נחום בן-חור
נחום בן-חוּר (24 בנובמבר 1928 – 19 בפברואר 2001)[1] היה רופא, מומחה לכירורגיה פלסטית, פרופסור לכירורגיה פלסטית, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים שערי צדק, בין השנים 1970-1993.
נעורים ושירות צבאי
עריכהבן-חור נולד בתל אביב, לסימה (רוקחת) ולאלקנה (בעל בית דפוס). לאחר סיום בית הספר היסודי תחכמוני, המשיך בגימנסיה גאולה. במקביל גויס לההגנה ושירת שנה ביחידת "משמר נע באר טוביה", שהשתייכה למשטרת היישובים העבריים (נוטרים). בשנת 1946 החל לימודי ביולוגיה ובקטריולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהר הצופים.
בן חור עבר קורס מ"כים בקיבוץ נען, ומונה למ"מ על ידי יהושפט הרכבי. במהלך מלחמת העצמאות שימש מפקד פלוגת חי"ר. במאי 1948 השתתף בן-חור בקרב על מנזר נוטרדם[2][3]. בעת שעסק בהצבת מחסום בשכונת מקור חיים בירושלים, נפצע בן חור מכדור צלף ערבי שחדר לכף ידו השמאלית, כדור נוסף חדר למותן.
לאחר המלחמה סיים קורס קצינים במחנה אליהו (נתניה) תחת פיקודו של האלוף מאיר זורע (זורו). את סיכת המ"מ ענד לו, כחניך מצטיין, דוד בן-גוריון.[4]
כירורג פלסטי בכיר
עריכהבין השנים 1963 - 1958, התמחה בכירורגיה כללית בבית החולים הדסה עין כרם. ב-1965 יצא עם משלחת ככירורג למלאווי. עם שובו, התמחה בכירורגיה פלסטית, אצל פרופ' צבי נוימן. לאחר מכן המשיך בהתמחותו, בארצות הברית, אצל ג'ון מרקיז קונברס ובבריטניה - באיסט גרינסטד.
נחום בן-חור היה ממקימי החברה הישראלית לכירורגיה פלסטית ונבחר ליושב ראש שלה ב-1968.[5] בשנת 1970 היה נשיא החברה.[6]
בשנת 1970 הקים בן-חור את המחלקה לכירורגיה פלסטית ומכסילופציאלית, בבית החולים שערי צדק בירושלים. הייתה זו המחלקה השנייה בירושלים והחמישית בישראל (פרופ' ליאו בורנשטיין בתל-השומר, פרופ' אייזיק קפלן, בבילינסון, פרופ' ברני הירשוביץ, ברמב"ם, פרופ' צבי נוימן, בהדסה עין-כרם).
בן חור היה מרצה באוניברסיטה העברית. בשנת 1967 הועלה לדרגת מרצה בכיר[7] ובשנת 1970 קודם לתואר פרופסור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
במלחמת ששת הימים, שימש מנתח ראשי ומפקד בית החולים ברזילי באשקלון. במלחמת יום הכיפורים היה אחראי טיפול בכוויות בבית החולים סורוקה בבאר-שבע.
פרסומיו המדעיים כוללים למעלה מ-200 מאמרים העוסקים במגוון רב של תחומי הכירורגיה הפלסטית.
בן-חור היה מראשוני חוקרי הסיליקון שהתריעו על הסכנות הטמונות בשימוש בסיליקון נוזלי ויצירת "סיליקונומה" מונח שהיה שותף להטבעתו.
בן-חור השתתף בפיתוח נוגדי כוויות זרחן וחבישות סינתטיות לכוויות. בשנת 1980 הוא ביצע במשותקי מוחין ניתוח למניעת הפרשת ריר מוגברת מהפה על ידי הפניית צינוריות הרוק אל בית הבליעה.[8]
בשנת 1993 פרש בן-חור לגמלאות.
בין תלמידיו: פרופ' אריה אלדד ופרופ' אברהם ברוכין.
משפחתו
עריכהבן חור היה נשוי למרים, בוגרת בצלאל במגמת אריגה קלאסית, בניו: הפרופ' תמיר בן-חור, והאדריכל אהוד בן-חור.[4] מאוחר יותר נישא לד"ר רפאלה בילסקי.
מספריו
עריכה- "וידויו של מנתח פלסטי", הוצאת ירון גולן, 1993
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ ישראל היום, נדב שרגאי, 6 במאי 2016, "הילד שהציל את ירושלים", בין המרואיינים: נחום בן-חור
- ^ אורי מילשטיין "לרצוח את הפצועים ולברוח", פרק 2: "אם אינך יכול לעמוד תיסוג", סדרת ראיונות עם נחום בן-חור (סימון 28), ניוז 1
- ^ 1 2 צילום של בן-גוריון ובן-חור, באתר של אהוד בן-חור
- ^ העמותה הישראלית למנתחים פלסטים אסתטיים, רשימת יושבי ראש האיגוד מ-1965
- ^ כנס מנתחים פלסטיים ייפתח היום בירושלים, למרחב, 17 במאי 1970
- ^ הועלו בדרגה באוניברסיטה, על המשמר, 17 באוגוסט 1967
- ^ צבי זינגר, ניתוח ב"שערי־צדק" מסייע למשותקי־מוחין, מעריב, 13 ביולי 1980
- ^ נחום בן-חור באתר GRAVEZ