סטיבן סודרברג
סטיבן אנדרו סודרברג (באנגלית: Steven Andrew Soderbergh; נולד ב-14 בינואר 1963), הוא במאי, תסריטאי, צלם, עורך ומפיק קולנוע אמריקאי, זוכה פרס האוסקר.
 | |
| לידה |
14 בינואר 1963 (בן 61) אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה |
Steven Andrew Soderbergh  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1981 |
| עיסוק | במאי קולנוע |
| מקום לימודים |
Louisiana State University Laboratory School |
| בן או בת זוג |
Jules Asner (10 במאי 2003–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| https://extension765.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכההשנים הראשונות
עריכהסודרברג נולד באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית למשפחה נוצרית ממוצא שוודי, אירי ואיטלקי. בהיותו ילד, משפחתו עברה מאטלנטה לבאטון רוז', לואיזיאנה, בעקבות מינויו של אביו לדיקן לענייני לימודים של אוניברסיטת לואיזיאנה. כבר בנעוריו החל ליצור ולביים סרטי 8 מ"מ קצרים, בעזרת ציוד שלווה מסטודנטים שלמדו באוניברסיטה בה עבד אביו. במקביל ללימודיו בבית הספר התיכון שליד אוניברסיטת לואיזיאנה, החל בגיל 15 לקחת קורסים באוניברסיטה שעסקו בסרטי אנימציה, וליצור סרטי 16 מ"מ קצרים.
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, העדיף סודרברג לנסות את מזלו בהוליווד, מאשר ללמוד באוניברסיטה. בתחילה עבד לפרנסתו בתפקידי הפקה זוטרים, עד שמצא עבודה כעורך סרטים פרילנסר. הפריצה הגדולה שלו הגיעה לאחר שביים את "9012Live" - תיעוד ההופעה החיה של להקת יס בשנת 1985, שהיה מועמד לפרס גראמי.
קריירה
עריכהסרטו הראשון של סודרברג היה "סקס, שקרים ווידאוטייפ" (1989), שאותו כתב, ביים וערך. את התסריט לסרט כתב בשמונה ימים. הסרט העצמאי זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, וסודרברג הפך בגיל 26 לבמאי הצעיר ביותר שזכה בפרס זה. הסרט זכה להצלחה מסחרית עולמית, והוא נחשב לחלק חשוב במהפכת "הקולנוע העצמאי" של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, שהביאה אל המסכים מגוון של יצירה אמריקאית מקורית ועצמאית, של יוצרים כגון האל הרטלי וקוונטין טרנטינו. הסרט גם זיכה את סודרברג במועמדות ראשונה לפרס האוסקר, עבור התסריט המקורי הטוב ביותר.
ארבעת סרטיו הבאים של סודרברג, "האדם הנרדף" (1991), "מלך הגבעה" (1993), "במעמקי התשוקה" (1995) ו-"האנטומיה של גריי" (1996), היו סרטים דלי תקציב שלא זכו להצלחה מסחרית.
בשנת 1997 כתב את התסריט למותחן האימה "משמרת לילה" בכיכובם של יואן מקגרגור ולורן גרהאם, אשר מהווה רימייק לסרט דני באותו שם מ-1994.
בשנת 1998 ביים את הסרט "רומן לא חוקי", בכיכובם של ג'ורג' קלוני וג'ניפר לופז. הסרט זכה לשבחים, אך הצלחתו המסחרית הייתה בינונית. הוא היה מועמד לשני פרסי אוסקר, וסימן את תחילת שיתוף הפעולה האומנותי והעסקי בין קלוני וסודרברג.
בשנת 2000 ביים שני סרטים מצליחים: "ארין ברוקוביץ'", שזיכה את ג'וליה רוברטס בפרס האוסקר עבור השחקנית הטובה ביותר ואת סודרברג במועמדות לפרס האוסקר עבור הבמאי הטוב ביותר, ו"טראפיק", שעבורו זכה בפרס האוסקר על הבימוי. סודרברג הוא הבמאי היחיד שהיה מועמד באותה שנה לפרס הבמאי הטוב ביותר עבור שני סרטים שונים מטעם פרסי האקדמיה (האוסקר), גלובוס הזהב ואיגוד הבמאים של אמריקה. המועמדות הכפולה לפרס האוסקר על הבימוי הייתה הראשונה מאז שנת 1938.
