פתיחת התפריט הראשי

פסטיבל הזמר החסידי היה תחרות של שירים ששילבו לחנים מקוריים עם פסוקים מהמקורות, שהתקיימה בין השנים 1992-1969.

הפסטיבלעריכה

הפסטיבל הוקם ביוזמה פרטית של האמרגן מיקי פלד והאמרגן נחום בייטל, על רקע סיום מלחמת ששת הימים, ימים שהתאפיינו לדבריו ב"הרגשה של נס" ובכמיהה ל"משהו שורשי"[1]. כמה שנים קודם לכן כבר הועלה בהצלחה מחזהו של דן אלמגור איש חסיד היה, שהציג עיבוד דומה של שירים ומוטיבים חסידיים לקהל הרחב. במקביל, נוצרו באותה תקופה שתי תחרויות זמר ייעודיות: פסטיבל הזמר המזרחי ופסטיבל שירי ילדים.

התחרות הראשונה נערכה בשנת 1969 במוצאי שמחת תורה בהיכל התרבות בתל אביב, במתכונת דומה לפסטיבל הזמר והפזמון. הפסטיבל לא נשא אופי דתי, ולאורך שנות קיומו שילבו מארגני הפסטיבל בין המשתתפים בתחרות זמרים ומלחינים ידועים שלא היו מזוהים דווקא עם הזמר הדתי, כך הודגשה המטרה של שילוב המוזיקה החסידית בזמר העברי. בחלק מהשנים הוא שודר בליל שבת בשעות צפיית השיא בערוץ הראשון[2]. מנשה לב רן היה המנהל והמנצח המוזיקלי של הפסטיבל מאז ייסודו.

הפסטיבל על רוב שנותיו התקיים במהלך חגי תשרי. לפעמים בחול המועד סוכות, לפעמים במוצאי שמחת תורה ולפעמים במועד אחר של חגי תשרי.

בפסטיבל תשל"ד חשבו מפיקי הפסטיבל לבטל אותו בגלל מלחמת יום כיפור שפרצה באותה תקופה, אך לבסוף הפסטיבל התקיים בדחיה של שלושה שבועות בהיכל התרבות בת"א. אווירת הנכאים לא פסחה על הפסטיבל הזה שנערך בשעות הערב, כאשר במהלך אותו יום מעל גלי האתר שודר שוב ושוב מספרם הרב של החללים שנפלו במלחמה.

התפוצה הרבה להם זכו השירים החסידיים בקרב יהדות ארצות הברית ואירופה, הביאה לייצוא של להקה שביצעה בהצלחה את תוכנית פסטיבל הזמר החסידי מחוץ לישראל.[3] הצלחת ההופעות בארצות הברית אף הובילה, במידה רבה, ליצירת הז'אנר של המוזיקה החסידית, עם זמרים כמרדכי בן דוד ואברהם פריד.[4] כמו כן השתתפו בפסטיבל שנערך בישראל יוצרים יהודים אמריקאים רבים (כמחצית מהזוכים), בהם הזמר שלמה קרליבך שהלחין לפחות שיר אחד לכל פסטיבל. בין שיריו שהושרו לראשונה בפסטיבל והפכו עם הזמן ללהיטים: "והאר עינינו" (השלושרים), "חמדת ימים" (שובבי ציון), "עוד ישמע" (צמד רעים), "ובאו האובדים" (שוקולד מנטה מסטיק).

לצד ההצלחה הגדולה של הפסטיבל בציבור הרחב, היו שראו בתופעה גל נוסטלגי של חיבור חיצוני ומנותק למסורת.[5] מההיבט הדתי קמה ביקורת על רקע השתתפותן של נשים בשירה, המנוגדת להלכה. כמעין תגובה דתית לפסטיבל נוצר "פסטיבל הזמירות" שארגן המלחין מונה רוזנבלום, ושכלל שירת גברים בלבד והפרדה בין נשים לגברים ביציעים. הוא נערך משנת 1979 עד שנת 1981, אך לא זכה לפרסום רב. בשנים 1997- 1998 נערך, כאירוע חד פעמי, פסטיבל זמר חסידי לילדים.

