סטרי סונץ'

עיר בפולין
(הופנה מהדף סטארי סונץ')

סטרי סונץ'פולנית: Stary Sącz; ביידיש: אלט-צאנז; בספרות הרבנית: צאנז-ישן) היא עיירה במחוז נובי סונץ', בפרובינציית פולין קטן שבפולין. העיר נמצאת במרחק של כ-85 קילומטרים דרומית לקרקוב, בירת הפרובינציה.

סטרי סונץ'
Stary Sącz
סמל סטרי סונץ'
סמל סטרי סונץ'
סמל סטרי סונץ'
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פולין קטן (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה) פולין קטן
מחוז נובי סונץ'
תאריך ייסוד 1257 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 15 קמ"ר
גובה 320 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,746 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות 49°33′45″N 20°38′11″E / 49.5625°N 20.636388888889°E / 49.5625; 20.636388888889 
אזור זמן UTC+1
http://www.stary.sacz.pl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאוגרפיה עריכה

סטרי סונץ' ממוקמת בתחתית העמק הנקרא קוטלינה סונדצקה (Kotlina Sądecka) בין שני נהרות - דונאייץ ופופרד, בגובה של 320 מטר מעל פני הים. עדכנית ל-2010, יש בה 9,200 תושבים.[1]

מקור השם עריכה

עם הקמת העיר סונץ' (שכונתה אחר כך נובי סונץ', סונץ' החדשה) במרחק של כ-10 ק"מ מן המקום, כונתה סונץ' המקורית – סטרי סונץ', סונץ' הישנה.

היסטוריה עריכה

העיר נוסדה בימי הביניים המוקדמים, כאשר ב-1257 הדוכסית קינגה מפולין, בתו של המלך בלה הרביעי, מלך הונגריה, ואשתו של הדוכס בולסלאב החמישי, קיבלה את הארץ הקרויה סונץ', יחד עם הכפרים הסובבים אותה, מבעלה. ב-1280 הדוכסית הקימה מנזר שהשתייך למסדר קלרה הקדושה. למנזר זה הועברה הבעלות על העיר, על אחוזת הנסיך ועל כפרים רבים שבסביבה. העיר נפגעה לעיתים קרובות מאסונות טבע, בעיקר שריפות. במהלך השריפה הגדולה ביותר שקרתה ב-1795, נשרפה כמעט כל העיר.

יהודי העיירה עריכה

 
מבנה בית הכנסת בסטרי סונץ'

הרישום הראשון על יהודים בעיירה הוא משנת 1469, אך לא היה בסטרי סונץ' יישוב יהודי של ממש עד סוף המאה ה-18. היהודים עצמם לא רצו להתיישב בעיר שהייתה בירידה מבחינה כלכלית במאות ה-17 וה-18 והעדיפו את נובי סונץ' הסמוכה. הקהילה קבלה מעמד של יישוב יהודי מאורגן בתקופת השלטון האוסטרי, בעיקר לאחר ביטול ההגבלות על מגורי יהודים בגליציה ב-1860.

משלח ידם של רוב המפרנסים היו המסחר הזעיר והרוכלות בכפרי הסביבה, והיו שעסקו בפונדקאות. רק מעטים עסקו במלאכה, בעיקר בחייטות, קצבות ואפייה. בגל מהומות האיכרים נפגע גם היישוב היהודי בסטרי סונץ'.

ב-1898 איכרי המקום פתחו במהומות שבמהלכן נפגע היישוב היהודי בסטרי סונץ'. המתפרעים בזזו את חנויותיהם היהודים ורוקנו את מחסני התברואה שברשותם. בסביבות 1910 הוקמו בסטרי סונץ' ובכפרי הסביבה קואופרטיבים פולניים למסחר שפגעו בפרנסת הסוחרים היהודים. בעקבות מלחמת העולם הראשונה התרושש עוד יותר היישוב היהודי ורבים מבני הנוער עזבו את העיירה בשל חוסר פרנסה.

ב-1927 נבחרו לראשונה למועצה המקומית (גמינה) שני נציגי היהודים שהיו ציונים.

כרבנים בסטרי סונץ' כיהנו בני שושלת חסידות צאנז לבית הלברשטאם, מצאצאי בעל ה"דברי חיים". הראשון בהם היה רבי אשר-מאיר ב"ר יוסף-זאב הלברשטאם (יי'). ב-1876 הוא נתמנה לרב של סטרי סונץ' וכיהן בתפקיד עד 1883, שנה שבה עבר לבוכניה וכיהן שם בשני כתרים, כתר אב בית דין וכתר אדמו"ר. ב-1885 ישב על כס הרבנות בסטרי סונץ' רבי יחיאל נתן ב"ר משה הלברשטאם (יי') שעזב את הקהילה ב-1904, את מקומו בסטרי סונץ' קיבל בנו רבי אביגדור צבי (יי').[2]

במלחמה העולם השנייה עריכה

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בסטרי סונץ' 434 יהודים.[3] בספטמבר 1939, כאשר החלה המלחמה, נמלטו הצעירים היהודים מזרחה לשטח גליציה המזרחית, אך לאחר זמן קצר רובם חזרו לעיירה. עם כניסת הגרמנים לסטרי סונץ' חטפו חיילי הוורמאכט ושוטרים גרמנים יהודים לעבודות כפייה בתיקון דרכים ונזקי מלחמה אחרים. על היהודים הוטלו הגבלות תנועה, הם נדרשו לשלם תשלומי כופר ולשאת על בגדיהם אותות קלון. בהמשך 1939 הוקם יודנראט, ויהודים שגרו ברחובות הראשיים צוו לעזוב את בתיהם.[3][4] ב-1940 הוחמר יחסם של השלטונות הגרמניים אל היהודים ובסוף אותה שנה נשלחו צעירים יהודים למחנות עבודה. כמו כן נקלטו בעיר כ-150 יהודים שגורשו או ברחו מיישובים קטנים באזור.[4][3] ב-1941 התרבו החטיפות למחנות עבודה ולכן חיפשו היהודים מקומות עבודה קבועים שהעניקו להם חסינות מפני השילוחים למחנות עבודה.

בין 1941 ל-1942 הוקם בסטרי סונץ' גטו; בגטו הצטופפו כאלף איש, כאשר רוכזו בו מלבד יהודי המקום גם עקורים יהודים מיישובים אחרים באזור כמו קריניצה, ריטרו (אנ'), סטדלו (אנ') ופיבניצ'נה (אנ').[4][3] עקב תנאי התברואה הירודים, הצפיפות והרעב החלו להתפשט בגטו מגיפות. ביולי 1942 מתו בגטו עקב מחלות ומגפות עשרות יהודים.

ב-17 באוגוסט 1942 חוסל הגטו ויהודי סטרי סונץ' אולצו לעבור לגטו בנובי סונץ'. חולים וקשישים נרצחו במקום ונקברו בקבר אחים שנחפר ליד נהר פופרד.[3] יהודי סטרי סונץ' שהובלו לנובי הוכנסו לגטו ולאחר זמן קצר נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.[2]

דמוגרפיה עריכה

שנה כלל האוכלוסייה יהודים מתוך האוכלוסייה
1880 3,790 312
1890 4,214 425
1900 4,537 514
1910 5,156 666
1921 4,770 553

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סטרי סונץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה