ג'קי חוגי

עיתונאי ישראלי

ג'קי חוגי (נולד ב-1968) הוא עיתונאי ישראלי, הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל, פובליציסט, עורך ומגיש ברדיו.

ג'קי חוגי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1968 (בן 56 בערך)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מעסיק גלי צה"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק jaky.khwjy
טוויטר JackyHugi
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

חוגי נולד ב-1968 בפתח תקווה וגדל בקריית אונו. בוגר תיכון אורט סינגלובסקי בתל אביב. בנערותו היה כתב נוער בשבועון מעריב לנוער, ואת שירותו הצבאי עשה כעיתונאי בעיתון במחנה. הוא בוגר תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, בהצטיינות, באוניברסיטת תל אביב. גר בתל אביב.

עם שחרורו מצה"ל, בשנת 1990, החל לעבוד ברשת המקומונים ידיעות תקשורת שאך הוקמה. הוא שימש בשורותיה כתב ואחר כך עורך חדשות. בתום שלוש שנים עזב את הרשת ועבר לעיתון מעריב, שם שימש עורך לילה בדסק החדשות. בשנת 1998, אחרי שמונה שנים בתפקידי עריכה, מונה לכתב לענייני ערבים של העיתון. 11 שנים אחר כך, ב-2009, נקרא לשמש הכתב והפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל.

חוגי מתמחה בסיקור מדינות ערב והזירה הפלסטינית. בפעילותו העיתונאית הוא מרבה להציג היבטים מורכבים של יחסי ישראל ושכנותיה, בהם המגעים מאחורי הקלעים בין ממשלת ישראל לחמאס בעזה, יסודות היחסים הצוננים בין ישראל למצרים וטיב היחסים בין ישראל למדינות המפרץ. כן הרבה חוגי לסקר את הזירה הפנים-מצרית, ועמד על אופיו של המשטר ביחסיו עם הציבור. הוא דיווח מבירותיהן של מדינות ערביות, בהן מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, קטאר, מרוקו וכן השטחים הפלסטיניים.

בשנת 2011 יצא לאור ספרו "אלף לילה. קום" (בהוצאת מעריב), בו הניח בפני הקורא את השיח הפוליטי במדינות ערב בסוגיות של דת, פמיניזם, תקשורת, המאבק לחירויות, יחסים בין הריבון לאזרח, ועוד. ספרו תורגם לערבית בקהיר על ידי המתרגם המצרי עמר זכריא ח'ליל וחולל סערה, כאשר פעילים פוליטיים התלוננו מדוע מופיע ספר עברי ביריד הספרים הבין-לאומי של קהיר. הפולמוס הוכרע בידי שר התרבות המצרי, שקרא את הגרסה בערבית של הספר והתיר להציגו ביריד.

בשנת 2005 השתתף באופן חוקי בבחירות הראשונות לפרלמנט העיראקי לאחר הפלת סדאם חוסיין. הוא הציג מסמכים רשמיים השייכים לסבו יעקב, שהונפקו על ידי הממלכה העיראקית בשנת 1951, וכך הוכיח את זכאותו לאזרחות ובהתאם לכך את הזכות להצביע.

משנת 2017 נמנה חוגי עם נבחרת כותבי עיתון סוף השבוע של "מעריב", ומפרסם טור שבועי מדי יום שישי. בכתיבתו ניכרת העמקה, והיא מבטאת ידע רב ויכולת ניתוח של סוגיות מגוונות הקשורות במדינות ערב והפלסטינים. פרסומיו אלה זוכים להתעניינות רבה מצד עיתונאים ומכוני מחקר במדינות ערב.

במהלך שנות עבודתו בתחנה הצבאית ערך והגיש ג'קי חוגי סדרת תוכניות דוקומנטריות, שזיכו אותו בפרסים. בתוכניות אלה הוא בחן פרשיות או אירועים גדולים, תוך מתן דגש חדשותי והקפדה על חשיפת עובדות או אירועים שטרם פורסמו. כך למשל תיאר לראשונה פרשה היסטורית של הצלת הכפר פסוטה בגליל מגירוש בשנת 1948. קודם לכן פרסם הקלטה של לוחם המוסד אלי כהן מדצמבר 1962. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נשמע כהן בקולו. לאחר הדחת מובארכ במצרים, גילה חוגי כי משפטיו מבוימים מראשיתם ועד סופם. הוא קבע, כי הבחירות שבהן מונה בכיר האחים המוסלמים מוחמד מורסי לנשיא מצרים בוימו והתוצאות תוכננו מראש, ולכן קיים סיכוי רב שמורסי יודח בתוך תקופה קצרה.

בשנים 2013–2017 שימש חוגי כותב אורח באתר החדשות האמריקני "אל-מוניטור". כן פרסם מאמרי דעה ביומון "גלובס". בגלי צה"ל הוא נמנה עם הצוות הקבוע של מגישי התוכנית "רצועת הביטחון".

בעקבות התפוצצות זימוניות חזבאללה בספטמבר 2024 טען חוגי כי ישראל היא "אומת סטארט-אפ אלימה ומשחיתת פנים". דבריו עוררו ביקורת רבה מימין ומשמאל וקריאות להדחתו מתחנת גלי צה"ל.[1]

תוכניות דוקומנטריות

עריכה

ספרים

עריכה

פרסים ואותות הוקרה

עריכה

פרסי עיתונות

עריכה

בשנת 2007 זכה ג'קי חוגי בפרס העיתונות השנתי מטעם הקרן הבריטית Next Century Foundation על כתיבה עיתונאית המעודדת הבנה בין עמים. בשנת 2008 זכה בפרס לעיתונאות מטעם המרכז העולמי של "בני ברית" על מצוינות בסיקור יהדות התפוצות. ארבע פעמים ברציפות זכה בפרס מפקד גלי צה"ל: על התוכנית "סוכן מספר 88" (2011), על התוכנית "משימה קדושה" שתיעדה את רצח אנואר סאדאת (2012), על "פטפוטים על הנילוס" (2013) ועל תוכניתו "אתם נשארים" (2014). בשנת 2016 זכה בפרס בפעם החמישית, וב-2021 השלים זכייה שישית בפרס זה, הודות לתוכניתו על האחים אל-כוויתי. על ספרו "אלף לילה. קום" הוענק לו פרס אח"י, האגודה לעידוד המחקר, הספרות והאמנות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'קי חוגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה