סורת א-צ'חא
סורת א־צֻּ֗חַא (בערבית: الضحى; "אור היום" או "שעות הבוקר"; נהגה: א-דֻּ֗חַא) היא הסורה ה־93 של הקוראן, המכילה 11 אַיַא֫ת.
שם ומספר הסורה בערבית | |
שם מתורגם | סורת אור יום |
---|---|
מספר הסורה | 93 |
מספר פסוקים | 11 |
מיקום | מכה |
ויקיטקסט | א-צ'חא (תרגום רקנדורף) |
על אף שיש ויכוח מסוים בין החוקרים, מקובל לומר שסורה זו היא השנייה שהורדה למוחמד. אחרי רדתה של הסורה הראשונה, סורת אל־עלק, הייתה תקופה של שקט שבמהלכה לא ירדו מסרים. בזמן זה תהה הנביא החדש על מעשיו, שמא עשה דבר מה שאכזב את אללה, כיוון שנראה שזה אינו שולח את מסריו שוב. סורה זו שברה את השתיקה, והבטיחה למוחמד שהכל יובן בזמן המתאים. הדימוי של אור היום הוא המילה הראשונה בסורה, וניתן להבינה כדימוי ל"יומו החדש" של מוחמד כשליח האל, וכן כמו "השחר" שתביא דרך החיים החדשה של האסלאם. לאחר ירידת סורה זו, הפכו ביקוריו של המלאך גבריאל עם מילות הקוראן לסדירות עד מותו של מוחמד.
בשל הנושא, האורך, הסגנון והמיקום בקוראן, לרוב מצמידים סורה זו לסורת אל־אנשראח. מאמינים לרוב[דרוש מקור: מי?] כי הן ירדו בערך באותו הזמן.
תמצית התוכן
עריכההסורה מתחילה בציון היום והלילה, בכוונה שרצון האל פועל גם במהלך היום (כשאור האלוהים הוא ברור) ובמהלך הלילה (כשאור האלוהים נראה כנעלם). הקוראן מנחם את הנביא החדש עם מסר שלפיו אלוהים אינו כועס עליו וגם לא נטש אותו; אכן אלוהים מרוצה ממנו. הוא ממשיך ואומר כי "תהא אחריתך טובה מראשיתך" – דברים יהיו טובים משהם עכשיו, והכוונה היא גם לניצחונות מוחמד בעולם וגם לחיים שאחרי. כדי להוכיח את הנקודה הזו, הקוראן שואל את מוחמד האם אלוהים אי פעם אכזב אותו:
הלא מצאך יתום ואספך?
ומצאך תועה והדריכך?
ומצאך נזדקק והעשירך?
זוהי שאלה רטורית, שכן מוחמד היה בכל אחד ממצבים אלו ואלוהים הרימו מהם – כשהיה יתום היה מוגן; כשחיפש תשובות הוא קיבל; כשהיה עני, דאג לו אלוהים. הקוראן אחר כך ממיר שאלות אלו לשלוש פקודות, ברומזו שכפי שהאל עשה לנביאו, נביאו חייב לעשות לכל האנשים:
לכן את היתום אל תעשוק;
ואת הקבצן אל תסלק;
אשר לחסד ריבונך, עליו סַפֵּר
קישורים חיצוניים
עריכה