קייט בלאנשט

שחקנית אוסטרלית

קת'רין אליזה "קייט" בלאנשטאנגלית: Catherine Élise "Cate" Blanchett; נולדה ב-14 במאי 1969) היא שחקנית קולנוע אוסטרלית זוכת שני פרסי אוסקר, זוכת ארבעה פרסי גלובוס הזהב, מועמדת שבעה פרסי אוסקר וזכתה בפרסים נוספים, הידועים שבהם שלושה פרסי גילדת שחקני המסך וארבעה פרסי BAFTA, כמו גם גביע וולפי בפסטיבל הסרטים ה-64 של ונציה.

קייט בלאנשט
Cate Blanchett
בלאנשט, 2020
בלאנשט, 2020
לידה 14 במאי 1969 (בת 54)
אוסטרליהאוסטרליה מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה
שם לידה Catherine Élise Blanchett עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטרליה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1992
עיסוק שחקנית, במאית תיאטרון
מקום לימודים
בן או בת זוג אנדרו אפטון (1997–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלאנשט זכתה להכרה בינלאומית בסרט "אליזבת" משנת 1998, בו גילמה את דמותה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. היא אף ידועה בשל משחקה את מלכת העלפים הנעלים גלדריאל בטרילוגיית סרטי שר הטבעות ובמשחקה את קתרין הפבורן בסרט "הטייס", תפקיד עליו הוענק לה פרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא שיחקה גם בסרטים "בבל", "רמז לסקנדל", "אני לא שם", "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן". בשנת 2013 היא גילמה את הדמות ג'נט "יסמין" פרנסיס בסרטו של וודי אלן "יסמין הכחולה", עליו היא זכתה בביקורות מהללות ובפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

ביוגרפיה עריכה

בלאנשט נולדה במלבורן, וויקטוריה שבאוסטרליה, למשפחה נוצרית-מתודיסטית. בתם של ג'ון, מורה אוסטרלית, ורוברט בלאנשט, מש"ק בצי האמריקני יליד טקסס שפגש את אימה של בלאנשט כשהוצב במלבורן ועבד מאוחר יותר כמנהל פרסום. כשבלאנשט הייתה בת עשר, נפטר אביה כתוצאה מהתקף לב. יש לה אח ואחות; אחיה הבכור, בוב, הוא מהנדס מחשבים, ואחותה הצעירה ג'נבייב, היא מעצבת תיאטרון.

בלאנשט למדה בבית ספר תיכון איסט אייבנהו במלבורן, ולאחר מכן השלימה את חינוכה הגבוה בקולג' המתודיסטי לנשים, שם גילתה את משיכתה למשחק. היא למדה כלכלה ואומנויות יפות באוניברסיטת מלבורן. לאחר לימודיה עזבה את אוסטרליה על מנת לטייל. בגיל 18, תיירה בלאנשט במצרים. עמית אורח במלון זול בקהיר שאל אותה אם היא מעוניינת להיות ניצבת בסרט, וביום המחרת מצאה עצמה בסצנת קהל מריעה למתאגרף אמריקני שהפסיד למצרי. בלאנשט שבה לאוסטרליה ונסעה לסידני על מנת ללמוד במכון הלאומי לאמנויות דרמטיות; סיימה ב-1992 והחלה את קריירת התיאטרון שלה.

קריירה עריכה

1993–2000 עריכה

 
בלאנשט, 2007

תפקיד הבמה הראשי הראשון שלה היה בשנת 1993 במחזה של דייוויד מאמט, שם היא גילמה את אולינה. היא אף הופיעה כאופליה בהפקה היוקרתית משנת 95–1994 של להקת התיאטרון האוסטרלית Company B של המחזה המלט, בבימויו של ניל ארמפילד. בלאנשט הופיעה במיני-סדרה האוסטרלית Heartland, וכן במיני-סדרה Bordertown ובפרק "The Loaded Boy" של סדרת הטלוויזיה האוסטרלית Police Rescue. הופעת הבכורה שלה בסרט טלוויזיה הייתה בסרט הטלוויזיה האוסטרלי משנת 1994 של Police Rescue כמורה ששודדים מחזיקים בה כבת ערובה. בלאנשט עשתה את הופעת הבכורה הבינלאומית שלה בסרט כאחות אוסטרלית הנשבית בידי היפנים בסרט "לחיות בצל הכבוד" (Paradise Road), אותו ביים ברוס ברספורד. התפקיד הראשון שהעניק לה חשיפה רבה היה בסרט אליזבת משנת 1998, שהקנה לה מועמדות ראשונה לפרס האוסקר כשחקנית הטובה ביותר. בלאנשט זכתה בפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי (פרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הטלוויזיה והקולנוע) ובפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה. בשנה שלאחר מכן הייתה בלאנשט מועמדת לפרס BAFTA בשל תפקידה בסרט הכישרון של מר ריפלי.

