סוזן לנדאו

אוצרת ישראלית

סוזן לנדאו (נולדה ב-1946, בצ'כוסלובקיה) היא מנכ"לית לשעבר של מוזיאון תל אביב לאמנות בשנים 2012–2018.

סוזן לנדאו
Suzanne Landau.jpg
לידה 1946 (בת 75 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סוחרת אמנות, אוצרת, מנהלת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאחר 30 שנים כאוצרת לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל בירושלים החל משנת 1982, וכאוצרת ראשית משנת 1998, מונתה לנדאו באוגוסט 2012 כמנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון תל אביב לאמנות והחליפה את קודמה בתפקיד פרופ' מרדכי עומר.

לימודים ושנים ראשונותעריכה

סוזן לנדאו למדה בבית הספר התיכון לאמנויות בברטיסלאבה. בשנת 1966 התחילה את לימודיה בחוג לתולדות אמנות באוניברסיטת Comenius, ברטיסלאבה. בעת ביקורה בישראל בשנת 1968 עם קבוצת סטודנטים, פלש הצבא הרוסי לצ'כוסלובקיה ולנדאו לא שבה לארצה. היא המשיכה את לימודיה באוניברסיטה העברית, ירושלים, ועבדה כמאיירת באנציקלופדיה העברית. בשנת 1978 החלה לעבוד במוזיאון ישראל בירושלים. התערוכה הראשונה שלה הייתה אדריכלות במנורת החנוכה.

קריירהעריכה

סוזן לנדאו הייתה המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב לאמנות והאוצרת הראשית במוזיאון ישראל, ירושלים. לנדאו הקימה ובנתה את המחלקה לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל, ירושלים. בתקופתה כאוצרת לאמנות עכשווית וכאוצרת ראשית אצרה לנדאו תוכנית רזידנסי שנתית של אמנים אורחים, ביניהם ג'יימס טורל (James Turrell), מריו מרץ (Mario Merz), ג'וליאן אופי (Julian Opie), ריצ'רד דיקון (Richard Deacon), נדקו סולקוב (Nedko Solakov), קיקי סמית, רוזמרי טרוקל (Rosemarie Trockel) ועוד. תוך כדי הקמה ובנייה של המחלקה לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל זיהתה לנדאו ורכשה יצירות של אמנים צעירים בתחילת דרכם אז, כמו ז'אן-מישל בסקיה, דמיאן הירסט, מאוריציו קטלאן ורבים נוספים.

בין התערוכות שאצרה לנדאו – אנסלם קיפר, 1984, תערוכה קבוצתית ניו יורק עכשיו, 1987 (New York Now, עם פיטר האלי Peter Halley, ג'ף קונס, שרי לוין Sherrie Levine, אלן מקולום Allan McCollum, פיטר נגי Peter Nagy, חיים סטיינבך), כריסטיאן בולטנסקי, 1989, תערוכה קבוצתית בגודל טבעי, 1990 (Life-Size), גרהרד ריכטר, 1995), תערוכה קבוצתית סימנים, 1996 (Marks, עם סרקיס Sarkis, חואן מוניוז Juan Munoz, דייוויד המונס David Hammons), ינקה שוניברי, 2002 (Yinka Shonibare), תערוכה קבוצתית פעימות (2010 Still/Moving), ויליאם קנטרידג', 2011, אוצרת אחראית), בויס/קאנטור, 2011 (Beuys/Kantor, עם יארומיר ידלינסקי Jaromir Jedlinsky).

בנוסף, הייתה אחראית על פרויקטים מיוחדים בגן הפסלים של המוזיאון, ביניהם ריצ'רד סרה (Richard Serra), ג'יימס טורל (James Turrell), מגדלנה אבקאנוביץ', סול לויט (Sol Lewitt), מארק דאיון (Mark Dion), מיכה אולמן, רוקסי פיין (Roxy Paine) ויצירתו של אניש קאפור המוצבת ברחבת המוזיאון.

