פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "מנטה" מפנה לכאן. לערך העוסק בדג, ראו מנטה (דג).

נַעְנַע (גם נַעֲנָה; בערבית: نعناع, נַעְנַע, נַעְנַאע; שם מדעי: Mentha) הוא סוג במשפחת השפתניים, הכולל 30 מינים שונים, מתוכם ארבעה הגדלים בר בישראל. הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. הצמח מתרבה גם באמצעות רבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.

קריאת טבלת מיוןנענע
Field of Mentha x piperita 02.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים (Lamiales)
משפחה: שפתניים
תת־משפחה: Nepetoideae
סוג: נענע
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mentha
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נענע בדוכן בשוק
תה עם נענע

בישראל נוהגים לכנות את המין נענע חריפה (peppermint) בשם מנטה (או בתעתיק המדויק מנתה, לעיתים רחוקות יותר), ואילו השם נענע מציין לרוב את המינים הנפוצים בעלי הטעם העדין יותר. טעמה של המנטה עז יותר מזה של הנענע, בשל אחוז המנתול הגבוה יחסית המגביר את חריפותה.

נהוג לחלוט עלי נענע טריים במים רותחים ולשתות אותם כתה, לשלב אותם בשייקים או להשתמש בהם כתבלין או כקישוט למנות שונות.

תוכן עניינים

מנתולעריכה

על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני, המכיל את החומר מנתול, המשמש ברפואה (בעיקר ברפואת השיניים), בארומתרפיה וכתבלין למזון - בעיקר בתעשיית התה והמשקאות, אם כי במטבח הבריטי משמשת המנתה גם לתיבול תבשילי בשר כבש וכקרם מילוי לשוקולד (כגון מוצרי אפטר אייט).

מולקולת המנתול פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה, ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנתה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור עזה.

נענע כצמח מרפאעריכה

ברפואה העממית מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות, קלקול קיבה, גזים ולמערכת העיכול בכלל, התקררות, חום וכאבי ראש. חליטה ממנתה לאחר הארוחה מקילה על צרבת, במיוחד בתקופת ההיריון.[1]

מיני נענע בארץ ישראלעריכה

בישראל גדלים בר המינים הבאים, בבתי גידול לחים:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עד הלידה זה יעבור: שינויים ותופעות בהיריון באתר מאמי ליס, מועדון היולדות של בית החולים ליס