. במסגרת ה"תחייה הגדולה" יציע בייקון את "המכשיר החדש" – ה"נובום אורגנום" שלו, שיסייע לתבונה האנושית בחשיפת האקסיומות שבטבע. "תוכנית העבודה" של "התחייה הגדולה", שמיוצגת על ידי הספרים שעתידים להיכלל בה, לפי בייקון, היא כדלקמן:
- חלוקת המדעים – יתאר בצורה כללית את הידע האנושי בתקופה הנוכחית, ויסדר את המדעים לפי קטגוריות.
- המכשיר החדש; או כיוונים בנוגע לפרשנות הטבע – אמור לפתח את המתודה הניסויית החדשה של בייקון, שתסייע לתבונה האנושית לחצות את גבולות הידע הנוכחיים.
- תופעות היקום; או היסטוריה טבעית וניסויית לביסוס הפילוסופיה – בחלק הזה יימצאו תיאוריהם ותוצאותיהם של ניסויים שנערכו לפי שיטתו של בייקון. המסקנות שתתוארנה בחלק הזה תשמשנה להסדרת הבסיס החדש של המדעים.
- סולם התבונה – יעסוק בחקירות והמצאות שנבעו מתוך יישום השיטה החדשה, להדגמת יעילותה.
- המבשרים; או הקדמות לפילוסופיה החדשה – אמור להיות חלק זמני בלבד, ובו מתוארות המצאות ותגליות שלא נבעו מיישום שיטתו החדשה של בייקון, כדי לאפשר מעין שלב ביניים במעבר לפילוסופיה החדשה.
- הפילוסופיה החדשה; או מדע פעיל – יוקדש לתיאור הפילוסופיה ומערכות החוקים שתתגלנה בעקבות השיטה של בייקון.
ספר ראשון
עריכהבספר הראשון של ה"נובום אורגנום" בייקון מתמקד בתקיפת הסילוגיזם כשיטת החקירה המועדפת, ומציע במקומו את האינדוקציה. בייקון מסביר שהאינדוקציה לא מניחה דבר, ומסיקה כללים ועקרונות "מהפרטים והחושים" ובהדרגה חושפת אקסיומות כלליות יותר ויותר. הסילוגיזם, לעומתה, "מתעופף מהחושים והפרטים, אל עבר האקסיומות הכלליות ביותר."[23] לדעתו של בייקון, הסילוגיזם מצביע על נטייתה הטבעית של הרוח האנושית להיחפז לכדי הכללות, ועל כן הוא לא מהווה בסיס ראוי למדעים.
לפי בייקון, אם כן, המעבר בין המציאות לתפיסה השכלית אינו נטול מכשולים. תפיסתנו מושפעת מנטיות טבעיות, משגיאות טיפוסיות שלנו, או מפגמים אחרים[24]. את אלו מכנה בייקון "אלילים" (Idola), שהמכשיר שבכוונתו להציע אמור לסייע לבני-האדם להתגבר על השפעתם המתעתעת. ארבעת סוגי האלילים הם:
- אלילי השבט – חולשות ונטיות טבעיות שאופייניות לכל בני האדם, דוגמת נטייתנו לקפוץ למסקנות, או החושים, שניתן בקלות לתעתע בהם.
- אלילי המערה – בניגוד לאלילי השבט, אלילי המערה משתנים מאדם לאדם. אלו הן הדוקטרינות, הדוגמות והדעות שכל אדם מחזיק בהן מבלי לערער על נכונותן, והן מתגבשות אצל כל אדם בהתאם לנסיבות חייו, חינוכו וניסיונו.
- אלילי השוק – תפיסות מוטעות שנוצרות באמצעות שימוש לוקה בשפה, על ידי דיבור אודות דברים שלא קיימים במציאות (הקוסמולוגיה האריסטוטלית, למשל) או באמצעות מתן הגדרות שגויות או חסרות (תכונות מעורפלות כמו לח, למשל, מסתירות מנעד רחב של תכונות אחרות, חלקן סותרות)[25]. הן נקראות "אלילי השוק", היות שהן נוצרות דרך משא ומתן של אנשים אלו עם אלו – במילים.
- אלילי התיאטרון – דעות מוקדמות שנובעות משיטות פילוסופיות שמעולם לא הועמדו במבחן הניסיון. הדעות והשיטות הללו נקראות אלילי התיאטרון שכן הן מציגות חיקוי מלאכותי, גם אם מתוחכם, של המציאות.
ספר שני
עריכהבספר השני של הנובום אורגנום, לאחר שעמד על הסיבות לטעויות ולאי-דיוקים שפושים בידע האנושי, והבהיר מדוע לדעתו יש לדחות את השיטות המדעיות המסורתיות ואת המסקנות הפילוסופיות שנובעות מהן, פונה בייקון להציע את "המכשיר החדש", ה"נובום אורגנום", שיעזור לתבונה האנושית בהשגת ידע אמיתי. זוהי ה"אינדוקציה האמיתית והמושלמת."[26]
האינדוקציה של בייקון
עריכהבייקון מציע שיטת אינדוקציה כנגד השיטה הדדוקטיבית, שמגיעה לאקסיומות כלליות בכח השכל ולאחר מכן מסבירה את עולם התופעות לפיהן, ושנבדלת גם משיטת האינדוקציה של אריסטו. לפי בייקון, האינדוקציה האריסטוטלית שואפת להתקדם מיד, לאחר תצפית דלה, מהפרטים והניסיון, אל עבר האקסיומות הכלליות ביותר, ולאחר שנאחזה באלו לעשות את דרכה מטה, לאקסיומות כלליות פחות, באמצעות דדוקציה.