בדצמבר 2011 נערך ברעננה אירוע הצדעה לפסטיבל בהשתתפות האמנים חנן יובל, שולי נתן, צמד רעים, אופירה גלוסקא, עדנה לב ומירי אלוני.[6]

השירים הזוכיםעריכה

השירים נבחרו על ידי קהל הצופים בפסטיבל. להלן רשימת שלושת המקומות הראשונים בכל פסטיבל:

שנה מקום ראשון מקום שני מקום שלישי מנחה/מנחים מקום
1969 האחיות רבינוביץ - צמאה נפשי[7] יגאל בשן - "עושה שלום" השלושרים - "והאר עינינו" מני פאר היכל התרבות
1970 אילנה רובינא - "יברכך" יפה ירקוני - "ייבנה המקדש" צמד דרום - "שישו את ירושלים" מני פאר
1971 ששי קשת - "שישו ושמחו" רינה גורדון - "לך אל הנמלה" צמד רעים - "והבא עלינו"
1972 גדעון גרייף - "והביאנו לציון" צמד רעים - "עוד יישמע" צביקה פיק - "שמע ישראל"
1973 רינה גורדון - ״שהשלום שלו״ מירי אלוני - "הדור נאה" מני פאר
1974 עוזי מאירי - "אני מאמין" אסתי כץ - "לכו נרננה" חיה ארד - "שלום רב"
1975 עודד בן-חור - "שתהי למשמרת שלום" צמד רעים וגלי עטרי - "ולירושלים עירך"
1976 צמד רעים - "יחדשהו" (יהודה וסרמן) עוזי חיטמן ועודד בן-חור - "אדון עולם" אופירה גלוסקא - "ובנה ירושלים" מני פאר
1977
1978 להקת ישיבת התפוצות - "מלכותך" שולי נתן - "אל תסתר פניך" מייק בורשטיין - "כי מציון" מני פאר
1979 שמואל נוימן - "טלית" חנן גולדבלט ולהקת הייצוג של הפסטיבל - "שירו לה'" גיתית שובל - "למנצח על הגיתית" רבקה מיכאלי וחנן גולדבלט היכל התרבות
1980 דודו פישר - אודך כי עניתני[8] מני פאר ורותי הולצמן
1981 צמד רעים - "עד בלי די" נירה גל ושלישיית ערד - "לא תבושי" איתן מסורי - "שומר ישראל" היכל התרבות

כל השירים עד שנת 1981עריכה

1969 השלושרים - והאר עינינו; האחיות רבינוביץ' (נירה וגליה) - תקע בשופר; יגאל בשן - הנה לא ינום; המקהלה -בכל דור ודור; צמד רעים - ותיק; המקהלה - ירושלים הרים סביב לה; יגאל בשן - עושה שלום; האחיות רבינוביץ' - צמאה נפשי; צמד רעים - השם נפשנו; רחל אטאס - וגר זאב עם כבש; אריק לביא - אתה סתר לי; המקהלה - בנה ביתך

1970 אילנה רובינא - יברכך; שישו את ירושלים - צמד דרום; עדנה לב - ידיד נפש; יגאל בשן - על שלושה דברים; האחיות רבינוביץ' (הדסה וגליה) - נכספה; דינה גולן והמקהלה - הנה מה טוב; יפה ירקוני - ייבנה המקדש; צמד רעים - שמע ישראל; האחיות רבינוביץ' - תתגדל; שלישיית המעפיל - ולירושלים עירך; יגאל בשן - שים שלום; המקהלה - כי מציון

1971 ששי קשת - שישו ושמחו; רינה גורדון - לך אל הנמלה; הדודאים - הודו לה'; אילנה רובינא - אב הרחמן; צמד דרום - למען ציון; מירי אלוני - תפילה לשלום המדינה; צמד רעים - והבא עלינו; עירית סנדנר - יהי שלום בחילך; דני גרנות - זכרנו לחיים; גדעון גרייף - שאלו שלום ירושלים; שובבי ציון - חמדת ימים; האחיות רבינוביץ' - אמר רבי

1972 ששי קשת - קדשנו במצוותיך; אילנה רובינא - שים שלום; צביקה פיק - שמע ישראל; דליה כהן - גם כי אלך; גדעון גרייף - והביאנו לציון; אבני ירושלים - ואני תפילתי; צמד רעים - עוד יישמע; כרמלה קורן - צדיק כתמר יפרח; מוטי גלעדי - הללויה; רחל אטאס - אמר ה' ליעקב; אושיק לוי - אודך כי עניתני; שולה חן - התנערי

1973 שוקולד מנטה מסטיק - לשנה הבאה; צמד רעים - אור חדש; צביקה פיק - שהחיינו; מירי אלוני - הדור נאה; דני גולן - עבדו את ה'; לב פילשצ'יק - אדיר הוא; חיה ארד - שיר המעלות; אילנה רובינא - ירושלים הבנויה פנינה ואנדריי - אליהו הנביא; דליה כהן - כי אנו עמך; אף אוזן גרון - אב הרחמן; רינה גורדון - שהשלום שלו

1974 זכרנו לחיים - רותי נבון; על הנסים - יזהר כהן; לכו נרננה - אסתי כץ; ובאו האובדים - שוקולד מנטה מסטיק; ובאו ציון - אף אוזן גרון; שים שלום - גלי עטרי; זכרתי לך - שלישיית קצה השדה; האל המושיע - צביקה פיק; שלום רב - חיה ארד; שוש אשיש - שוקולד מנטה מסטיק; תפילת הדרך - נירה גל; אני מאמין - עוזי מאירי; שמחנו - נירה רבינוביץ'

1975 ולירושלים עירך - צמד רעים וגלי עטרי; עושה שלום - אופירה גלוסקא; הרחמן הוא ישלח לנו - יזהר כהן; לו עמי שומע לי - אילנה רובינא; מלך רחמן - צביקה פיק; רוני ושמחי בת ציון - גלי עטרי; אל תירא - ששי קשת; נפשי לה' - צמד רעים; גדלו לה' - שוקולד מנטה מסטיק; שתהי למשמרת שלום - עודד בן-חור; שירו לה' - יונית שוהם; זה היום עשה ה' - חיה ארד; יפוצו משנאיך - עקיבא נוף

1976 השקיפה - יזהר כהן; אני מאמין - ג'וזי כץ; אדון עולם - עוזי חיטמן ועודד בן-חור; בשוב ה' - עדנה גורן; שמרה נפשי - רוחמה רז; יחדשהו - צמד רעים, לחן - יהודה וסרמן; ובנה ירושלים - אופירה גלוסקא; פדה בשלום נפשי - עוזי מאירי; ברכי נפשי - נורית גלרון; בצאת ישראל - עודד בן-חור; מי שעשה ניסים - אילנה רובינא; שומר ישראל - צמד רעים ועדנה גורן; ונזכה ונחיה - סוזי מילר

1977 להקת הפסטיבל - ברך עלינו; להקת ישיבת התפוצות - הוא יפתח לבנו; ריקי גל - אחינו כל בית ישראל; עוזי פוקס - מלוך על כל העולם; רוחמה רז וצבי בומס - קומי אורי; שלישיית ההודייה - שייבנה בית המקדש; צביקה פיק - הדור נאה; אנג'לה אורן - קומו ונעלה ציון; ג'ימי לויד - כי בשמחה תצאון; אילנה אביטל - אנעים זמירות; צדוק צוברי - רונו שמיים; סוזי מילר - הארץ הטובה

1978 להקת ישיבת התפוצות - מלכותך; גאולה גיל - אשר ברא; מייק בורשטיין - כי מציון; שולי נתן - אל תסתר פניך; עוזי חיטמן - מודים אנחנו לך; האחים והאחיות - בשערייך ירושלים; להקת הפסטיבל - יהי רצון; ג'וזי כץ - מודה אני; רביעיית גילגל - ותחזינה עינינו; סנדרה ג'ונסון - למען אחי ורעי; דליה כהן - אל גינת אגוז; רן אלירן - עושה שלום

