נחל שוקק
נחל שוקק (בעבר נהר אל ג'וסק[1]) הוא נחל איתן הזורם בפארק המעיינות, בעמק המעיינות שבעמק בית שאן. אורכו כ־1.5 ק"מ והוא נשפך אל נחל הקיבוצים.
 | |
| השביל הרטוב בנחל שוקק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 1.5 קילומטרים |
| מוצא |
עין שוקק  |
| יובלים |
נחל גפת, נחל יצפור |
| שפך |
נחל הקיבוצים |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   נחל שוקק | |
  | |
תוואי הנחל עריכה
מוצא הנחל בעין שוקק, מעיין גדול ואיתן.[1] משם זורמים המים הצלולים אל בריכת הטחנה, דרך "השביל הרטוב" בסדרת מפלים קטנים. בדרך נשפכת אליו תעלה מלאכותית שמנקזת את יובליו נחל גפת ונחל יצפור דרך השטחים החקלאים המעובדים שמדרום לנחל.[2] לאחר בריכת הטחנה ממשיך הנחל לזרום עד שנשפך לנחל הקיבוצים סמוך לתל שוכה.
ארכאולוגיה עריכה
לצד הנחל נבנו בעבר שתי טחנות קמח. אחת במעלה הנחל בצמוד לעין שוקק – טחונת אל-ג'וסק שרובה הרוסה. השנייה, טחונת אל-אשרף נשמרה יחסית עם חלקים מאמת המים אליה ונמצאת בסוף השביל הרטוב, סמוך לבריכת הטחנה שנקראת על שמה.[3][4]
השביל הרטוב עריכה
"השביל הרטוב" הוא לשביל הליכה רגלית בתוך מים רדודים, מוקף בצמחייה וקנים ומוצל המחבר בין עין שוקק לבריכת הטחנה בתוואי נחל שוקק. אורכו כ־300 מטרים ועומק המים בו כ־30 ס"מ. השביל הוקם על ידי "כוח צביקה" לזכרו של סרן צביקה קפלן מקיבוץ מירב שנפל בצוק איתן. אנשי "כוח צביקה" ממשיכים לפתח לטפל באתר השביל באופן קבוע. בני משפחתו של צביקה קפלן, חיילי גדס"ר גולני ומתנדבים נוספים, פרצו וסידרו את השביל הרטוב לשימוש והנאת כלל ציבור המטיילים בפארק, כמקום להנצחתו. צוות פארק המעיינות תרם לפריצת השביל.[5][6]
בעלי חיים עריכה
בנחל נצפו החלזונות שחריר חלק וסהרונית הירדן, גם בריום (נימפה) ודגים מהסוג גמבוזיה.[7]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ועדת השמות הממשלתית, רשימון נחלים באזורי הגלבוע ובית-שאן, 24 ביולי 1956, עמוד 7
- ^ הגלבוע, מכון דש"א, עמוד 73, נובמבר 2014
- ^ עמק חרוד ודרום בקעת בית-שאן, מכון דש"א, אוגוסט 2020
- ^ עין שוקק, באתר תיירות ניר דוד
- ^ פארק המעיינות, באתר kinderland
- ^ מיכל דובינסקי, השביל הרטוב בפארק המעיינות: מעין שוקק לבריכת הטחנה, באתר טיולי, 1 ביוני 2017
- ^ רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים ברשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי – דו"ח סופי, מכון דש"א, נובמבר 2010