קייט בלאנשט
קת'רין אליזה "קייט" בלאנשט (באנגלית: Catherine Élise "Cate" Blanchett; נולדה ב-14 במאי 1969) היא שחקנית קולנוע אוסטרלית מועמדת שבעה פרסי אוסקר, זוכת שני פרסי אוסקר וזוכת שלושה פרסי גלובוס הזהב. היא זכתה בפרסים נוספים, הידועים שבהם שלושה פרסי גילדת שחקני המסך ושני פרסי BAFTA, כמו גם גביע וולפי בפסטיבל הסרטים ה-64 של ונציה.
![]() | |
בלאנשט, 2020 | |
לידה |
14 במאי 1969 (בת 54)![]() |
---|---|
שם לידה |
Catherine Élise Blanchett ![]() |
מדינה |
אוסטרליה, ארצות הברית ![]() |
תקופת הפעילות | 1992–הווה (כ־31 שנים) |
עיסוק | שחקנית, במאית תיאטרון |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג |
אנדרו אפטון (1997–?) ![]() |
מספר צאצאים |
4 ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר 3 פרסי גלובוס הזהב 3 פרסי גילדת שחקני המסך שני פרסי האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה (BAFTA) |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה |
![]() ![]() |
![]() ![]() |
בלאנשט זכתה להכרה בינלאומית בסרט "אליזבת" משנת 1998, בו גילמה את דמותה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. היא אף ידועה בשל משחקה את מלכת האלפים הגבוהה גלדריאל בטרילוגיית סרטי שר הטבעות ובמשחקה את קתרין הפבורן בסרט "הטייס", תפקיד עליו הוענק לה פרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא שיחקה גם בסרטים "בבל", "רמז לסקנדל", "אני לא שם", "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן". בשנת 2013 היא גילמה את הדמות ג'נט "יסמין" פרנסיס בסרטו של וודי אלן "יסמין הכחולה", עליו היא זכתה בביקורות מהללות ובפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.
ביוגרפיה עריכה
בלאנשט נולדה במלבורן, וויקטוריה שבאוסטרליה, למשפחה נוצרית-מתודיסטית. בתם של ג'ון, מורה אוסטרלית, ורוברט בלאנשט, מש"ק בצי האמריקני יליד טקסס שפגש את אימה של בלאנשט כשהוצב במלבורן ועבד מאוחר יותר כמנהל פרסום. כשבלאנשט הייתה בת עשר, נפטר אביה כתוצאה מהתקף לב. יש לה אח ואחות; אחיה הבכור, בוב, הוא מהנדס מחשבים, ואחותה הצעירה ג'נבייב, היא מעצבת תיאטרון.
בלאנשט למדה בבית ספר תיכון איסט אייבנהו במלבורן, ולאחר מכן השלימה את חינוכה הגבוה בקולג' המתודיסטי לנשים, שם גילתה את משיכתה למשחק. היא למדה כלכלה ואומנויות יפות באוניברסיטת מלבורן. לאחר לימודיה עזבה את אוסטרליה על מנת לטייל. בגיל 18, תיירה בלאנשט במצרים. עמית אורח במלון זול בקהיר שאל אותה אם היא מעוניינת להיות ניצבת בסרט, וביום המחרת מצאה עצמה בסצנת קהל מריעה למתאגרף אמריקני שהפסיד למצרי. בלאנשט שבה לאוסטרליה ונסעה לסידני על מנת ללמוד במכון הלאומי לאמנויות דרמטיות; סיימה ב-1992 והחלה את קריירת התיאטרון שלה.
קריירה עריכה
1993–2000 עריכה
תפקיד הבמה הראשי הראשון שלה היה בשנת 1993 במחזה של דייוויד מאמט, שם היא גילמה את אולינה. היא אף הופיעה כאופליה בהפקה היוקרתית משנת 95–1994 של להקת התיאטרון האוסטרלית Company B של המחזה המלט, בבימויו של ניל ארמפילד. בלאנשט הופיעה במיני-סדרה האוסטרלית Heartland, וכן במיני-סדרה Bordertown ובפרק "The Loaded Boy" של סדרת הטלוויזיה האוסטרלית Police Rescue. הופעת הבכורה שלה בסרט טלוויזיה הייתה בסרט הטלוויזיה האוסטרלי משנת 1994 של Police Rescue כמורה ששודדים מחזיקים בה כבת ערובה. בלאנשט עשתה את הופעת הבכורה הבינלאומית שלה בסרט כאחות אוסטרלית הנשבית בידי היפנים בסרט "לחיות בצל הכבוד" (Paradise Road), אותו ביים ברוס ברספורד. התפקיד הראשון שהעניק לה חשיפה רבה היה בסרט אליזבת משנת 1998, שהקנה לה מועמדות לפרס האוסקר כשחקנית הטובה ביותר. בלאנשט זכתה בפרס ה-BAFTA (פרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הטלוויזיה והקולנוע) ובפרס גלובוס הזהב, בו זכתה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה. בשנה שלאחר מכן הייתה בלאנשט מועמדת לפרס BAFTA בשל תפקידה בסרט הכישרון של מר ריפלי.
2000–2011 עריכה
ב-2004 היא גילמה עיתונאית הרה בסרט "עמוק במים" שביים וס אנדרסון, שהקנה לה מועמדות נוספת לפרס השחקנית הטובה ביותר של ה-BFCA. בשנת 2005 זכתה בלאנשט בפרס האוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר כששיחקה את קתרין הפבורן בסרט הטייס של מרטין סקורסזה. הדבר הפך את בלאנשט לאדם הראשון שזכה באוסקר עבור גילום דמותו של שחקן או שחקנית זוכה הפרס מן העבר. בלאנשט שכבר עתה קצרה שבחים, זכתה לקהל מעריצים חדש כשהיא הופיעה בטרילוגיית סרטי "שר הטבעות" בבימויו של פיטר ג'קסון. היא גילמה את תפקיד האלפית גבוהת הקומה גלדריאל בכל שלושת הסרטים.
ב-2006 כיכבה בלאנשט בסרט "בבל" ובסרט "רמז לסקנדל" שם גילמה את דמותה של שבה הארט. בלאנשט הייתה מועמדת בשלישית לפרס האוסקר עבור הופעתה בסרט. ב-2007, היא זכתה בפרס פסטיבל ונציה לשחקנית הטובה ביותר בשל גילומה של בוב דילן (אחת מ-6 שחקנים שגילמו את הדמות) בסרטו באורך מלא של טד היינס אני לא שם וגם שבה לתפקידה כאליזבת בסרט ההמשך לאליזבת הראשונה שנקרא אליזבת: תור הזהב. היא קיבלה מועמדות לאוסקר על 2 התפקידים. מועמדות לפרס שחקנית הטובה ביותר עבור גילומה של אליזבת, ומועמדות לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר עבור דמותו של בוב דילן. בלאנשט אף סיימה צילומים של סרטו של סטיבן ספילברג "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח", שיצא לאקרנים בשנת 2008.[1] ובאותה שנה היא שיחקה בסרט הסיפור המופלא של בנג'מין באטן. היא גם דיבבה בסרט האנימציה "פוניו על הצוק ליד הים". ב-2010, היא שיחקה בסרט רובין הוד בביימו של רידלי סקוט. ב-2011 בלאנשט שיחקה בסרט האנה וגילמה את דמות האנטגוניסטית מריסה ויגלר.
בלאנשט הוכתרה על ידי כתב העת טיים מגזין כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2007 וגם אחת מהשחקניות המוצלחות ביותר לפי כתב העת פורבס. ב-5 בדצמבר 2008 היא קיבלה כוכב משלה בשדרת הכוכבים של הוליווד. נכון לתחילת 2013, שבעה מבין הסרטים שהיא השתתפה בהם היו מועמדים לאוסקר; אליזבת' (1998), שר הטבעות (2001, 2002 ו-2003), הטייס (2004), בבל (2006) והסיפור המופלא של בנג'מין באטן (2008).
2012–הווה עריכה
ב-2012 היא דובבה את דמותה של פנלופה בסדרת הטלוויזיה "איש משפחה". בנוסף, היא גילמה מ-2012 עד 2014 את דמותה של גלדריאל מלכת האלפים בטרלוגיית הסרטים "ההוביט".
ביולי 2013 היא השתתפה בסרט "יסמין הכחולה" של וודי אלן. על משחקה זכתה באוסקר השחקנית הטובה ביותר. בסרט גילמה דמות המבוססת במידת מה על רות' מיידוף, אשתו של ברנרד מיידוף.[2] יתר על כן, הסרט ובפרט בלאנשט קיבלו ביקורות מהללות. ב-2014 שיחקה בלאנשט בסרטו של ג'ורג' קלוני: "ציידי האוצרות" ("The Monuments Men"), המגולל את סיפורם של היסטוריונים המנסים להציל עבודות אמנות לפני שהיטלר ישמיד אותן. ב-2014, זכתה בלאנשט בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע.
ב-2015 כיכבה בסרטו של טרנס מאליק "אביר הגביעים".[3] שיחקה בסרט "קרול", עיבוד קולנועי לספרה של פטרישה הייסמית' בבימויו של טוד היינס. שיחקה בעיבוד מחודש ל"סינדרלה" בתפקיד האם החורגת. דיבבה בסרט ההמשך "הדרקון הראשון שלי 2".
בלאנשט אמורה לגלם דמות ראשית בסרט הטלוויזיה "Cancer Vixen" בבימויה של ג'ולי דלפי.
בשנת 2017 שיחקה בדרמה הרומנטית של הבמאי טרנס מאליק, "שיר לשיר". בנוסף, כיכבה בסרט גיבורי העל מבית אולפני מארוול "תור: ראגנארוק".
בלאנשט התמנתה ליו"ר חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע בקאן 2018.[4] באותה שנה שיחקה בקומדיית הפשע "אושן 8", ובסרטו של איליי רות' "הבית עם השעון המסתורי".
בשנת 2019 הופיעה בתפקיד הראשי בסרטו של ריצ'רד לינקלייטר "איפה את, ברנדט", שמבוסס על ספר מאת מריה סמפל.
בשנת 2022 הופיעה בתפקיד הראשי בסרטו של טוד פילד טאר המנצחת, עליו זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה והועמדה בפעם השמינית לפרס אוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר.
חיים אישיים עריכה
בעלה של בלאנשט הוא המחזאי והתסריטאי אנדרו אפטון, אותו היא פגשה ב-1996 בעת הופעתה בהפקה של הסרט "The Seagull", הם נישאו ב-29 בדצמבר 1997 ויש להם ארבעה ילדים. בלאנשט ובעלה יהיו מנהלים אמנותיים למשך שלוש שנים של חברת התיאטרון של סידני החל מינואר 2008. החוזה שלהם כולל סעיף שיאפשר לכל אחד מהם לקחת שלושה חודשי חופשה בשנה על מנת לעסוק בפעילויות אחרות. בשנת 2009, נוצרו בולים חדשים הנושאים את דמותה וגם את דמותם של השחקנים ג'פרי ראש, ראסל קרואו וניקול קידמן בגלל תרומתם לתרבות האוסטרלית.
בריאיון לרשת "סקיי ניוז" בלאנשט הגדירה את עצמה כפמיניסטית. בראיון היא הביעה דאגה למעמדה של האישה כתוצאה מגל של שמרנות עולמית, לטענתה. היא גם ביקרה את הוליווד המקשה על נשים מבוגרות להשתלב בתעשייה. היא ציינה כי בעבר, בתקופת הזהב של הוליווד, התייחסו באופן מכובד לשחקניות מבוגרות כמו בטי דייוויס וג'ואן קרופורד.[5]
בריאיון למגזין וראייטי במאי 2015 סיפרה בלאנשט כי בעבר ניהלה גם מספר מערכות יחסים עם נשים.[6]
אקטיביזם עריכה
סביבתי עריכה
בלאנשט הייתה תומכת טווח ארוך בפעולה פרטנית וקולקטיבית בנושא שינויי אקלים ובעיות סביבתיות אחרות. בשנת 2006 הצטרפה לפרויקט האקלים של סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור.
בין השנים 2008 ל 2011, חברת התיאטרון בסידני בהנהגתם של בלאנשט ובעלה אנדרו אפטון, יזמה תוכנית סביבתית רחבת היקף בשם Greening the Wharf, שהשקיעה באנרגיה סולארית, קצירת מי גשמים, אמצעי יעילות אנרגטית וניהול פסולת מיטבית. התוכנית זכתה בפרס הגלובוס הירוק שהתקבל על ידי בלאנשט ואפטון.
הומניטארי עריכה
בלאנשט עבדה עם הנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR) מאז 2015. במאי 2016 הודיע ה- UNHCR על מינויה לשגרירת רצון טוב בעולם. בלאנשט, יחד עם ידוענים אחרים, הציגו בסרטון של ה- UNHCR כדי לסייע בהעלאת המודעות למשבר הפליטים העולמי. בסרטון, שכותרתו "מה הם לקחו איתם", השחקנים קוראים שיר שכתב ג'ניפר טוקסוויג בהשראת חשבונות ראשוניים של פליטים, והוא חלק מהקמפיין "WithRefugees" של UNHCR, הכולל גם עתירה לממשלות להרחבת המקלט. לספק מחסה נוסף, שילוב אפשרויות עבודה וחינוך.