2000–2011 עריכה

ב-2004 היא גילמה עיתונאית הרה בסרט "עמוק במים" שביים וס אנדרסון.

בשנת 2005 זכתה בלאנשט בפרס האוסקר ובפרס באפט"א כשחקנית המשנה הטובה ביותר כששיחקה את קתרין הפבורן בסרט הטייס של מרטין סקורסזה. הדבר הפך את בלאנשט לאדם הראשון שזכה באוסקר עבור גילום דמותו של שחקן או שחקנית זוכה הפרס מן העבר. בלאנשט שכבר עתה קצרה שבחים, זכתה לקהל מעריצים חדש כשהיא הופיעה בטרילוגיית סרטי "שר הטבעות" בבימויו של פיטר ג'קסון. היא גילמה את תפקיד האלפית גבוהת הקומה גלדריאל בכל שלושת הסרטים.

ב-2006 כיכבה בלאנשט בסרט "בבל" ובסרט "רמז לסקנדל" שם גילמה את דמותה של שבה הארט. בלאנשט הייתה מועמדת בשלישית לפרס האוסקר עבור הופעתה בסרט. ב-2007, היא זכתה בפרס פסטיבל ונציה לשחקנית הטובה ביותר בשל גילומה של בוב דילן (אחת מ-6 שחקנים שגילמו את הדמות) בסרטו באורך מלא של טד היינס אני לא שם וגם שבה לתפקידה כאליזבת בסרט ההמשך לאליזבת הראשונה שנקרא אליזבת: תור הזהב. היא קיבלה מועמדות לאוסקר על 2 התפקידים: מועמדות לפרס שחקנית הטובה ביותר עבור גילומה של אליזבת, ומועמדות לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר עבור דמותו של בוב דילן.

בלאנשט אף סיימה צילומים של סרטו של סטיבן ספילברג "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח", שיצא לאקרנים בשנת 2008.[1] ובאותה שנה היא שיחקה בסרט הסיפור המופלא של בנג'מין באטן. היא גם דיבבה בסרט האנימציה "פוניו על הצוק ליד הים". ב-2010, היא שיחקה בסרט רובין הוד בביימו של רידלי סקוט. ב-2011 בלאנשט שיחקה בסרט האנה וגילמה את דמות האנטגוניסטית מריסה ויגלר.

בלאנשט הוכתרה על ידי כתב העת טיים מגזין כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2007 וגם אחת מהשחקניות המוצלחות ביותר לפי כתב העת פורבס. ב-5 בדצמבר 2008 היא קיבלה כוכב משלה בשדרת הכוכבים של הוליווד. נכון לתחילת 2013, שבעה מבין הסרטים שהיא השתתפה בהם היו מועמדים לאוסקר; אליזבת' (1998), שר הטבעות (2001, 2002 ו-2003), הטייס (2004), בבל (2006) והסיפור המופלא של בנג'מין באטן (2008).

2012–הווה עריכה

 
בלאנשט בפסטיבל הסרטים בדוביל שבצרפת, 2013

ב-2012 היא דובבה את דמותה של פנלופה בסדרת הטלוויזיה "איש משפחה". בנוסף, היא גילמה מ-2012 עד 2014 את דמותה של גלדריאל מלכת האלפים בטרלוגיית הסרטים "ההוביט".

ביולי 2013 היא השתתפה בסרט "יסמין הכחולה" של וודי אלן. על משחקה זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה ובפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי. בסרט גילמה דמות המבוססת במידת מה על רות' מיידוף, אשתו של ברנרד מיידוף.[2] יתר על כן, הסרט ובפרט בלאנשט קיבלו ביקורות מהללות. ב-2014 שיחקה בלאנשט בסרטו של ג'ורג' קלוני: "ציידי האוצרות" ("The Monuments Men"), המגולל את סיפורם של היסטוריונים המנסים להציל עבודות אמנות לפני שהיטלר ישמיד אותן. ב-2014, זכתה בלאנשט בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע.

ב-2015 כיכבה בסרטו של טרנס מאליק "אביר הגביעים".[3] שיחקה בסרט "קרול", עיבוד קולנועי לספרה של פטרישה הייסמית' בבימויו של טוד היינס, על תפקיד זה קיבלה מועמדות נוספת לפרס האוסקר.

באותה שנה,שיחקה בעיבוד מחודש ל"סינדרלה" בתפקיד האם החורגת. דיבבה בסרט ההמשך "הדרקון הראשון שלי 2".

בלאנשט גילמה את דמות הראשית בסרט הטלוויזיה "Cancer Vixen" בבימויה של ג'ולי דלפי.