עיקר הצלחתו בעשור הראשון של המאה ה-21 הייתה עם סדרת הסרטים "אושן 11" (2001), "אושן 12" (2004) ו-"אושן 13" (2007), אותם ביים וגם צילם. בסרטים עתירי התקציב הופיעו כוכבי קולנוע רבים, והם זכו להצלחה מסחרית גדולה ברחבי העולם. "אושן 11" היה לסרטו המרוויח ביותר של סודרברג עד היום, עם הכנסות של מעל 183 מיליון דולר בארצות הברית ומעל 450 מיליון דולר בעולם כולו.
ב-2002 נבחר לכהן כסגן נשיא איגוד הבמאים של אמריקה.
בשנת 2003 יצר את סדרת הטלוויזיה "רחוב קיי" אותה גם גם ביים ועוסקת בלוביסטים ופוליטיקאים.
ב-2001 הקימו סודרברג וג'ורג' קלוני את חברת ההפקות העצמאית "Section Eight", שהפיקה בין היתר את "הרחק מגן עדן", "אינסומניה" ואת סרטו הראשון של קלוני כבמאי "וידויים של מוח מסוכן". ב-2006 החליטו השניים לסגור את חברת ההפקה. באותה שנה כיכב קלוני לצדה של קייט בלאנשט בסרטו של סודרברג "הגרמני הטוב", דרמה רומנטית המתרחשת בברלין שלאחר מלחמת העולם השנייה.
ב-2008 יצא לאקרנים סרטו "צ'ה", בו גילם בניסיו דל טורו את דמותו של המהפכן הארגנטינאי צ'ה גווארה. הסרט השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן ב-2008. בשל אורכו, מעל ארבע שעות, הוא הוקרן בחלק מהמדינות בשני חלקים.
ב-2009 חזר סודרברג לביים סרט עצמאי דל-תקציב, "The Girlfriend Experience" (חברה בתשלום), שגרסה ראשונית שלו הוקרנה לראשונה בפסטיבל סאנדנס. הסרט, שעלות הפקתו הייתה 1.3 מיליון דולר בלבד, צולם בניו יורק, והוא בנוי כמעין סרט דוקומנטרי (על אף שאינו כזה) העוקב אחר חמישה ימים בחייה של זונה. בתפקיד הראשי מופיעה שחקנית הפורנוגרפיה סשה גריי. בסרטו "!The Informant" (המודיע!), חזר סודרברג לעבוד עם אולפני האחים וורנר. הסרט, בכיכובו של מאט דיימון, יצא לאקרנים בארצות הברית בספטמבר 2009.
סודרברג נוהג לשמש בחלק מסרטיו גם כצלם הראשי וגם כעורך. בסרטים שהוא מצלם הוא מקבל קרדיט כצלם תחת הפסבדונים פיטר אנדרוז, שבחר לעצמו תוך שימוש בשמו הפרטי והאמצעי של אביו. בסרטים שהוא עורך הוא נוהג לקבל קרדיט כעורך תחת הפסבדונים מרי אן ברנרד.
בינואר 2011 הצהיר סודרברג בראיון טלוויזיוני על כוונתו להפסיק וליצור סרטים[1], אולם בספטמבר אותה שנה הבהיר כי מדובר על פרישה זמנית בלבד[2] ובשנת 2017 ביים את קומדיית הפשע "לוגאן לאקי".
חייו האישיים
עריכהבשנת 1989 נשא לאישה את השחקנית בטסי ברנטלי. ב-1990 נולדה להם בת. השניים התגרשו ב-1994.
ב-10 במאי 2003 התחתן עם ג'ולס אסנר - עיתונאית, מגישת תוכניות טלוויזיה ודוגמנית לשעבר. סודרברג מרבה לציין כי אשתו מהווה השראה לדמויות הנשיות המופיעות בסרטיו.
פילמוגרפיה נבחרת
עריכהכבמאי
עריכה- 1989 - סקס, שקרים ווידאוטייפ (זכה בפרס דקל הזהב והיה מועמד לפרס האוסקר על התסריט המקורי) (גם תסריטאי ועורך)
- 1991 - האדם הנרדף (סרט על חייו של קפקא) (גם עורך)
- 1993 - מלך הגבעה (גם תסריטאי ועורך)
- 1995 - במעמקי התשוקה (גם תסריטאי)
- 1996 - האנטומיה של גריי
- 1996 - Schizopolis (גם תסריטאי וצלם)
- 1998 - רומן לא חוקי (היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר)
- 1999 - הקשר האנגלי
- 2000 - ארין ברוקוביץ' (היה מועמד ל-5 פרסי אוסקר וזכה באחד עבור השחקנית הטובה ביותר)
- 2000 - טראפיק (היה מועמד ל-5 פרסי אוסקר וזכה בארבעה, כולל לסודרברג על הבימוי) (גם צלם)
- 2001 - חיים בהקיץ (רק שחקן)
- 2001 - אושן 11 (גם צלם)
- 2002 - עירום מלא (גם צלם)
- 2002 - סולאריס (גם תסריטאי, צלם ועורך)
- 2004 - רחוק קיי (סדרת טלוויזיה של HBO)
- 2004 - אושן 12 (גם צלם)
- 2004 - סיפורי ארוס (גם תסריטאי)
- 2005 - Bubble (גם צלם ועורך)
- 2006 - הגרמני הטוב (היה מועמד לפרס האוסקר על הפסקול המקורי) (גם צלם ועורך)
- 2007 - אושן 13 (גם צלם)
- 2008 - צ'ה (סרט על חייו של צ'ה גווארה) (גם צלם)
- 2009 - חברה בתשלום
- 2009 - המודיע!
- 2011 - התפשטות (גם צלם)
- 2012 - בגידה כפולה
- 2012 - מג'יק מייק
- 2013 - תופעות לוואי
- 2013 - חיי עם ליברצ'ה
- 2014 - הניק - (סדרת טלוויזיה) (גם מפיק ראשי)
- 2017 - לוגאן לאקי (גם צלם ועורך)
- 2018 - לא שפויה
- 2018 - פסיפס (סדרת טלוויזיה של HBO)
- 2019 - ציפור בשחקים (גם צלם ועורך)
- 2019 - המכבסה
- 2020 - הכל דיבורים
- 2021 - מהלך מתוכנן
- 2022 - קימי
- 2023 - מג'יק מייק: ריקוד אחרון
- 2023 - Full Circle - מיני-סדרה
- 2024 - Presence
- TBA - Black Bag
כמפיק
עריכה- 1998 - פלזנטוויל
- 2002 - הרחק מגן עדן
- 2002 - וידויים של מוח מסוכן
- 2004 - קין
- 2004 - קרימינל (גם תסריטאי)
- 2005 - סוריאנה
- 2005 - השמועה אומרת ש...
- 2005 - לילה טוב ובהצלחה
- 2005 - החליפה
- 2007 - אני לא שם
- 2007 - משב רוח
- 2009 - איש בודד
- 2011 - חייבים לדבר על קווין
- 2015 - הדם המתוק של ישו
- 2018 - אושן 8
- 2019 - הדו"ח
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סטיבן סודרברג
סטיבן סודרברג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סטיבן סודרברג, הבלוג הרשמי
סטיבן סודרברג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סטיבן סודרברג, באתר AllMovie (באנגלית)
סטיבן סודרברג, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- סטיבן סודרברג, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- סטיבן סודרברג, באתר Metacritic (באנגלית)
סטיבן סודרברג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סטיבן סודרברג, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
סטיבן סודרברג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סטיבן סודרברג, באתר Discogs (באנגלית)- דניאל ברודרסון, סטיבן סודרברג: זר ואינטימי, באתר nrg, 28 באוקטובר 2009
- אמיר קמינר, אחד שמודיע, באתר ynet, 18 בנובמבר 2009
- דניס לים, הניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, זהירות, זה מדבק: סודרברג על סרט המגיפה שלו, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2011
- אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, זה הסודרברג שלי: איך עובד הבמאי הכי עסוק בעולם?, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2011
- שירית גל, "כל אחד שאני מכיר בתעשיית הסרטים משקר", באתר ynet, 31 באוגוסט 2017
- סטיבן סודרברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ סטיבן סודרברג הודיע על כוונתו לפרוש מקולנוע, באתר ynet, 11 בינואר 2011
- ^ nrg מעריב, "זה רק שבתון": סטיבן סודרברג מפריך שמועות על פרישה, באתר nrg, 4 בספטמבר 2011