פילמוגרפיה ופרסים עריכה
שנה | סרט | תפקיד | הערות ופרסים |
---|---|---|---|
1990 | סרטנים | מעודדת | |
1997 | אוסקר ולוסינדה | לוסינדה לפלסטרייר | מועמדת לפרס האקדמיה האוסטרלית כשחקנית הטובה ביותר |
לפגוש את ליזי | ליזי | זכתה בפרס האקדמיה האוסטרלית כשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
לחיות בצל הכבוד | סוזן מקרתי | ||
1998 | אליזבת | אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה | זכתה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הדרמה זכתה בפרס BAFTA לשחקנית הטובה ביותר מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך כשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי |
1999 | בנגרס | ג'ולי-אן | גם מפיקה |
הכישרון של מר ריפלי | מרדית' לוג' | מועמדת לפרס BAFTA כשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
מגדל פיקוח | קוני פלזון | ||
בעל אידיאלי | ליידי גרטרוד צ'ילטרן | ||
2000 | רואה בקלפים | אנבל 'אנני' וילסון | |
האיש שבכה | לולה | ||
2001 | חדשות הספנות | פטאל קויל | |
שרלוט גריי | שרלוט גריי | ||
שר הטבעות: אחוות הטבעת | גלדריאל | מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך על ביצוע מעולה של צוות שחקנים | |
בנדיטס | קייט וילר | מועמדת לפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר בקטגוריית קומדיות ומיוזיקל מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך כשחקנית משנה הטובה ביותר | |
2002 | שר הטבעות: שני הצריחים | גלדריאל | מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך על ביצוע מעולה של צוות שחקנים |
שמים | פיליפה פאקארד | ||
2003 | שר הטבעות: שיבת המלך | גלדריאל | זכתה בפרס גילדת שחקני המסך על ביצוע מעולה של צוות שחקנים |
הנעדרת | מגדלנה 'מגי' גילקסון | ||
קפה וסיגריות | בתפקיד עצמה ושלי | ||
ורוניקה גארין | ורוניקה גארין | הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הדרמה | |
2004 | עמוק במים | ג'יין וינסלט-ריצ'רדסון | |
הטייס | קתרין הפבורן | זכתה בפרס האוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר זכתה בפרס BAFTA כשחקנית המשנה הטובה ביותר זכתה בפרס גילדת שחקני המסך כשחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדת לפרס גלובוס הזהב כשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
2005 | דג קטן | טרייסי הארט | זכתה בפרס האקדמיה האוסטרלית כשחקנית ראשית הטובה ביותר |
2006 | בבל | סוזן ג'ונס | מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך על ביצוע מעולה של צוות שחקנים |
הגרמני הטוב | לנה ברנדט | ||
רמז לסקנדל | שבה הארט | מועמדת לפרס האוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדת לפרס גלובוס הזהב כשחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך כשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
2007 | שוטרים לוהטים | ג'אנין | ללא קרדיט |
אליזבת: תור הזהב | אליזבת הראשונה מלכת אנגליה | מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר | |
אני לא שם | בוב דילן | זכתה בפרס בפסטיבל הסרטים בוונציה כשחקנית הטובה ביותר זכתה בפרס גלובוס הזהב כשחקנית המשנה הטובה ביותר זכתה בפרס אינדפנדנט ספיריט כשחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדת לפרס האוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך כשחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדת לפרס BAFTA כשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
2008 | אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח | אירינה ספאלקו | |
הסיפור המופלא של בנג'מין באטן | דייזי | מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך על ביצוע מעולה של צוות שחקנים | |
2009 | פוניו | גראנמא (סבתא) | דיבוב |
2010 | רובין הוד | ליידי מאריון | |
2011 | האנה | מריסה ויגלר | |
2012 | ההוביט: מסע בלתי צפוי | גלדריאל | |
2013 | יסמין הכחולה | ג'נט "יסמין" פרנסיס | זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר זכתה בפרס גלובוס הזהב כשחקנית ראשית הטובה ביותר זכתה בפרס גילדת שחקני המסך כשחקנית ראשית הטובה ביותר זכתה בפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי |
ההוביט 2: ישימון סמאוג | גלדריאל | ללא קרדיט | |
ההפיכה | גייל לאנג | אנתולוגיה המורכבת מ-18 סרטים קצרים. | |
