נמר אנטולי

יונק טורף ממשפחת החתוליים, תת-מין של נמר

נמר אנטולי או נמר הגליל (שם מדעי: Panthera pardus tulliana) הוא תת-מין של הנמר, אשר מקורו באסיה הקטנה המכונה אנטוליה. בעבר הייתה תפוצתו מהים השחור בצפון ועד הרי יהודה בדרום, אך כיום הוא מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

קריאת טבלת מיוןנמר אנטולי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי חתול
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: נמר
תת־מין: נמר אנטולי
שם מדעי
Panthera pardus tulliana
ולנסיין, 1856
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שני נמרים בגן חיות

פיזיולוגיה ותזונה

עריכה

הנמר האנטולי הוא גדול ממדים וגופו שרירי. נמר אנטולי בוגר שוקל כ-90 קילוגרמים ואורכו כשני מטרים עד שני מטרים וחצי. תוחלת חייו של הנמר היא כ-20 שנים בטבע, אך בשבי הוא חי זמן רב יותר.

הנמר האנטולי הוא טורף, והוא ניזון מבעלי חיים כמו יעלים, עזים, חזירי בר, יחמורים, איילים וחיות נוספות.

תפוצה

עריכה

הנמר האנטולי היה נפוץ באסיה הקטנה (טורקיה), ותחום תפוצתו השתרע מקו הגליל בדרום ועד אזור הים השחור בצפון. מאז הכנסת הנשק החם לאזור המזרח התיכון, שהוביל לציד מוגבר של נמרים, לרבות תת-מין זה, החל הנמר האנטולי להיעלם מרוב שטחי תפוצתו. כיום נמר זה מוגדר כנכחד בארץ.

הנמר האנטולי נמצא היום בטורקיה, אזרבייג'ן, ארמניה, עיראק, טורקמניסטן, איראן, ובקזחסטן[1][2][3][4][5][6][7][8].

הנמר האנטולי בישראל

עריכה

הנמר האנטולי הוא אחד מארבעת תת-המינים של הנמר שחיו בישראל והגדול שבהם. בישראל תפוצתו של הנמר האנטולי התרכזה בגליל, שם ניזון בעיקר מחזירי בר[דרוש מקור].

במשך השנים התבצעו תצפיות רבות על נמרים בישראל ובהן:

מקום מחייתו של הנמר האנטולי היה בהרי הגליל, ברמת הגולן וגבול הלבנון. עלו טענות שנויות במחלוקת כי נמרים נצפו בעבר גם בגאון הירדן [9]. מארג המזון בישראל נפגע קשות לאחר הכחדתו של הנמר האנטולי מן הגליל, משום שהוא וויסת את אוכלוסיית החזירים ומנע מהם להגיע למצב של פיצוץ אוכלוסין. כיום, עם היעלמות הנמרים בצפון הארץ, נעשים ניסיונות לווסת את אוכלוסיית החזירים על ידי ציידים, אם כי לשיטה זו חסרונות רבים[13].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נמר אנטולי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Batur Avgan, Do recent leopard Panthera pardus records from northern Iraq and south-eastern Turkey reveal an unknown population nucleus in the region?, Zoology in the Middle East, ‏2016
  2. ^ Kubilay Toyran, NOTEWORTHY RECORD OF PANTHERA PARDUS IN TURKEY (CARNIVORA: FELIDAE), Fresenius Environmental Bulletin, ‏2018
  3. ^ Karataş, A.; Bulut, Ş. & Akbaba, B., "Camera trap records confirm the survival of the Leopard (Panthera pardus L., 1758) in eastern Turkey (Mammalia: Felidae)", Zoology in the Middle East, ‏2021
  4. ^ Askerov, E.; Talibov, T.; Manvelyan, K.; Zazanashvili, N.; Fatullayev, P. & Malkhasyan, A., Leopard (Panthera pardus) reoccupying its historic range in the South Caucasus: a first evidence (Mammalia: Felidae), Zoology in the Middle East, ‏2019
  5. ^ Ahmed, S.H. & Majeed, S.I., MONITORING OF THE WILD MAMMAL FAUNA IN BAMO MOUNTAIN IN NORTHERN IRAQ (KURDISTAN) FOR THE FIRST TIME USING CAMERA TRAP METHOD AND RAISING AWARENESS FOR ITS CONSERVATION, ‏2020
  6. ^ Pestov, M. V.; Nurmukhambetov, Z. E.; Mukhashov, A. T.; Terentyev, V. A. & Rosen, T., "First camera trap record of Persian leopard in Ustyurt State Nature Reserve, Kazakhstan", Cat News, ‏2019
  7. ^ IFP Editorial Staff, Persian Leopard Borzou Migrates to Turkmenistan, Iran Front Page, ‏2018
  8. ^ Farhadinia, M.S.; McClintock, B.T.; Johnson, P.J.; Behnoud, P.; Hobeali, K.; Moghadas, P.; Hunter, L.T. & Macdonald, D.W., "A paradox of local abundance amidst regional rarity: the value of montane refugia for Persian leopard conservation", ‏2019
  9. ^ 1 2 צור שיזף, לאן נעלמו הנמרים
  10. ^ נמר נראה בגליל העליון, ⁨⁨דבר, ‏12 בפברואר 1962
  11. ^ מירית קושניר-סטרומצה, אגדת אבו נימר: רועה הצאן הבדואי הרג נמר, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 11 במאי 2012
  12. ^ שושנה גבאי; פרופ' היינריך מנדלסון, "אחרוני הנמרים", כתב העט: ירוק כחול לבן - ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל גליון 20, יוני-יולי 1998, עמ' 20 (*המאמר מבוסס על מאמרו של פרופ' מנדלסון ועל דו"ח המשרד לאיכות הסביבה שהוזמן ע"י האו"ם, וסוכם ע"י שושנה גבאי. המאמר והסיכום פורסמו בעיתון Israel Environment Bulletin כרך 20, בהוצאת המשרד לאיכות הסביבה. תקציר אינטרנטי למאמר נמצא בתוך אתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח)
  13. ^ אחיעד דוידסון גילרון, חזירי הבר בעולם ובישראל, סקר ספרות, באתר רמת הנדיב, ‏ינואר 2017