הבעיה באינדוקציה האריסטוטלית, היא שהיות והיא מניחה חוקים כלליים, דוגמה נגדית אחת עלולה למוטט את כל מהלך החקירה. למשל, לא די בכמה תצפיות כדי להסיק ש"כל הדינוזאורים נחמדים". יש לבחון קטגוריות שונות של דינוזאורים – אוכלי-צמחים מול קרניבורים, הולכים-על-ארבע לעומת הולכים-על-שתיים, מינים שונים שלהם וכן הלאה.
האינדוקציה הבייקוניאנית, אם כן, מקבלת בברכה דוגמאות נגדיות, שכן אלו מבהירות שכלל מסוים אינו נכון. לפי זאב בכלר "הפרכה ניסויית מספקת לנו ידע ודאי אף שזהו ידע שלילי."[27]
הדוגמה שבייקון מביא לשיטתו היא מערך הניסוי שנועד לאפיין את הסיבות לחום. ראשית, בייקון ערך בטבלה דוגמאות ל-27 מצבים של הימצאות חום אותם הוא מכיר מניסיונו, כמו "קרני השמש ביום קיץ חם". כנגדן, הוא מנה דוגמאות לאירועים דומים, שמהם נעדר חום, כמו קרני האור מהירח או מהכוכבים. לאחר מכן, בייקון ניסה לאתר את מידת החום שנובעת מהגופים אותם הוא בחן בזמנים שונים, ובהשוואה לגופים אחרים. לאחר שאסף את כל הנתונים הללו, הוא החל לפסול סיבות אפשריות לתופעת החום. למשל, היות שהשמש חמה, ניתן לפסול הסבר לפיו חום נובע מיסוד האדמה. רק הסבר שלא ניתן להפריך ("חום נובע מתנועה" )[28], הוא הסבר קביל.
ניתן להבין, אם כן, כיצד מהות הפרויקט המדעי הבייקוניאני הופכת להיות "הערמה של דוגמאות זו על-גבי זו"[29] אגב הימנעות ממעבר לניסוח חוקיות. ואמנם, ניתן לשאול: "באיזו נקודה החוקר הבייקוניאני ניאות לבצע את הקפיצה מהפרטים הנצפים להכללות מופשטות? תריסר? אלף?"[30] שיטתו של בייקון לא מספקת תשובה חד-משמעית לשאלה.
השפעה
עריכהלמעט השפעתו על התפתחות המחשבה המדעית בכלל ועל התפתחות האמפריציזם הבריטי בפרט[18], הוא היה "מהראשונים שהדגישו, כי הידע מעניק לאדם שלטון על הטבע; מבחינה זו נחשב למבשר התועלתנות והמרקסיזם גם יחד."[31] נוסף על כך, ב"נובום אורגנום" הוא קורא להקמת מוסד שיוקדש לאיסוף ידע טבעי רב ככל שניתן, בו ניתן יהיה לעשות שימוש בניסוח כללים מאוחר יותר. החברה המלכותית שנוסדה בשנת 1662 על ידי מדענים ואינטלקטואלים דוגמת רוברט בויל, הושפעה באופן ישיר מקריאתו זו של בייקון.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Klein, Jürgen. "Francis Bacon". The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Summer 2015 Edition). Edward N. Zalta (ed.). Retrieved: May 7, 2016.
- ^ יורמסון, ג'.או. "בייקון פרנסיס". הספרייה הווירטואלית של מטח. אוחזר: 7.5.2016
- ^ Simpson, David. "Francis Bacon". אנציקלופדיית הפילוסופיה באינטרנט (Internet Encyclopedia of Philosophy). Fieser, James and Dowden, Bradley (eds.). i.The New Organon. אוחזר ב-May 7, 2016.
- ^ בכלר, זאב. פילוסופיה של המדע. תל אביב: משרד הביטחון, 1979. עמ' 25.
- ^ יורמסון
- ^ Simpson. i.The New Organon
- ^ Ibid.
- ^ Anderson, Fulton H. "Editor's Introduction". In Bacon, Francis. The New Organon and Related Writings. Indianapolis: Liberal Arts Press, 1960. p. xi.
- ^ Ibid. p. xii.
- ^ Simpson. j.The Idols
- ^ בכלר. עמ' 23.
- ^ שם.
- ^ Klein. 2. Natural Philosophy: Struggle with Tradition.
- ^ Rossi, Paolo. The Birth of Modern Science. Oxford: Blackwell, 2000. p. 44.
- ^ בכלר. עמ' 25.
- ^ Anderson. p. xiii.
- ^ Ibid.
- ^ 1 2 יורמסון.
- ^ Klein. 5. Scientific Method: Novum Organum and the Theory of Induction.
- ^ Ibid. 1. Biography.
- ^ Bacon, Francis. The New Organon and Related Writings. Indianapolis: Liberal Arts Press, 1960 [1620]. p. 3.
- ^ Ibid. p. 4.
- ^ Ibid. Book I. Aphorism XIX. p. 43.
- ^ Simpson. j. The Idols.
- ^ Bacon. Book I. Aphorism LX. p. 57.
- ^ Ibid. Book II. Aphorism XXI. p. 162.
- ^ בכלר. עמ' 27.
- ^ Bacon. Book II. Aphorism XX. p. 157.
- ^ Simpson. k. Induction.
- ^ Ibid.
- ^ שם.