2014 | ההוביט 3: לשם ובחזרה | גלדריאל | |
ציידי האוצרות | רוז וואלנד | ||
הדרקון הראשון שלי 2 | וולקה | דיבוב | |
2015 | אביר הגביעים | ננסי | |
סינדרלה | ליידי טרמיין | ||
קרול | קרול איירד | גם מפיקה בפועל, מועמדת לפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה | |
אמת | מארי מייפס | ||
מניפסטו | 13 תפקידים שונים | ||
2017 | משיר לשיר | אמנדה | |
תור: ראגנארוק | הלה | ||
2018 | אושן 8 | לו | |
הבית עם השעון המסתורי | גברת צימרמן | ||
מוגלי: אגדת הג'ונגל | קא | דיבוב | |
2019 | הדרקון הראשון שלי: העולם הנסתר | ואלקה | דיבוב |
איפה את, ברנדט? | ברנדט פוקס | ||
2020 | גברת אמריקה | פיליס שלאפלי | מיני-סדרה |
עקורים | פט מאסטרס | סדרת טלוויזיה | |
2021 | אל תסתכלו למעלה | ברי אדוונט | |
סמטת הסיוטים | ד"ר לילית ריטר | ||
2022 | גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו | ספרצאטורה הקוף | דיבוב |
טאר המנצחת | לידיה טאר / לינדה טאר | זוכה פרס BAFTA לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי זוכת פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי לשחקנית הטובה ביותר מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר | |
TBA | בורדרלנדס | לילית | |
Megalopolis | |||
Bridesheads Revisited | ליידי מרצ'מיין | מיני-סדרה עתידית של BBC | |
Disclaimer | קתרין רייבנסקרופט | סדרה עתידית של אפל TV פלוס | |
Fingernails |
|
מפיקה |
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של קייט בלאנשט (באנגלית)
- קייט בלאנשט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קייט בלאנשט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- קייט בלאנשט, באתר AllMovie (באנגלית)
- קייט בלאנשט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קייט בלאנשט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- קייט בלאנשט, באתר Metacritic (באנגלית)
- קייט בלאנשט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קייט בלאנשט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קייט בלאנשט, באתר Discogs (באנגלית)
- Cate Blanchett- Australian Film Commission(באנגלית)
- Photo of Cate Blanchett in costume and article about the Montreal shoot of I'm Not There (in French) (באנגלית)
- Interview: Recent article about Cate's environmental renovation to her Australian home (באנגלית)
- פטריק ברקהאם מהגרדיאן, תור הזהב של קייט בלנשט, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
- יאיר רוה, גדולה בתורה, באתר ynet, 8 בינואר 2007
- קייט בלנשט על עבודתה: "אני לא שופטת את הדמויות שלי", באתר eonline , 15.12.03
- רונן טל, ניו-יורק, "אני קצת יורמית", באתר ynet, 26 בינואר 2005
- ורוניקה גארין- ביקורת די.וי.די
- אי-פי, קייט בלנשט תנהל את תיאטרון סידני, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2006
- סוזן גוך הנלי, הראלד טריביון, ההצגה החדשה של קייט בלאנשט, באתר הארץ, 24 בפברואר 2008
- סרטיה
- יובל אברמוביץ', הוד מעלתה, ישראל היום, 21.5.2010
- דייב איצקוף, ניו יורק טיימס, קייט בלנשט, הבעל והתיאטרון המשותף, באתר הארץ, 27 ביולי 2012
- אבנר שביט, פריז, "יסמין הכחולה": ראיון בלעדי עם קייט בלנשט, המועמדת המובילה לאוסקר, באתר וואלה!, 17 באוקטובר 2013
- דודי כספי, הנסיכה קייט בלאנשט, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2014
- אמיר קמינר, קייט בלנשט: 'נשים מאמללות אחת את השניה', באתר ynet, 20 במרץ 2015
- קייט בלאנשט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הניו יורק טיימס, קייט בלאנשט: מה יכתבו על הקבר שלי?, באתר הארץ, 16 בפברואר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ אהרון קשלס, תחנה הבאה: אינדיאנה. ג'ונס, באתר ynet, 18 במרץ 2007
- ^ חדשות קולנוע: טום קרוז במחזמר, ג'ניפר לורנס בסרט אימה, עכבר העיר, 5.04.2012
- ^ חדשות קולנוע: האחים כהן יגרמו לג'סטין טימברלייק לזמר, עכבר העיר, 3.11.2011
- ^ איתמר זהר, השחקנית קייט בלאנשט תהיה יו"ר חבר השופטים בפסטיבל קאן השנה, באתר הארץ, 7 בינואר 2018.
- ^ הראיון באתר "סקיי ניוז"(הקישור אינו פעיל, 31.3.2019)
- ^ ג'ורג' אבני, הווידוי של קייט בלאנשט: הייתי עם הרבה נשים, 13 במאי 2015, mako גאווה.
קייט בלאנשט-פרסים | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|