ניקולא יוזגוף-אורבך

משורר, עיתונאי, חוקר, ד"ר לדמוגרפיה, גאוגרפיה וספרות וחבר סגל במכללות

ניקולא יוזגוף-אורבך (נולד בצפת ב-6 באוגוסט 1984) הוא משורר, עיתונאי, חוקר, ד"ר לדמוגרפיה, גאוגרפיה וספרות וחבר סגל במכללה האקדמית צפת ובמכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.

ניקולא יוזגוף-אורבך
לידה 6 באוגוסט 1984 (בן 40)
צפָת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה, האקדמית גורדון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משמש כעמית מחקר במוסד הרצל[1] לחקר ציונות ולימודה.

ניקולא יוזגוף אורבך

ביוגרפיה

עריכה

ניקולא יוזגוף-אורבך גדל במשפחה חרדית בצפת[2] תחת השם יעקב יוזגוף. פרסם ארבעה ספרי שירה, ספרי עיון ושורת מאמרים וכתבות. בגיל 17 (2002) פרסם את ספר שיריו הראשון "ילדי הלילה" (הוצאת סער)[3] וכעבור שנה (2003) פרסם את ספרו "מותה של ילדות" (הוצאת ברקאי-צ'ריקובר).

בראיונות שהעניק באותה שנה לעיתון "זמן ירושלים" ולשמוליק טיאר בתוכניתו "טיאר ברשת" קבע אורבך כי על הקהילה הגאה לפעול להקמת אוטונומיה טריטוריאלית להומואים וללסביות בחבל סדום. בין השנים 2002–2004 שימש ככתב וכעורך תרבות בירחוני הקהילה הגאה "הקשת" ו"Top Magazine". בשנת 2004 שימש אורבך לצד איציק דוידוביץ' כעורכו של הצהובון "ג'ורה" שנסגר טרם צאת גיליונו הראשון[4], וכן שימש כעורך בפועל של המקומון הגלילי "חשיפה לצפון".

בשנת 2010 פרסם אורבך את ספר שיריו "יהודי ערבי" (הוצאת גוונים)[5]. בספר הובעה ביקורתו הארסית של המשורר כלפי יחס הממסד כלפי מיעוטים וכן כלפי התבניות המגדריות הרווחות כיום בחברה הישראלית המגבילות לטענתו את חירות האדם[6]. למן שנת 2010 משמש אורבך כמבקר שירה בירחון לספרות ותרבות, עיתון 77[7], בו פרסם מאמרי ביקורת שירה רבים וכן מבחר משיריו. שירים נוספים מפרי עטו פורסמו בכתבי עת ספרותיים נוספים ובהם: "שבו"[8], "עמדה", "ליריקה", "פועם", "הכיוון מזרח", "הפנקס", המוסך (כתב עת)[9],"יהי"-כתב עת פואטי-פוליטי, גרנטה, "מאזנים", יקוד[10], קפל[11] ו"ביטאון שירה" וכן במדור הספרות בעיתון "הארץ"[12] ובעיתון מעריב[13]. בשנת 2015 התפרסם ספרו, "מבוא לדמוגרפיה ישראלית", בהוצאת "גוונים".

יוזגוף-אורבך הוא בוגר החוגים לתולדות עם ישראל ולגאוגרפיה ולימודי הסביבה (2007) מטעם אוניברסיטת חיפה ובעל תעודת הוראה מטעם מכללת גורדון לחינוך. עבודת המ.א שכתב (2009) בנושא "מאפייניהם הגיאו-כלכליים של עקורי חבל עזה טרם הפינוי ולאחריו" זיכתה אותו בשנת 2010 בפרס קתדרת חייקין לעבודת המ.א הטובה ביותר בחקר הגאוגרפיה בישראל בין השנים 2005–2010. למן 2010 משמש יוזגוף-אורבך כמורה מן החוץ בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה וכמרצה בחוגים למדעי ההתנהגות וספרות, מוזיקה ואמנות במכללה האקדמית בצפת[14]. בשנת 2015 התמנה ד"ר אורבך לחבר בסגל בכיר במכללה האקדמית צפת[15]. עבודת הדוקטורט של יוזגוף אורבך (2012) בחנה את מאפייניה הדמוגרפים והגיאו-קהילתיים של התנועה הרפורמית בישראל. בשנת 2017 השלים יוזגוף-אורבך עבודת דוקטורט נוספת בספרות כללית שבחנה בכלים כמותיים את סוציוכרונוטופ של גן העצמאות בספרות העברית. במחקריו האקדמיים עוסק אורבך ביחסי הגומלין שבין הספרות לגאוגרפיה, בחברה היהודית באירופה במוצאי המאה הי"ט ובדמוגרפיה של מיעוטים דתיים.

מתגורר בתל אביב.

ספריו

עריכה

ספרי שירה

עריכה
  • ילדי הלילה (תל אביב : סער, 2002) <חתום: אוראל אורבך>
  • מותה של ילדות (ראשון לציון : ברקאי ספרים, 2003) <חתום: אוראל י. יוזגוף אורבך>
  • יהודי ערבי: שירים (תל אביב : גוונים, תש"ע 2010)
  • גטו צפת. שירים. עורך: יובל גלעד, הוצאת עמדה-כרמל 2019.
  • דם תפוזים. שירים. הוצאת עיתון 77. 2020.
  • עטלף אור. שירים. הוצאת עיתון 77. 2023.

ספרי מחקר

עריכה
  • לי כהנר, ניקולא יוזגוף אורבך וארנון סופר, "החרדים בישראל - מרחב, חברה, קהילה", קתדרת חייקין- המכון למחקרים גאו-אסטרטגיים, 2012
  • מבוא לדמוגרפיה ישראלית, תל רביב: גוונים, תשע"ה 2015
  • ניקולא אורבך בשיתוף מעוז עזריהו: "הועד האודיסאי - מרכז הפעילות הציונית במזרח אירופה, קורותיו, מוסדותיו ופועלו", הוצאת ההסדרות הציונית העולמית, 2015
  • ניקולא יוזגוף-אורבך וארנון סופר: "בין יהוד לאיבוד הגליל: המקרה של נצרת עלית בשנים 1956-2016", קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, 2016
  • ניקולא יוזגוף-אורבך: "התנועה הרפורמית בישראל", רסלינג הוצאת ספרים, 2017
  • 2019, Nikola Yozgof-Orbach:The Reform Movement in Israel, Lambert Academic Publishing
  • בין מרחב יהודי למרחב ציוני, רסלינג, 2021
  • בנפתולי השירה העברית במאה ה-21, הגות ורשימות ביקורת, הוצאת פיוטית, 2023

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה