פסטיבל הזמר החסידי

פסטיבל הזמר החסידי היה תחרות של שירים ששילבו לחנים מקוריים עם פסוקים מהמקורות שהתקיימה בין השנים 1969- 1981.

פינחס קהתי מקבל את הפרס הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון על הלחן "צמאה נפשי“. משמאלו מני פאר מנחה הפסטיבל, ספטמבר 1969
צמד רעים בפסטיבל הזמר החסידי הראשון
השלושרים בפסטיבל הזמר החסידי הראשון
נירה רבינוביץ' וגליה רבינוביץ' בפסטיבל הזמר החסידי הראשון
יגאל בשן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון
אריק לביא, במאי פסטיבל הזמר החסידי הראשון
מנשה לב-רן מנצח על מקהלת לב-רן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון

הפסטיבל עריכה

הפסטיבל הוקם ביוזמה פרטית של האמרגן מיקי פלד והאמרגן נחום בייטל, על רקע סיום מלחמת ששת הימים, ימים שהתאפיינו לדבריו ב"הרגשה של נס" ובכמיהה ל"משהו שורשי".[1] כמה שנים קודם לכן כבר הועלה בהצלחה מחזהו של דן אלמגור איש חסיד היה, שהציג עיבוד דומה של שירים ומוטיבים חסידיים לקהל הרחב. במקביל, נוצרו באותה תקופה שתי תחרויות זמר ייעודיות: פסטיבל הזמר המזרחי ופסטיבל שירי ילדים.

התחרות הראשונה נערכה בשנת 1969 במוצאי שמחת תורה בהיכל התרבות בתל אביב, במתכונת דומה לפסטיבל הזמר והפזמון. הפסטיבל לא נשא אופי דתי, ולאורך שנות קיומו שילבו מארגני הפסטיבל בין המשתתפים בתחרות זמרים ומלחינים ידועים שלא היו מזוהים דווקא עם הזמר הדתי. כן הופיעו נשים בפסטיבל. כך הודגשה המטרה של שילוב המוזיקה החסידית בזמר העברי. בחלק מהשנים הוא שודר בליל שבת בשעות צפיית השיא בערוץ הראשון.[2] מנשה לב רן היה המנהל והמנצח המוזיקלי של הפסטיבל מאז ייסודו.

הפסטיבל על רוב שנותיו התקיים במהלך חגי תשרי. לפעמים בחול המועד סוכות, לפעמים במוצאי שמחת תורה ולעיתים במועד אחר של חגי תשרי.

בפסטיבל תשל"ד חשבו מפיקי הפסטיבל לבטל אותו בגלל מלחמת יום כיפור שפרצה באותה תקופה, אך לבסוף הפסטיבל התקיים בדחיה של שלושה שבועות בהיכל התרבות בת"א. אווירת הנכאים לא פסחה על הפסטיבל הזה שנערך בשעות הערב, כאשר במהלך אותו יום מעל גלי האתר שודר שוב ושוב מספרם הרב של החללים שנפלו במלחמה.

התפוצה הרבה להם זכו השירים החסידיים בקרב יהדות ארצות הברית ואירופה, הביאה לייצוא של להקה שביצעה בהצלחה את תוכנית פסטיבל הזמר החסידי מחוץ לישראל.[3] הצלחת ההופעות בארצות הברית אף הובילה, במידה רבה, ליצירת הז'אנר של המוזיקה החסידית, עם זמרים כמרדכי בן-דוד ואברהם פריד.[4] כמו כן השתתפו בפסטיבל שנערך בישראל יוצרים יהודים אמריקאים רבים (כמחצית מהזוכים), בהם הזמר שלמה קרליבך שהלחין לפחות שיר אחד לכל פסטיבל. בין שיריו שהושרו לראשונה בפסטיבל והפכו עם הזמן ללהיטים: "והאר עינינו" (השלושרים), "חמדת ימים" (שובבי ציון), "עוד ישמע" (צמד רעים), "ובאו האובדים" (שוקולד מנטה מסטיק) ו"אדון עולם" (עוזי חיטמן ועודד בן חור. סיבובי ההופעות בחו"ל גם חשפו את המשתתפים הישראליים לקורה מחוץ לגבולות המדינה.

לצד ההצלחה הגדולה של הפסטיבל בציבור הרחב, היו שראו בתופעה גל נוסטלגי של חיבור חיצוני ומנותק למסורת.[5] מההיבט הדתי קמה ביקורת על רקע השתתפותן של נשים בשירה, המנוגדת להלכה. כמעין תגובה דתית לפסטיבל נוצר "פסטיבל הזמירות" שארגן המלחין מונה רוזנבלום, ושכלל שירת גברים בלבד והפרדה בין נשים לגברים ביציעים. הוא נערך משנת 1979 עד שנת 1981, אך לא זכה לפרסום רב.

בשנים 1997- 1998 נערך כאירוע חד פעמי, פסטיבל זמר חסידי לילדים.

בדצמבר 2011 נערך ברעננה אירוע הצדעה לפסטיבל בהשתתפות האמנים חנן יובל, שולי נתן, צמד רעים, אופירה גלוסקא, עדנה לב ומירי אלוני.[6]

להקת הפסטיבל עריכה

דבר שהיה מיוחד בנוגע לפסטיבל הזמר החסידי הוא שזהו הפסטיבל הראשון בישראל (ועד כה היחיד) אשר הוקמה עבורו להקת ייצוג משלו. הלהקה לקחה חלק בפסטיבל בכל שנה החל משנת 1977 ועד הפסטיבל האחרון בשנת 1981.

הלהקה ביצעה 5 שירים מקוריים, שיר אחד לכל שנה בה השתתפה בפסטיבל עד להפסקתו:

  • ברך עלינו (1977) - זכו במקום הראשון
  • יהי רצון (1978)
  • שירו לה' (יחד עם חנן גולדבלט) (1979) - זכו במקום השני
  • והנחילנו (1980)
  • שיר המעלות לדוד (1981)

השירים הזוכים עריכה

השירים נבחרו על ידי קהל הצופים בפסטיבל. להלן רשימת שלושת המקומות הראשונים בכל פסטיבל:

שנה מקום ראשון מקום שני מקום שלישי מנחה/מנחים מקום
1969 נירה וגליה רבינוביץ' - צמאה נפשי[7] יגאל בשן - "עושה שלום" השלושרים - "והאר עינינו" מני פאר היכל התרבות
1970 אילנה רובינא - "יברכך" יפה ירקוני - "ייבנה המקדש" צמד דרום - "שישו את ירושלים" מני פאר
1971 ששי קשת - "שישו ושמחו" רינה גורדון - "לך אל הנמלה" צמד רעים - "והבא עלינו"
1972 גדעון גרייף - "והביאנו לציון" צמד רעים - "עוד יישמע" צביקה פיק - "שמע ישראל"
1973 רינה גורדון - ״שהשלום שלו״ מירי אלוני - "הדור נאה" צמד רעים - "אור חדש" מני פאר
1974 עוזי מאירי - "אני מאמין" אסתי כץ - "לכו נרננה" חיה ארד - "שלום רב"
1975 עודד בן-חור - "שתהי למשמרת שלום" צמד רעים וגלי עטרי - "ולירושלים עירך"
1976 צמד רעים - "יחדשהו" (יהודה וסרמן) עוזי חיטמן ועודד בן-חור - "אדון עולם" אופירה גלוסקא - "ובנה ירושלים" מני פאר
1977 להקת הפסטיבל - "ברך עלינו" אילנה אביטל - "אנעים זמירות" ריקי גל - "אחינו כל בית ישראל"
1978 להקת ישיבת התפוצות (אנ') - "מלכותך" שולי נתן - "אל תסתר פניך" מייק בורשטיין - "כי מציון" מני פאר
1979 שמואל נוימן - "טלית" חנן גולדבלט ולהקת הייצוג של הפסטיבל - "שירו לה'" גיתית שובל - "למנצח על הגיתית" רבקה מיכאלי וחנן גולדבלט היכל התרבות
1980 דודו פישר - "אודך כי עניתני"[8] שימי תבורי – "ברכנו"[9] מני פאר ורותי הולצמן
1981 צמד רעים - "עד בלי די" נירה גל ושלישיית ערד - "לא תבושי" איתן מסורי - "שומר ישראל" היכל התרבות

כל השירים עד שנת 1981 עריכה

1969

1970

1971

1972

1973

1974

1975

1976

1977

1978

1979

1980

1981

השירים המסומנים הם אלה שהצליחו מחוץ למסגרת הפסטיבל במצעדי הפזמונים ובכללי.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יוחזר לאלתר: פסטיבל הזמר החסידי, באתר נרג', 7.5.2008
  2. ^ פסטיבל הזמר החסידי לא ישודר בשבת, דבר, 25 בנובמבר 1970
  3. ^ אילנה באום, מצעד הפזמונים החסידי, מעריב, 2 באוקטובר 1985
  4. ^ מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים
  5. ^ כך, למשל, כתב נתן מישורי במאמר "אינפלציה תרבותית" שפרסם בהארץ, ב-26 בספטמבר 1971: "זו השנה השלישית שבה מולחנים אלפי שירים "חסידיים" מבלי כיסוי של התעוררות אמונה דתית, ובמטרה ברורה של רצון להצלחה מהירה. אינני יודע מהי הכמות של נימה חסידית אמיתית שנמצאה ב-1500 השירים שהוגשו לוועדת הפסטיבל, אך זו שנמצאה ב-12 השירים שנבחרו לתחרות לא הייתה רבה... חלק ניכר מן המבצעים מגיע לבמה כאילו עבר זה עתה חוויה חד פעמית, וזו מתפרקת לא רק בזמר הלוהט בשלהבת מלאכותית, אלא אף בקפיצות וכרכורים... אמת, היו שירים בעלי יסוד עממי, אך אלה אינם מצליחים לדעתי לשנות את התמונה הכללית של מופע העוטף כמה גרגרי אמת ותרבות בבועות שמשתקף בהן פאר חיצוני."
  6. ^ רעננה הצדיעה לפסטיבל הזמר החסידי במופע מרגש, באתר דתילי רעננה
  7. ^ נילי פרידלנדר, שביבים, מעריב, 2 באוקטובר 1969
  8. ^ יעקב בר און, "לא אלחם באגרופים", באתר מעריב, ‏30 באוקטובר 1980
  9. ^ אבנר שאקי, "רציתי ללמוד לנגן, אבל נמצאתי 'בלתי מוזיקלי'. הבוחן אמר שחבל על הכסף", באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2020, בדיקה אחרונה ב־30 באפריל 2023