יובל גלעד

משורר ישראלי

יובל גלעד (נולד ב-27 בספטמבר 1971) הוא משורר, מבקר ועורך ספרותי.

יובל גלעד
לידה 27 בספטמבר 1971 (בן 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שירה

עריכה

גלעד פרסם חמישה ספרי שירה. משיריו הופיעו באנתולוגיות "אדומה", "הקשב!" ועוד. שיריו נדפסו בכתבי עת כ"שבו", "עיתון 77", "קשת החדשה" ובמוספי ספרות בעיתונות. במאמר על שלושת ספרי שירתו, מציין אורי וייס[1], את ריבוי הדימויים בספריו, ומגדיר את המשורר כ"רב אמן של הדימוי המתהפך". על ספרו הראשון, "שירי נזיר", כתב המשורר והעורך משה בן שאול[2]:"ספר צנום מאוד, בן 29 עמודים בסך הכול, ובכל זאת יש בו מלאי של ריגושים ודחיות, הליכה אל שוליים עירוניים, לעיתים ארוטיים... הארוטיקה בהם נועזת וההתבוננות, זו הכרוכה בווידוי, מדויקת מאוד". על ספרו השני, בדידות ישראלית", כתב המשורר עודד פלד[3]: "ראייה מפוכחת, צלולה, של המצב או ההוויה הישראלית; ההיגד, אמירה ישירה, בוטה ומחוספסת, שאינה גולשת לכדי פלקט פוליטי - כל אלה שלובים יחד בשפת תיאור צלולה, חדה, ובווידוי חושפני המזכיר את כוהני הווידוי האמריקנים הגדולים: ג'ון ברימן, סילביה פלאת' ועוד". ואילו על ספרו השלישי, "בית קברות לשירים", כתבה המשוררת נוית בראל[4]: "ספר שירה מעודנת, אשר משוררו ביקש לייצר בו רגעים של יופי, שאמורים להתבלט מעל מציאות שאיננה תמיד יפה".על גב ספרו הרביעי, 'אירופה', כתב המשורר עמוס אדלהייט: "רקמה לירית מינימליסטית חזקה ומשוכללת עם פריצות של אינטרוספקציה בעלות נימה אלגית ולשון שאינה מוותרת על החוויה האישית, על נוף ועל אווירה, ללא התחכמות ומליצה ריקה, מאפיינות את קובץ השירים". בבקורת על הספר 'אירופה' כתב עמיר עקיבא סגל כי: "'אירופה' הוא יצירה ייחודית, ויש לקוות שתהיה סנונית שתבשר גל חדש של שירה עברית – כזו שיכולה לומר משהו על העולם, ולא רק על פיסת האדמה הקטנה בה אנו נמצאים"[5].

ספריו

עריכה

ביקורות

עריכה

בשנים 2010–2011 פרסם גלעד עשרות רשימות ספרותיות באתר nrg בבלוג של רן יגיל, בהן רשימות על הסופרים תומאס מאן, רוברט מוסיל, ישראל ברמה ועוד. הרשימות פורסמו תחת הכותרת "סדנאות קריאה" וזכו לקהל קוראים רב. משנת 2012 מפרסם גלעד ביקורות שירה באתר יקום תרבות. כמו כן הוא משתתף קבוע בכתבי העת "עמדה" ו"עיתון 77". מסה נרחבת פרי עטו, על הפרוזה של יותם ראובני, נדפסה בכתב העת "עמדה", גיליון מספר 24. בגיליון 26 של אותו כתב-עת, נדפסה מסה ביקורתית מקיפה של גלעד על "המוסף לתרבות וספרות" של "הארץ", ועל שירת יצחק לאור ודורי מנור. כמו כן בגיליון 'עכשיו' 73–74, נדפסה מסה פרי עטו של גלעד על סופר זרם התודעה והמבקר אמנון נבות, מסה העוסקת ביצירות הפרוזה שלו.

באתר יקום תרבות כתב יובל גלעד על אמנון נבות וספריו. בפתיח למאמר זה[7] הגדיר עורך האתר את גלעד כ"תלמידו הרוחני".

עריכה

עריכה

גלעד הוא מוסמך החוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הגמר שלו כתב בהנחיית ד"ר תמר יעקובי, על הפואטיקה של המשורר אורי ברנשטיין. בשנים 2009–2011 עבד כעורך הראשי של הוצאת גוונים. בשנת 2013 הופיע בעריכתו "פרחי בדידות לבנים", מבחר משירת המשורר הארצישראלי מרדכי טמקין, הכולל גם שירים מעיזבונו של המחבר.

מבחר ספרים בעריכתו:

  • אדם הולך: סיפורים מקומיים/ אייל גפן, גוונים, 2010.
  • בחצי ימי האדמה: רישומים קוסמיים/ שלמה שובל, גוונים, 2010.
  • יעל וזאב החלומות/ אנני בלומפלד, גוונים, 2010.
  • להיות/אולי/ מאיה גוילי, גוונים, 2011.
  • המיותרים/ יגאל גודקוב, הוצאת חבצלת החוף, 2011.
  • משפחה הורגת/ מיכל הרטשטיין, רימונים, 2013.
  • המשוגע בעליית הגג/ רונן בלומברג, ספרי עיתון 77, 2013.
  • פרחי בדידות לבנים/ מבחר משירת מרדכי טמקין, הוצאת שמואל טל, 2013
  • פרידה בברלין/ מתי שמואלוף, בוקסילה, 2014
  • לאן נעלם הדוד בנימין?/ רעיה הלר, קונטנטו, 2014.
  • אחד ליד כולם: מפגשים יצירתיים במרחב הייעוצי/ ד"ר יורם דובובסקי, קונטנטו, 2016.
  • בהלמות הפטיש עצבך יפוג: משירי זאב לבני/ זאב לבני, ספרי עיתון 77, 2017.
  • שטויות מהאייפון/ עידית יולזרי, ספרי עיתון 77, 2017.
  • מהפכות: נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו/ יובל נח הררי, חיים שפירא, מריו ליביו ואחרים, מודן והאוניברסיטה המשודרת, 2017.
  • מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו/ מתי ליבליך ואחרים/ כתר, 2018.
  • לקפוץ למים - מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים/ אנאבלה שקד/ מודן, 2019.
  • מציאות - ממשות, אמת ותפיסה משלל פרפסקטיבות/ שי פרוגל, אביעד קליינברג, שמוליק דובדבני ואחרים, האוניברסיטה המשודרת, 2020.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אורי וייס, "אמן הדימוי המתהפך", אן, אר, ג'י .
  2. ^ משה בן שאול, "נזירות אירוטית", "מאזניים" גיליון מס 3, כרך ע"ז, דצמבר 2003
  3. ^ עודד פלד, "שירה ישירה ובוטה", "עיתון 77", גיליון 299, פברואר 2005
  4. ^ נוית בראל, להתמלא אהבה לספסל רחוב, "עיתון 77", גיליון 343, 2009.
  5. ^ עמיר עקיבא סגל, רחוב רע לב עם מעיל עור, "עיתון 77", גיליון 406, 2019.
  6. ^   אילן ברקוביץ', יובל גלעד מציג בשיריו תמונת עולם מפוכחת ואכזרית, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2023
  7. ^ הספד לנביא זעם - לזכרו של אמנון נבות, באתר "יקום תרבות", 10.9.2017