פתיחת התפריט הראשי

א-סוארכהערבית: سواركة) היא חמולה בדואית בת 250,000 בני אדם (ויש הטוענים שאף 700,000 או מיליון) החיים בפזורה בין שטחי ערבות מואב, יהודה ושומרון ובחצי האי סיני[1].

מוצאםעריכה

לטענת בני השבט שהתראיינו לכתבה של ערוץ 1 על צבי מסיני מוצאם הוא מיהודים שאוסלמו או התאסלמו עם השנים (בקרבם יש מסורת על "רעב גדול" בו ליהודים לא היה מה לאכול שבגללו באה ההתאסלמות). לדבריהן של זקנות השבט שרואיינו בכתבה למוצאם היהודי של הסווארכה יש עדיין עדות כיום בעזרת שמירת מנהגים יהודיים כמו: הדלקת נרות בשבת, הימנעות מהדלקת אש בשבת, מנהג ברית המילה שנערך לבן הנולד ביום השביעי להיוולדו ולא בגיל 13 כנהוג באסלאם, על מנהג החליצה, שלפיו לאחיו של בעל אישה שנפטר יש זכות ראשונים לשאת אותה לאשתו (אם תרצה בכך) ומנהג הדומה להפרשת חלה. בכתבה גם נטען שבקבריהם של בני השבט ישנו כוך מיוחד להנחת נר נשמה[2] לזכר הנפטר, מה שלא נהוג בקברי ערבים-מוסלמים.

יש מהם חלק שרואה בעצמם "יהודים לכל דבר ועניין" ועיברת את שמותיהם ואת שמות משפחותיהם וחי כיום במדינת ישראל.

פזורת השבט בסיניעריכה

בני הסווארכה בסיני יושבים בריכוז שבצפון חצי האי, באזור שבין רצועת עזה לסבחת אל-ברדוויל שבסיני[3]. בשנת 1968 הוערך מספרם בכ-8,000 נפש[4]. בני השבט משליטים את כוחם על אזור אל-עריש ועל קו צינור הגז לישראל ולירדן.[5] שמו של שבט הסווארכה בסיני נקשר במספר פעילויות לא-חוקיות, בעיקר בנושא הברחת מסתננים מאפריקה לתוך שטחי מדינת ישראל דרך גבול ישראל-מצרים. בחודש נובמבר 2011 דווח בתקשורת העולמית על כך שבני שבט הסווארכה ביחד עם בני שבט התיאהא הבדואים בסיני מעורבים במעשי התעללות במסתננים אריתראים, ברציחתם ובעקירת איבריהם ומכירת האיברים הללו לרופאים ממצרים.[6]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה