יואן מקגרגור
יואן גורדון מקגרגור (באנגלית: Ewan Gordon McGregor; נולד ב-31 במרץ 1971) הוא שחקן קולנוע סקוטי. מוכר בעיקר בזכות תפקידיו כמארק רנטון בסרט הקאלט טריינספוטינג, אובי ואן קנובי הצעיר בטרילוגיית הפריקוול של סרטי מלחמת הכוכבים, וכריסטיאן בסרט המוזיקלי מולין רוז'. מקגרגור אף זכה להערכה ותשבחות ממבקרים על הופעותיו בתיאטרון, בתפקיד ראשי בהפקות של ברנשים וחתיכות (2005–2007) ואותלו (2007–2008). מקגרגור ידוע בשל נכונותו והשתתפותו במגוון של סרטים שונים באופיים הן מבחינה הז'אנר והן מבחינת אופי ההפקה כגון סרטים עצמאיים, סרטים עתירי תקציב, סרטים מוזיקליים, דרמה, קומדיה, מדע בדיוני, מתח וכיוצא בזה.
 | |
| מקגרגור, 2012 | |
| לידה |
31 במרץ 1971 (בן 52) פרת', סקוטלנד, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| שם לידה |
Ewan Gordon McGregor  |
| מדינה |
סקוטלנד, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1993–הווה (כ־30 שנה) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Clara McGregor |
| מספר צאצאים |
5 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מקגרגור נולד בפרת', סקוטלנד שבממלכה המאוחדת. אמו, קרול דיאן (לבית לוסון), היא מורה ומנהלת בית ספר, ואביו, ג'יימס צ'ארלס סטיוארט מקגרגור, הוא מורה לחינוך גופני. דודו של מקגרגור הוא השחקן דניס לוסון שהופיע גם-כן בסדרת סרטי מלחמת הכוכבים.[1] אחיו של מקגרגור, קולין, הוא טייס במטוס "טורנדו" בחיל האוויר המלכותי של בריטניה.
ב-1988 מקגרגור למד דרמה בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה. כחצי שנה לפני שסיים את לימודיו, קיבל את תפקידו הראשון במיני הסדרה של דניס פוטר "שפתון על צווארונך".
קריירה עריכה
תפקידו הראשון בקולנוע היה בסרט "להיות אנושי". שנה לאחר מכן, הוא הופיע בסרטו של דני בויל "חברים לרצח" ב-1994. סרטו השני היה אף הוא של בויל והעניק לו תהילה קולנועית - טריינספוטינג (1996). מקגרגור חבר אליו גם לסרטם ההוליוודי הראשון "חיים לא רגילים" (1997), קומדיה רומנטית בהשתתפותה של קמרון דיאז.
מקגרגור הופיע ביצירות מגוונות כמו "כתוב בעור" של פיטר גרינוויי (1996), "התזמורת", "ולווט גולדמיין" של טוד היינז (1998). ב-1999 נבחר לגלם את תפקידו של אובי ואן קנובי בסרט מלחמת הכוכבים: אימת הפנטום, ושיחק את אותה הדמות גם בשני סרטי ההמשך ב-2002 ו-2005. מקגרגור לקח את התפקיד ברצינות וניסה להתאים את דמותו כמה שיותר קרוב למשחקו של סר אלק גינס שגילם את אובי וואן קנובי הזקן. ב-2001 שיחק לצד ניקול קידמן בסרט מולין רוז' והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב על תפקידו. הוא הופיע גם ב"בלאק הוק דאון" של רידלי סקוט, וכיכב לצידה של רנה זלווגר ב"לגמור עם האהבה". למקגרגור הוצע תפקידו של ג'יימס בונד בסרט קזינו רויאל אך סירב בשל חשש מהזדהות עם הדמות.[2]
ב-2005 השאיל מקגרגור את קולו ודיבב שני סרטי אנימציה. הוא דיבב את הרובוט הנאהב רודני קופרבוטום ב"רובוטס", שבו גם דיבבו האלי ברי ורובין ויליאמס. ואז הוא דיבב בסרט "פגוש את היונים" את גרי צ'אפמן. בנוסף ב-2005 מקגרוגר שיחק לצד סקרלט ג'והנסון בסרט "איילנד" ובמותחן הפסיכולוגי "הישאר!" לצד נעמי ווטס. שני הסרטים לא היו שוברי קופות ואף קיבלו ביקורת שלילית.
