פתיחת התפריט הראשי

נפתלי יבין

שחקן, במאי תיאטרון, מחזאי וסופר ישראלי

נפתלי יבין (בינשטוק) (29 ביוני 19365 ביוני 1972) היה שחקן, במאי תיאטרון, מחזאי וסופר ישראלי.

נפתלי יבין
אין תמונה חופשית
לידה 1936 (בן 83 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נפתלי יבין נולד בשנת 1936 לצילה ומנחם בינשטוק, במשפחה בת שני בנים. הוריו עלו לארץ ישראל בשנות ה-30 ונפגשו בחיפה. אחיו, חנן יבין, לימים במאי ומעבד. בהיותו בן 4 עבר עם הוריו לתל אביב, שם היה אביו נהג מונית ואמו עקרת בית. למד בבית הספר "המרכז" שברחוב זמנהוף, והמשיך בגימנסיה גאולה. בנעוריו שיחק בתיאטרון הילדים "בימתנו". בשירותו הצבאי עבר קורס קצינים ושירת בחיל התותחנים. למד בבית הספר הדרמטי של תיאטרון "הבימה" והתקבל כשחקן בתיאטרון. המשיך בלימודי משחק בסטודיו של הבמאי היי קיילוס ובהמשך אצל פיטר פריי, אמנון מסקין ופאני לוביץ'. בשנת 1961 הקים עם הקים עם דוד לוין ועמוס מרוז את בימת השירה. בשנת 1962 השתתף בסרט "ניני".[1] באמצע שנות ה-60 השלים את כתיבת מחזותיו "ויעקב איש תם", ו"רגעים יקרים מהאלבום המשפחתי" (שנקרא תחילה "פלאף"). בשנת 1965 סיים לימודים לתואר ראשון בספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1966 עבר לאנגליה, לאחר שקיבל מלגת לימודים לתואר שני באוניברסיטת מנצ'סטר. שם הקים יחד עם אד ברמן את קואופרטיב "אינטראקשן", שהפעיל את "התיאטרון הכמעט חופשי" (Almost Free Theatre). הקים תיאטרון ניסיוני בשם "התיאטרון האחר", שזכה למוניטין.[2]

בחודשים האחרונים לחייו סבל מדיכאון, בעקבות פרידתו מחברתו הניו זילנדית, שעזבה אותו לאחר זוגיות בת חמש שנים. באותה תקופה נחל הצלחה בעיסוקו כבמאי.

נפתלי יבין נמצא מת במיטתו בלונדון, ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-36, בבוקר ה-5 ביוני 1972. בניתוח שלאחר המוות נקבע כי מותו נגרם מלקיחת ארבעה כדורי שינה וחצי בקבוק ויסקי. הובא לקבורה בבית העלמין הדרום.[3]

"פלאף" הועלה בתיאטרון החאן הירושלמי ב-1976, ארבע שנים לאחר מותו, בבימוי ידידו, הלל נאמן ועם מנחם ורטהיים בתפקיד הראשי. המחזה הועלה גם בתאטרונים שונים באירופה. המשורר אורי ברנשטיין, חברו של יבין, ערך את הספר "ילדות ממושכת וקיץ וחורף בעיר אחרת" שהופיע ב-1976. הספר הוא אוסף סיפוריו הקצרים ורשימותיו של יבין, שנותרו מכתבי יד בעזבון.

יצירתועריכה

  • ויעקב איש תם: מחזה, [ירושלים?: חמו"ל, תש"ל לערך].
  • ילדות ממושכת וקיץ וחורף בעיר אחרת: סיפורים; בעריכת אורי ברנשטיין, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תל אביב (ספרי סימן קריאה), תשל"ו 1976.[4]. (הדפסה נוספת: כנרת, תל אביב, 1991)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה