ויקיפדיה

סדרה דיקובן אזרחי

פרופסור אמריטה לספרות השוואתית

סדרה דיקובן אזרחי (באנגלית: Sidra DeKoven Ezrahi; נולדה ב-31 באוקטובר 1942) היא פרופסור אמריטה לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

סדרה דיקובן אזרחי
לידה 31 באוקטובר 1942 (בת 82)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אמה, ג'נט, נולדה באוסטרוביץ', פולין, והיגרה לארצות הברית עם משפחתה בהיותה בת שתים-עשרה. לאחר שילדיה גדלו, הפכה ג'נט למורה לנוער טעון טיפוח. אביה, הרמן, נולד בשיקגו ועבד כעורך דין. מ-1940-44 עבד ב-National Labor Relations Board ‏(NLRB) בממשלת פרנקלין דלאנו רוזוולט.

סדרה דיקובן נולדה בוושינגטון די. סי. וגדלה בהיילנד פארק, אילינוי יחד עם אחיה אירה ואחותה מונה. החלה בלימודים גבוהים במכללת ולסלי והשלימה את התואר הראשון באנגלית ובמדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא שבה לארצות הברית וסיימה את התואר השני (1968) והשלישי (1976) בספרות אנגלית ואמריקאית, באוניברסיטת ברנדייס. בשנת 1978 התמנתה לראש המדור לספרות במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. במהלך שירותה באוניברסיטה העברית, לימדה גם בבית הספר לתלמידי חו"ל ע"ש רותברג וכיהנה כראש המדור למדעי הרוח במכינה הקדם-אקדמית.

הצטרפה ב-2008 לחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית.

ב-2011 פרשה לגמלאות מהאוניברסיטה העברית כפרופסור מן המניין.

במהלך השנים שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטאות דיוק, פרינסטון, סוסקוהאנה (Susquehanna), דארטמות', ייל, מישיגן וטורונטו.

שימשה כיועצת אקדמית למוזיאון היהודי בניו יורק (2000-1999). קיבלה מענקים מקרן הזיכרון לתרבות יהודית ומהקרן הלאומית למדעי הרוח (NEH). שהתה במכון לסופרים ואמנים של יאדו (Yaddo) בסרטוגה ספרינגס ובמכון למדעי הרוח באוניברסיטת מישיגן. הייתה עמיתה בכירה בפרויקט "יהודים וערים", סדנה בת שלוש שנים (2012-2009), ב"סכוליון" – המרכז למחקר רב-תחומי במדעי הרוח והיהדות באוניברסיטה העברית.

ב-2007 זכתה במלגת גוגנהיים (Guggenheim Fellowship) עבור הפרויקט שלה "ירושלים והפואטיקה של השיבה". בנושא זה הוזמנה לשאת הרצאה ב-President's Forum בכנס השנתי של ה-MLA ‏(האגודה לשפות מודרניות) בוונקובר ב-2015.

נשאה הרצאות כבוד (endowed lectures) באוניברסיטאות קליפורניה שבברקלי, וסליאן, בוסטון קולג', דרטמות' קולג' וסטנפורד.

היא ארגנה סימפוזיון בינלאומי לחקר שירת יהודה עמיחי באוניברסיטת דיוק ב-2006, במלאת חמש שנים לפטירת המשורר.

שימשה כחברת מערכת של כתבי העת History and Memory, Tikkun, ותיאוריה וביקורת. כתבה ביקורות וטורי דעה בניו רפובליק, Salmagundi, Tikkun ועוד. היא פעילת שלום במגזרים שונים וכשפרצה האינתיפאדה הראשונה הייתה בין היוזמים של קבוצת "דיאלוג" בירושלים, עם אנשי בית סאחור.

סדרה דיקובן אזרחי נשואה בשנית לברנרד אבישי (Bernard Avishai), סופר, עיתונאי ופרופסור לכלכלה פוליטית בדארטמות' קולג' בארצות הברית ופרופסור נלווה באוניברסיטה העברית; הם מתגוררים לסירוגין בירושלים ובניו המפשייר, ארצות הברית. מנישואיה לירון אזרחי יש לה שלושה ילדים. היא חברת המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.


מחקריה

עריכה

מחקריה המוקדמים של דיקובן אזרחי עסקו בשני נושאים עיקריים: ייצוגי השואה בספרות ובתרבות, וגלות ושיבה בספרות היהודית. בשנים האחרונות היא חוקרת את המהלכים של הספרות הישראלית לנוכח ירושלים "המשוחררת" והר הבית.

By Words Alone: The Holocaust in Literature

עריכה

הספר ראה אור בהוצאת אוניברסיטת שיקגו ב-1980 והיה מועמד לNational Jewish Book Award בשנת 1981.