בשנת 2017 שיחקה בדרמה הרומנטית של הבמאי טרנס מאליק, "שיר לשיר". בנוסף, כיכבה בסרט גיבורי העל מבית אולפני מארוול "תור: ראגנארוק".

בלאנשט התמנתה ליו"ר חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע בקאן 2018.[4] באותה שנה שיחקה בקומדיית הפשע "אושן 8", ובסרטו של איליי רות' "הבית עם השעון המסתורי".

בשנת 2019 הופיעה בתפקיד הראשי בסרטו של ריצ'רד לינקלייטר "איפה את, ברנדט", שמבוסס על ספר מאת מריה סמפל.

בשנת 2022 הופיעה בתפקיד הראשי בסרטו של טוד פילד טאר המנצחת, עליו זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה ופרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי והועמדה בפעם השמינית לפרס אוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר.

חיים אישיים עריכה

בעלה של בלאנשט הוא המחזאי והתסריטאי אנדרו אפטון, אותו היא פגשה ב-1996 בעת הופעתה בהפקה של הסרט "The Seagull", הם נישאו ב-29 בדצמבר 1997 ויש להם ארבעה ילדים. בלאנשט ובעלה היו מנהלים אמנותיים למשך שלוש שנים של חברת התיאטרון של סידני החל מינואר 2008. החוזה שלהם כולל סעיף שיאפשר לכל אחד מהם לקחת שלושה חודשי חופשה בשנה על מנת לעסוק בפעילויות אחרות. בשנת 2009, נוצרו בולים חדשים הנושאים את דמותה וגם את דמותם של השחקנים ג'פרי ראש, ראסל קרואו וניקול קידמן בגלל תרומתם לתרבות האוסטרלית.

בריאיון לרשת "סקיי ניוז" בלאנשט הגדירה את עצמה כפמיניסטית. בראיון היא הביעה דאגה למעמדה של האישה כתוצאה מגל של שמרנות עולמית, לטענתה. היא גם ביקרה את הוליווד המקשה על נשים מבוגרות להשתלב בתעשייה. היא ציינה כי בעבר, בתקופת הזהב של הוליווד, התייחסו באופן מכובד לשחקניות מבוגרות כמו בטי דייוויס וג'ואן קרופורד.[5]

בריאיון למגזין וראייטי במאי 2015 סיפרה בלאנשט כי בעבר ניהלה גם מספר מערכות יחסים עם נשים.[6]

אקטיביזם עריכה

סביבתי עריכה

בלאנשט הייתה תומכת טווח ארוך בפעולה פרטנית וקולקטיבית בנושא שינויי אקלים ובעיות סביבתיות אחרות. בשנת 2006 הצטרפה לפרויקט האקלים של סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור.

בין השנים 2008 ל-2011, חברת התיאטרון בסידני בהנהגתם של בלאנשט ובעלה אנדרו אפטון, יזמה תוכנית סביבתית רחבת היקף בשם Greening the Wharf, שהשקיעה באנרגיה סולארית, קצירת מי גשמים, אמצעי יעילות אנרגטית וניהול פסולת מיטבית. התוכנית זכתה בפרס הגלובוס הירוק שהתקבל על ידי בלאנשט ואפטון.

הומניטארי עריכה

בלאנשט עבדה עם הנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR) מאז 2015. במאי 2016 הודיע ה-UNHCR על מינויה לשגרירת רצון טוב בעולם. בלאנשט, יחד עם ידוענים אחרים, הציגו בסרטון של ה-UNHCR כדי לסייע בהעלאת המודעות למשבר הפליטים העולמי. בסרטון, שכותרתו "מה הם לקחו איתם", השחקנים קוראים שיר שכתב ג'ניפר טוקסוויג בהשראת חשבונות ראשוניים של פליטים, והוא חלק מהקמפיין "WithRefugees" של UNHCR, הכולל גם עתירה לממשלות להרחבת המקלט. לספק מחסה נוסף, שילוב אפשרויות עבודה וחינוך.

פוליטי עריכה

באוקטובר 2023, בלאנשט, יחד עם עוד קבוצה של 54 אמנים ואישים בתעשיית הבידור חתמה על מכתב פתוח לנשיא ג'ו ביידן[7]. חותמי המכתב מבקשים מהנשיא ביידן לקרוא להפסקת אש בעזה ובישראל. המכתב מדגיש את המשבר ההומניטרי בעזה, נטען שם כי אזלו לתושבים אספקה חיונית כמו מזון, מים, חשמל ותרופות. למעט הבקשה לשחרור בטוח של בני הערובה אין במכתב התייחסות לכאב ולנזק שנגרם לתושבי ישראל בכלל ולישובים הסמוכים לעזה בפרט.

