נתן נחום רבינוביץ

רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (1873 תרל"ג-1943 תש"ג) היה האדמו"ר מקרימילוב, בנו של האדמו"ר אברהם יששכר בער רבינוביץ מראדומסק. מרכז החסידות היה בעיר קרימילוב שבפולין ולאחר מכן בזוויירצ'ה.

תולדותיו

עריכה

נולד לרבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ מראדומסק, בעל חסד לאברהם, בנו של רבי שלמה מראדומסק. בחיי אביו נתמנה לכהן כרב בעיירה קרימילוב. עם פטירת אביו בי"ג באלול ה'תרנ"ב מינו רוב חסידי ראדומסק את רבי יחזקאל רבינוביץ בעל כנסת יחזקאל לשבת על כיסא האדמורו"ת בראדומסק, אולם חלק מהחסידים פנו אל הבן הצעיר, רבי נתן נחום הכהן, והכתירו אותו לאדמו"ר מקרימילוב.

הרב רבינוביץ למד אצל אביו ונסע גם אל האדמו"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, ואל האדמו"ר דוד משה פרידמן מטשורטקוב. אף לאחר הכתרתו המשיך לנסוע אל רבותיו.

עם הימים, עבר האדמו"ר לעיר זוויירצ'ה הסמוכה לקרימילוב. הסיבה לכך הייתה כרוכה בדרישת חסידיו שרצו להגיע להסתופף בצילו, והדרך לעיירה הקטנה קרימילוב לא הייתה קלה. לעומת זאת, הדרך לזוויירצ'ה הייתה נוחה ונגישה יותר, עם תחנת רכבת משלה[1].

האדמו"ר יסד שטיבלך בעשרות[דרוש מקור] ערים ועיירות ברחבי פולין. אף במדינת גליציה נוסדו שטיבלך בודדים. ביוזמת האדמו"ר נפתחה רשת ישיבות "חסד לאברהם" לחסידי קרימילוב, על שם ספרו של אביו.

האדמו"ר נודע בימיו כ"זקן האדמו"רים" עקב היותו מכהן כאדמו"ר שנים רבות, קרוב ליובל שנים, מאז פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ב. דבר זה נדיר היה מאוד בתקופות אלו[1].

בשנות השואה

עריכה

בשנות השואה שהה האדמו"ר בגטו ורשה. חסידיו מזגלמביה שלא סבלו כל כך מרעב, שלחו לאדמו"ר חבילות מזון והוא חילקם בין יהודי הגטו[2]. כדי להצילו, העסיק אותו אברהם הנדל בבית החרושת שולץ, יחד עם עוד כמה אדמו"רים ורבנים ידועים. ביום כ"ט בניסן ה'תש"ג נלקח האדמו"ר למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצח על ידי הגרמנים. עם רציחת האדמו"ר בשנות השואה נסתם הגולל על חסידות זו.

משפחתו

עריכה

כל בניו ובנותיו של האדמו"ר, למעט חיה שרה ופריידל, נספו בשואה.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ביטאון תפארת ראדאמסק תשס"ב
  2. ^ אלה אזכרה, כרך ה', עמ' 100.