1979 סוזי מילר ואיציק בן מלך - לכל זמן; גיתית שובל - למנצח על הגיתית; שלישיית ימים טובים - אל תירא; דפנה ארמוני - כל הנשמה; שמואל נוימן - טלית; יפה ירקוני ושלישיית גילגל - לימות המשיח; מיכל טל - על משכבי בלילות; מייק בורשטיין - מי שברך לחיילי צה"ל; ריקי גל - עורה הנבל; חנן גולדבלט ולהקת הייצוג של הפסטיבל - שירו לה'; להקת סקסטה - הדודאים נתנו ריחם; אבי טולדנו - שומר ישראל;

1980 להקת עפיפון - הנה מה טוב; להקת ישיבת התפוצות - פיתחו לי; שלישיית ערד - ואהבתה את ה´ אלוקיך; אופירה גלוסקא - שבחי ירושלים; רן אלירן - תפילת הדרך; עירית דותן - לדור ודור; דודו פישר - אודך כי עניתני; שימי תבורי - ברכנו; רותי הולצמן - השיבה לי; להקת עפיפון - בשמחת תורה; גיתית שובל - הנך יפה רעייתי; להקת היצוג של הפסטיבל - והנחילנו; שלישיית ערד - מרץ התורה

1981 צמד רעים - עד בלי די; להקת הפסטיבל - שיר המעלות לדוד; גיתית שובל - ישקני; שימי תבורי - אתה הוא ה' אלוקינו; רוחמה - אשרי האיש; מירי אלוני ועליזה עזיקרי - שיבנה בית המקדש; נירה גל ושלישיית ערד - לא תבושי; גבי שושן - הללוהו; עליזה אביב - וגלתי בירושלים; איתן מסורי - שומר ישראל; רותי הולצמן - עורה הנבל; צמד העמרנים - הר קודשו

השירים המסומנים הם אלה שהצליחו מחוץ למסגרת הפסטיבל במצעדי הפזמונים ובכללי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוחזר לאלתר: פסטיבל הזמר החסידי, באתר נרג', 7.5.2008
  2. ^ פסטיבל הזמר החסידי לא ישודר בשבת, דבר, 25 בנובמבר 1970
  3. ^ אילנה באום, מצעד הפזמונים החסידי, מעריב, 2 באוקטובר 1985
  4. ^ מילון גרוב למוזיקה ולמוזיקאים
  5. ^ כך, למשל, כתב נתן מישורי במאמר "אינפלציה תרבותית" שפרסם בהארץ, ב-26 בספטמבר 1971: "זו השנה השלישית שבה מולחנים אלפי שירים "חסידיים" מבלי כיסוי של התעוררות אמונה דתית, ובמטרה ברורה של רצון להצלחה מהירה. אינני יודע מהי הכמות של נימה חסידית אמיתית שנמצאה ב-1500 השירים שהוגשו לוועדת הפסטיבל, אך זו שנמצאה ב-12 השירים שנבחרו לתחרות לא הייתה רבה... חלק ניכר מן המבצעים מגיע לבמה כאילו עבר זה עתה חוויה חד פעמית, וזו מתפרקת לא רק בזמר הלוהט בשלהבת מלאכותית, אלא אף בקפיצות וכרכורים... אמת, היו שירים בעלי יסוד עממי, אך אלה אינם מצליחים לדעתי לשנות את התמונה הכללית של מופע העוטף כמה גרגרי אמת ותרבות בבועות שמשתקף בהן פאר חיצוני."
  6. ^ רעננה הצדיעה לפסטיבל הזמר החסידי במופע מרגש, באתר דתילי רעננה
  7. ^ נילי פרידלנדר, שביבים, מעריב, 2 באוקטובר 1969
  8. ^ יעקב בר און, "לא אלחם באגרופים", מעריב, ‏30 באוקטובר 1980