פילמוגרפיה ופרסים עריכה

 
בלאנשט בטקס פרסי האקדמיה האוסטרלית הראשון, 2012


שנה סרט תפקיד הערות ופרסים
1990 סרטנים מעודדת
1997 אוסקר ולוסינדה לוסינדה לפלסטרייר
  • מועמדת לפרס האקדמיה האוסטרלית כשחקנית הטובה ביותר
לפגוש את ליזי ליזי
  • זכתה בפרס האקדמיה האוסטרלית כשחקנית המשנה הטובה ביותר
לחיות בצל הכבוד סוזן מקרתי
1998 אליזבת אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה
1999 בנגרס ג'ולי-אן גם מפיקה
הכישרון של מר ריפלי מרדית' לוג'
  • מועמדת לפרס BAFTA כשחקנית המשנה הטובה ביותר
מגדל פיקוח קוני פלזון
בעל אידיאלי ליידי גרטרוד צ'ילטרן
2000 רואה בקלפים אנבל 'אנני' וילסון
האיש שבכה לולה
2001 חדשות הספנות פטאל קויל
שרלוט גריי שרלוט גריי
שר הטבעות: אחוות הטבעת גלדריאל
בנדיטס קייט וילר
2002 שר הטבעות: שני הצריחים גלדריאל
שמים פיליפה פאקארד
2003 שר הטבעות: שיבת המלך גלדריאל
הנעדרת מגדלנה 'מגי' גילקסון
קפה וסיגריות בתפקיד עצמה ושלי
ורוניקה גארין ורוניקה גארין הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הדרמה
2004 עמוק במים ג'יין וינסלט-ריצ'רדסון
הטייס קתרין הפבורן
2005 דג קטן טרייסי הארט
2006 בבל סוזן ג'ונס
הגרמני הטוב לנה ברנדט
רמז לסקנדל שבה הארט
2007 שוטרים לוהטים ג'אנין ללא קרדיט
אליזבת: תור הזהב אליזבת הראשונה מלכת אנגליה
אני לא שם בוב דילן
2008 אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח אירינה ספאלקו
הסיפור המופלא של בנג'מין באטן דייזי
2009 פוניו גראנמא (סבתא) דיבוב
2010 רובין הוד ליידי מאריון
2011 האנה מריסה ויגלר
2012 ההוביט: מסע בלתי צפוי גלדריאל
2013 יסמין הכחולה ג'נט "יסמין" פרנסיס
ההוביט 2: ישימון סמאוג גלדריאל ללא קרדיט
ההפיכה גייל לאנג אנתולוגיה המורכבת מ-18 סרטים קצרים.
2014 ההוביט 3: לשם ובחזרה גלדריאל
ציידי האוצרות רוז וואלנד
הדרקון הראשון שלי 2 וולקה דיבוב
2015 אביר הגביעים ננסי
סינדרלה ליידי טרמיין
קרול קרול איירד גם מפיקה בפועל
אמת מארי מייפס
מניפסטו 13 תפקידים שונים
2017 משיר לשיר אמנדה
תור: ראגנארוק הלה
2018 אושן 8 לו
הבית עם השעון המסתורי גברת צימרמן
מוגלי: אגדת הג'ונגל קא דיבוב
2019 הדרקון הראשון שלי: העולם הנסתר ואלקה דיבוב
איפה את, ברנדט? ברנדט פוקס
2020 גברת אמריקה פיליס שלאפלי מיני-סדרה
עקורים פט מאסטרס סדרת טלוויזיה
2021 אל תסתכלו למעלה ברי אדוונט
סמטת הסיוטים ד"ר לילית ריטר
2022 טאר המנצחת לידיה טאר / לינדה טאר
גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו ספרצאטורה הקוף דיבוב
בית הספר לטוב ולרע הסטוריאן קריינות
2023 הילד החדש האחות איילין גם מפיקה
2024 בורדרלנדס לילית
יפורסם בהמשך Rumors יפורסם בהמשך

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

קייט בלאנשט-פרסים
הקודם:
2019: מישל ויליאמס, פוסי/ורדון
פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר במיני סדרה/סרט טלוויזיה
2021: קייט בלאנשט, גברת אמריקה
הבא:
2022:
הקודם:
2013: ג'ניפר לורנסאופטימיות היא שם המשחק
2015: ג'וליאן מורעדיין אליס
2022: ניקול קידמןהזוג ריקרדו
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – השחקנית הטובה ביותר
2014: קייט בלאנשט – יסמין הכחולה
2016: קייט בלאנשט – קרול
2023: קייט בלאנשט – טאר המנצחת
הבא:
2015: ג'וליאן מורעדיין אליס
2017: אמה סטוןלה לה לנד