By Words Alone הציג טיפולוגיה של ייצוגי השואה המתמקדת במהלכים סוגתיים שונים – מספרות בדיונית-דוקומנטרית ועד לספרות מיתית. נקודת המוצא של הספר היא בכך שבעשורים הראשונים אחרי שחרור המחנות כמעט כל מה שלימים תיקרא ספרות השואה נכתבה על ידי עקורים שגלו מארצות הולדתם ונאלצו לאמץ תרבות אחרת ושפת כתיבה חדשה.

כעבור דור, שיקפו הנראטיבים השונים את האקלים התרבותי והאתגרים הפוליטיים של הסביבה בה התגוררו הסופרים. בישראל למשל, בשנות החמישים והשישים הובנה ספרות הניצולים לאור הסיסמה "משואה לתקומה"; לאחר מכן נכנסה תחת המטריה ה"פוסט-טראומטית".

הסתכלות ביקורתית על המהלכים האלה אפיינה את מחקריה מראשיתם. By Words Alone היה אחד הספרים הראשונים בנושא זה ותרם לביסוס שדה מחקר שלם. בעקבותיו החלה להתמקד בשואה כמרכיב משתנה ביצירותיהם של סופרים ישראלים מש"י עגנון, [1] אהרן אפלפלד, [2] דן פגיס [3][4] ועד לדויד גרוסמן. [5] בשנות התשעים של המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, השתתפה דיקובן אזרחי בדיונים רבים שהתקיימו בשדה התאורטי על "גבולות הייצוג". [6] [7]

Booking Passage: On Exile and Homecoming in the Modern Jewish Imagination

עריכה

ספרה של דיקובן אזרחי שראה אור בשנת 2000 בהוצאת קליפורניה בברקלי חוקר את המסע היהודי ו"השיבה" בספרות היהודית החל משירת יהודה הלוי במאה ה-12. היצירה היהודית לדורותיה שיקפה את הניסיון של העם שגלה מארצו לשמור על קשר עם ארץ הקודש, דרך תרבות ניידת הנמתחת בין חורבן לגאולה, ובו זמנית מתערה במרחב המקומי. הספר פורש את "הפתרונות הפואטיים" שמצא הסופר היהודי לאתגרים אלה, באירופה של לפני ואחרי השואה, בארצות הברית לאורך המאה העשרים ובישראל לפני ואחרי הקמת המדינה. Booking Passage היה בין המועמדים לפרס קורת (Koret) לשנת 2001. הספר יראה אור בתרגום לעברית בהוצאת רסלינג בשנת 2015-16.

מחקריה העכשוויים

עריכה

לעומת הסיפור "הבכייני-טראגי" באירופה והאפי בישראל, ליצירה היהודית בארצות הברית יש מקום מיוחד בכתבים של דיקובן אזרחי כבמה "לקומדיה היהודית". [8] במחקרים רבים ובמיוחד במונוגרפיות על פיליפ רות [9] וגרייס פיילי, [10] היא מצביעה על הרגע הקסום במחצית המאה העשרים שבו המעצורים הותרו והיצרים הקומיים השתחררו יחד עם הדדיות בדמיון הרליגיוזי היהודי והנוצרי.

המחקרים המאוחרים של דיקובן אזרחי מתמקדים שוב בישראל שלאחר 1967, בכמיהה לקרבה פיזית אל הקודש שהשתחררה לאחר הניצחון הישראלי על ירושלים. [11] [12] הספר Jerusalem and the Poetics of Return עוסק בדילמות ובפתרונות הפואטיים השונים של ש"י עגנון [13] ויהודה עמיחי [14] לכמיהות ולסכנות האלה.