ב-2007 מקגרגור שיחק לצד קולין פארל בסרטו של וודי אלן "חלומה של קסנדרה".
ב-2009 שיחק בסרט "אני אוהב אותך פיליפ מוריס", המבוסס על סיפור אמיתי, לצדו של ג'ים קארי, בתור האסיר ההומוסקסואל פיליפ מוריס שמאוהב בסטיבן ג'יי ראסל.
בשנת 2017 שיחק בסרט הפנטזיה "היפה והחיה", המבוסס על סרט האנימציה של חברת וולט דיסני "היפה והחיה" מ-1991. באותה שנה חזר לגלם את דמותו של מארק רנטון בדרמה של דני בויל "טריינספוטינג 2" המשך לסרט משנת 1996, אשר מבוסס על הספר טריינספוטינג. בסרט הוא מככב לצד רוברט קרלייל וג'וני לי מילר. בשנה זו גם השתתף ב-10 פרקים בסדרה "פארגו", בתפקיד שבגינו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הראשי הטוב ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה.
בשנת 2021 לוהק לגלם את מעצב האופנה האגדי רוי הלסטון במיני-סדרת הדרמה "הלסטון" שיצר ראיין מרפי לשירות הזרמת המדיה של נטפליקס.
מקגרוגר הוא אחד ממעט השחקנים שמסכימים להופיע בסרטים בעירום מלא. הוא הופיע בעירום בסרטים: "טריינספוטינג", "וולווט גולדמיין", "כתוב מעור" ו"הזר". הוא גם שיחק תפקידים של דמויות הומוסקסואליות או ביסקסואליות בסרטים "כתוב בעור" (פיטר גרינוויי) ו"וולווט גולדמיין" (טוד היינס) ואני אוהב אותך פיליפ מוריס.
חיים אישיים עריכה
ב-1995 נישא למעצבת האמנותית היהודיה-יווניה-צרפתייה, איב מבראקיס. לזוג ארבע בנות כאשר את אחת מהן אימצו במונגוליה. הם מתגוררים בלוס אנג'לס, קליפורניה. מקגרגור סיפר שהם מגדלים את הילדות בדתה היהודית של אשתו.[3] הזוג התגרש ב-2018 בעקבות רומן של מקגרגור עם מרי אליזבת' וינסטד ששיחקה לצידו בפארגו. ב-27 ביוני 2021 נולד בנם של מקגרגור ווינסטד, לאורי, וב-2022 בני הזוג התחתנו.
ב-2010 הוענק לו תואר אבירות מממשלת צרפת.[4] תחביבו הוא רכיבה על אופנוע והוא אף השתתף במספר מסעות אופנועים: מסקוטלנד לדרום אפריקה (שתועד בתוכנית Long Way Down), לאורך יבשת אירואסיה (Long Way Round שתועד בתוכנית) ולאורך יבשת אמריקה (שתועד בסדרת הטלוויזיה Long Way Up).
פילמוגרפיה עריכה
קולנוע עריכה
_2.jpg)
טלוויזיה עריכה
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1993 | שפתון על צווארונך | טוראי מיק הופר | מיני-סדרה |
| Scarlet and Black | ג'וליאן סוראל | מיני-סדרה | |
| 1994 | Screen One | טום קלייטון | פרק: "Doggin' Around" |
| 1995 | Kavanagh QC | דייוויד רוברט ארמסטרונג | פרק: "Nothing But the Truth" |
| 1996 | Karaoke | בחור צעיר | פרק: "Tuesday" |
| אגדות מעולם המסתורין | פורד | פרק: "Cold War" | |
| 1997 | ER | דאנקן סטיוארט | פרק: "The Long Way Around"
מועמד פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן אורח בסדרת דרמה (1997) |
| 2004 | Long Way Round | עצמו | סדרה תיעודית של סקיי 1
7 פרקים; גם יוצר ומפיק בפועל |
| 2007 | Long Way Down | עצמו | סדרה תיעודית של BBC Two
6 פרקים; גם יוצר ומפיק בפועל |
| 2015 | דול ואם | עצמו | 2 פרקים |
| 2017 | פארגו | אמט סטאסי (אנ') / ריי סטאסי (אנ') | תפקיד ראשי (עונה 3); 10 פרקים
פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (2018) מועמד פרס אמי לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2017) |
| 2020 | Long Way Up | עצמו | סדרה תיעודית של אפל TV פלוס
11 פרקים; גם יוצר מפיק בפועל |
| 2021 | הלסטון | רוי הלסטון (אנ') | מיני-סדרה; גם מפיק בפועל
פרס אמי לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2021) מועמד פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (2022) מועמד פרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2022) |
| Jerusalem: City of Faith and Fury | קריין | סדרה תיעודית של CNN | |
| מבוימים | עצמו | פרק: "The Warthog and the Mongoose: Part One" | |
| 2022 | אובי ואן קנובי | אובי ואן קנובי | מיני-סדרה; גם מפיק בפועל |
| TBA | ג'נטלמן במוסקבה | אלכסנדר רוסטוב | סדרת טלוויזיה עתידית של שואוטיים
גם מפיק בפועל |
תיאטרון עריכה
| שנה | מחזה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1998 | מלקולם הקטן | ג'ו אורטון | תיאטרון המפסטד (אנ'), קמדן |
| 2005 | ברנשים וחתיכות | סקיי מאסטרסון | תיאטרון פיקדילי, וסט אנד |
| 2007 | אותלו | יאגו (אנ') | Donmar Warehouse, קובנט גארדן |
| 2014 | הדבר האמיתי | הנרי | תיאטרון סלווין (אנ'), ברודוויי |
קישורים חיצוניים עריכה
יואן מקגרגור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יואן מקגרגור, ברשת החברתית אינסטגרם
יואן מקגרגור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יואן מקגרגור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
יואן מקגרגור, באתר AllMovie (באנגלית)
יואן מקגרגור, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- יואן מקגרגור, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
יואן מקגרגור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יואן מקגרגור, באתר AllMusic (באנגלית)
יואן מקגרגור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יואן מקגרגור, באתר Discogs (באנגלית)
יואן מקגרגור, באתר Songkick (באנגלית)- יואן מקגרגור, באתר Genius
יואן מקגרגור, באתר בילבורד (באנגלית)- אמיר קמינר, כוכב אחד מעז, באתר ynet, 20 בינואר 2010
- איילת רוזן, קרבות אביר: יואן מקגרגור כבר מרגיש זקן, באתר nrg, 21 במרץ 2013
- דרור עמיר, "היה לי ברור שאני רוצה לשוב לטריינספוטינג", באתר ynet, 1 ביוני 2016
- שירית גל, יואן מקגרגור: "פחדתי לחזור לטריינספוטינג", באתר ynet, 22 בפברואר 2017
אור שקולניק, אחים ודם, באתר "ידיעות אחרונות", 12 באפריל 2017- "לא היה לי מושג מי זה הלסטון": יואן מקגרגור נכנס לנעליו של מעצב האופנה הגרנדיוזי, באתר הארץ, 17 במאי 2021
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ אמיר קמינר, ונציה, כוכב אחד מעז, באתר ynet, 20 בינואר 2010
- ^ רוברט סטנספילד, 007 ROLE OFFERED TO EWAN, דיילי מירור, 23 באוקטובר 2006
- ^ Yamato, Jen (2016-05-08). "Ewan McGregor on How a Non-Believer Found Jesus in 'Last Days in the Desert'" (באנגלית). נבדק ב-2019-12-27.
- ^ מרב יודילוביץ' וסוכנויות הידיעות, תואר אבירות לג'ים קרי ויואן מקגרגור, ynet, 1 בפברואר 2010