לנדאו הובילה את אגף האמנויות בפרויקט הדגל של חידוש המוזיאון שהסתיים בשנת 2010, והייתה אחראית על הצבה ומיקום אוסף הפיסול בשטחים הציבוריים של המוזיאון (מנשה קדישמן בכניסה למוזיאון והצבתו של הפסל נמרוד מאת יצחק דנציגר מול אוסף האמנות הישראלית בין היתר).

לנדאו אצרה בשנת 2003, יחד עם יגאל צלמונה, את הביאנלה ארט פוקוס 4 בירושלים ובשנת 2007 אצרה את תערוכתה של יהודית סספורטס בביתן הישראלי בביאנלה בוונציה.

בשנת 2012 מונתה סוזן לנדאו למנהלת ואוצרת ראשית של המוזיאון. במהלך כהונתה יזמה לנדאו תערוכות רבות, ביניהן תערוכות יחיד של אמנים כמו יעל ברתנא, אבשלום, דייוויד קלרבו (David Claerbout), פיונה טאן (Fiona Tan), מיכאל בורמנס (Michael Borremans), אלמגרין ודרגסט (Elmgreen & Dragset), אלינה סאפוצ'ניקוב (Alina Szapocznikow), טרין סימון (Taryn Simon), ר.ה. קווייטמן (R. H. Quaytman), הירושי סוגימוטו (Hiroshi Sugimoto) והתערוכה מאוספי המוזיאון – מוזיאון תל אביב לאמנות מבקר בברלין, גרופיוס באו (Gropius Bau).

לנדאו השיקה פרויקטים מיוחדים במפל האור באגף החדש של המוזיאון, לרבות דאגלס גורדון, ג'ואנה ושקונסלוש (Joanna Vasconselos), טום פרידמן (Tom Friedman) ואיברהים מהמה (Ibrahim Mahama). לנדאו אצרה את התערוכות דובב שפתי ישנים (Sleep From Her Wooden) של אידסה הנדלס (Ydessa Hendeles), השעון (The Clock) של כריסטיאן מרקליי (Christian Marclay), שניים (Twosome) של לואיז בורז'ואה עם ג'רי גורובוי (Jerry Gorovoy), וכן התערוכה זמנים מודרניים של יצירות מופת ממוזיאון פילדלפיה.

עם כניסתה לתפקיד יזמה לנדאו את המיתוג החדש של המוזיאון וייסדה את המחלקה לאמנות עכשווית. בהמשך הקימה את אגודת ידידי מוזיאון תל אביב לאמנות, את קבוצת רכישה של אמנות ישראלית ואת ארגון המתנדבים. בין יוזמותיה האחרות היה יצירת משרה חדשה של אוצר ראשי. גולת הכותרת היה חידוש הבניין ההיסטורי שכלל שחזור העיצוב המקורי לרבות הסרת התוספת המאוחרת, הקמת בית קפה סטודיו בחזית הפונה אל גן הפסלים ששודרג קודם לכן, הרחבת חנות המוזיאון, שדרוג מתחם הקבלה והקופות. במסגרת החידוש הוקם המרכז החווייתי ע"ש יונס וסוריאה נזריאן, שכולל גלריה לתערוכות לכל המשפחה וסדנאות יצירה והפעלות אינטראקטיביות לילדים ולמבוגרים.

לנדאו סיימה את תפקידה במוזיאון תל אביב לאמנות בדצמבר 2018, בשנה בה המוזיאון הגיע לראשונה ליותר ממיליון מבקרים.

לנדאו, יחד עם איש העסקים לשעבר ואספן האמנות סטיב נסימה (Steeve Nassima), עוסקת בהקמת מרחב אמנות חדש בלב העיר תל אביב, תוך התמקדות בהצגת אמנים בינלאומיים מבוססים ומבטיחים כאחד.

לנדאו נשואה ליורם פלדחי; אמא לבן ובת.

קישורים חיצונייםעריכה