ספריה

עריכה
  • שלושה פייטנים - פאול צלן, דן פגיס, יהודה עמיחי, הוצאת מוסד ביאליק, 2020[15]
  • BOOKING PASSAGE: On Exile and Homecoming in the Modern Jewish Imagination (Berkeley: University of California Press, 2000).
  • BY WORDS ALONE: The Holocaust in Literature (University of Chicago Press, Hardcover, 1980; Paperback, 1982). Introduction by Alfred Kazin.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סדרה דיקובן אזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ".Agnon Before and After", Prooftexts, Vol. 2, No. 1, January, 1982, pp. 78-94
  2. ^ :א.‏ "Aharon Appelfeld: The Search for a Language", in Studies in Contemporary Jewry, Vol. I, ed. Jonathan Frankel (Indiana University Press, 1984), pp. 366-380.
    ב.‏ "The Jewish Journey in the Late Fiction of Aharon Appelfeld: Return, Repair or Repetition?", The World of Aharon Appelfeld, Special bilingual edition of Mikan, ed. Dana Ben-Zaken, Risa Domb and Yigal Schwartz, Vol. 5, January, 2005, pp. 47-55.
  3. ^ :א.‏ "Dan Pagis and the Prosaics of Memory in Holocaust Remembrance: The Shapes of Memory", ed. Geoffrey Hartman (Blackwell Press, 1994), pp. 121-133
  4. ^ "'אתם שואלים כיצד אני כותב?' דן פגיס והפרוזה של הזיכרון" (גרסה עברית של העיל) אלפיים, סתיו, 1994, עמ' 110-94.
  5. ^ "See Under: 'Apocalypse'", Judaism, special section on "Holocaust, Storytelling, Memory, Identity: David Grossman in California", Vol. 51, No. 1, Winter 2002, pp. 61-70.
  6. ^ :א. "The Grave in the Air: Unbound Metaphors in Post-Holocaust Poetry", in Probing the Limits of Representation: Nazism and the Final Solution, ed. Saul Friedlander (Harvard University Press, 1992), pp. 259-276.
    ב. "Representing Auschwitz", History and Memory, Vol. 7, No. 2, Winter, 1996, pp. 121-154.
    ג. "לייצג את אושוויץ" (גרסה עברית של המאמר לעיל), תיאוריה וביקורת כרך 8, קיץ 1996, עמ' 179-171.
  7. ^ א. "After Such Knowledge, What Laughter?", Yale Journal of Criticism, special issue on the Holocaust and Interpretation, Vol. 14, no. 1, 2001, pp. 287-317.
    ב. "Acts of Impersonation: Barbaric Space as Theatre", essay for catalogue of The Jewish Museum (N.Y.) exhibition Mirroring Evil: Nazi Imagery/Recent Art, ed. Norman Kleeblatt (New Brunswick: Rutgers University Press and The Jewish Museum), Fall, 2001, pp. 17-38.
    ג. "Questions of Authenticity", in Teaching the Representation of the Holocaust in the האגודה לשפות מודרניות series on "Options for Teaching", ed. Marianne Hirsch and Irene Kacandes (N.Y.: The האגודה לשפות מודרניות of America, 2004), pp. 52-67.
  8. ^ "America as the Theatre of Jewish Comedy: From Sholem Aleichem to Grace Paley", Studia Judaica XIII, 2005, ed. Gyemant Ladislau (Cluj, Romania), pp. 74-82.
  9. ^ "Philip Roth Writes the American Jewish Century", Thinking Jewish Modernity, ed. Jacques Picard, Jacques Revel, Michael Steinberg, Idith Zertal. Princeton University Press, forthcoming 2015-6.
  10. ^ "Jew-ish: Grace Paley's Prose of the City and Poetry of the Country", Contemporary Women's Writing, 2009, pp. 144-152. doi: 10.1093/cww/vpp021
  11. ^ :א."When Exiles Return: Jerusalem as Topos of the Mind and Soil", in Placeless Topographies: Jewish Perspectives on the Literature of Exile, ed. Bernhard Greiner (Tübingen: Max Niemeyer Verlag, 2003), pp. 39-52.
    ב. "'To what shall I compare thee?' Jerusalem as Ground Zero of the Hebrew Imagination", PMLA [Publications of the האגודה לשפות מודרניות] Special Issue on 'Cities,' edited Patricia Yaeger, January, 2007, 122:1, pp. 220-234.
    ג. "'ציון, הלא תשאלי?' ירושלים כמטפורה נשית" (גרסה עברית מחודשת של המאמר לעיל), ברגע של הולדת: מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון, עורך חנן חבר. ירושלים: מוסד ביאליק, 2007, עמ' 685-674.
  12. ^ "From Auschwitz to the Temple Mount: Binding and Unbinding the Israeli Narrative", in After Testimony: The Ethics and Aesthetics of Holocaust Narrative, ed. Susan Suleiman, Jakob Lothe, James Phelan, Ohio State University Press, 2012, pp. 291-313.
  13. ^ :א."Sentient Dogs, Liberated Rams, and Talking Asses: Agnon's Biblical Zoo--or Rereading Tmol shilshom", in AJS Review 28:1 (April, 2004), pp. 105-135.
    ב. "S.Y. Agnon's Jerusalem: Before and After 1948", Jewish Social Studies, 18:3 (Spring/Summer 2012), pp. 136-152.
  14. ^ "יהודה עמיחי: פייטן של היום יום", מכאן 14, אביב 2014, עמ' 167-143.
  15. ^   יפתח אשכנזי, ראיון עם סדרה דיקובן אזרחי לרגל יציאת ספרה "שלושה פייטנים", באתר הארץ, 26 בספטמבר 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סדרה_דיקובן_אזרחי&oldid=38748736"