פתיחת התפריט הראשי

נסים נחום

רב, מקובל, עסקן ונדבן, ממייסדי ישיבת פורת יוסף, שער השמים, רחובות הנהר, וחברת "כתר תורה"

הרב נסים נחום (17 בדצמבר 186219 בינואר 1927) היה מקובל, איש ציבור ונדבן, ממייסדי ישיבות פורת יוסף, שער השמים, "רחובות הנהר", וחברת "כתר תורה".

נסים נחום
Nissim Nachum - נסים נחום.jpg
לידה 17 בדצמבר 1862
ה'תרכ"ג
טריפולי, לוב
פטירה 19 בינואר 1927 (בגיל 64)
ה'תרפ"ז
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
מקום פעילות טריפולי בלוב, אלכסנדריה במצרים וירושלים בישראל
תחומי עיסוק קבלה, עסקנות, נדבנות
תפקידים נוספים מנהל ועד וגבאי ישיבת פורת יוסף
רבותיו הרב חיים שאול דוויק הכהן

קורות חייםעריכה

נולד בטריפולי שבלוב ב-17 בדצמבר 1862 (כ"ה בכסלו ה'תרכ"ג) לכלפלא ולרבקה נחום, בן למשפחת גבירים ועסקנים ציבוריים מנכבדי העיר שתמכו בתלמידי חכמים. בילדותו התחנך בבית ספר מקומי והשתלם בספרות ובהשכלה כללית. כשהתייתם מאביו בגיל 20, החל לעסוק במסחר, וניהל את עסקי המסחר של אביו יחד עם אחיו. בתקופה זו ביקר בביתו שד"ר מישראל, שהביא לו קמע לבקשת אמו. לפי המסופר, בזכות קמע זה שינה את תוכניותיו לעתיד, ביטל את לימודיו באוניברסיטה והתמסר ללימוד תורה.

בהיותו כבן 22 נישא למזל (זולא) בת הרב כמוס דיין, ובשנת 1898 (ה'תרנ"ח) עלה לישראל. הוא השתכן ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים בירושלים, והחל ללמוד את תורת הקבלה ולפעול כעסקן למען תושבי העיר. בין היתר תרם מכספו לייסוד ישיבת המקובלים "רחובות הנהר", וייסד מכספו יחד עם הרב חיים יהודה לייב אוירבך את ישיבת המקובלים שער השמים.

באמצע מלחמת העולם הראשונה הוכרח לגלות לאלכסנדריה שבמצרים בשנת 1916 (ה'תרע"ו) בעקבות היותו אזרח איטליה. באלכסנדריה עסק בפעילות למען יהודים נוספים שהוגלו, וייסד בה באותה שנה את חברת "כתר תורה", שמטרתה הייתה להפיץ תורה ואת לימוד ספר הזוהר, בעיקר בין סוחרים ופשוטי העם. בשיאה מנתה החברה כתשעה סניפים, בירושלים, אלכסנדריה, בני ברק, צפת, חלב, דמשק, ביירות, טריפולי וניו יורק. כן ייסד בעיר ישיבה גדולה לבחורים שירדו מישראל, ובסיועו של הרב אברהם אביכזיר, גייס כספים רבים עבור הישיבה, ממנה התפרנסו כ-200 רבנים.

בסיום המלחמה חזר לירושלים והמשיך לפעול בה כאיש ציבור. בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) נמנה עם מקימי ישיבת פורת יוסף, וסייע לרב בן ציון חזן בהקמתה. עד לפטירתו שימש בה כמנהל הוועד והגבאי.

למרות עושרו, את רוב חייו העביר בסיגופים ובתעניות, ואת כספו חילק למוסדות וישיבות, ותמך בתלמידי חכמים ורבנים שעסקו בקבלה. הדפיס ספרי קבלה שונים מאת מחברים קדמונים, ביניהם "בניהו בן יהוידע, "שר שלום" ו"שבט מוסר" מבלי להזכיר בהם את שמו כמוציא לאור, וכן חיבורים אודות תיקוני זוהר שונים, אותם דאג להפיץ בארץ ובעולם.

הלך לעולמו ב-19 בינואר 1927 (ט"ז בשבט ה'תרפ"ז), ונקבר בבית הקברות שבהר הזיתים בירושלים.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב בן ציון מוצפי, דורש טוב לעמו - אוסף סיפורים ועובדות מגדולי הדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ט (עמ' 295 - 306)
  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ב (חלק א', עמ' 37 - 39)
  • משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב׳ (עמ׳ 247)

קישורים חיצונייםעריכה