פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר הבחנה בין עיקר לטפל, במיוחד פירוט יתר בפרק המחקרים, בנוסף יש לבדוק את הערות שוליים והקישורים החיצוניים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרופסור סִיגָל סַדֵצְקִי יעקבסון (נולדה ב-23 באפריל 1960) היא ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות,[1] רופאה מומחית בבריאות הציבור.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

סיגל סדצקי נולדה בתל אביב ב-1960. בשנת 1978 התגייסה לצה"ל ושירתה כמאבחנת פסיכוטכנית, ובסיום קורס קצינות שובצה לתפקיד קצינת ח"ן.

לסדצקי תואר ברפואה מהטכניון, ותואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH) מהאוניברסיטה העברית והיא מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה.

בשנת 2000 מונתה למנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, וכיהנה בתפקיד זה עד פברואר 2018.

בשנת 2001 מונתה סדצקי לחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת ע"ש ברוך מודן (במינוי משרד הבריאות), ובמסגרתו היא בוחנת את ההשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול נגד גזזת, על בריאות המטופלים.[2]

בין השנים 2019-2013 שימשה כראש מרכז תנודע - מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות. מרכז תנודע הוקם בעקבות החלטת ממשלה, במטרה לשמש מקור ידע מקצועי ומוביל בתחום הקרינה הבלתי-מייננת. המרכז מנגיש מידע זה לקהלי היעד, ממליץ בפני מקבלי ההחלטות על אמצעים לצמצום סיכונים בריאותיים אפשריים, ומיידע את הציבור מהו שימוש מושכל בטכנולוגיה המערבת חשיפה לקרינה בלתי-מייננת.

בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לשנת השאלה בארגון הבריאות העולמי (WHO), שם שימשה כמדענית בכירה בתחום ניהול מצבי חירום באזור אירופה בייחוד בתחום ה - BCRN (חשיפה לחומרים ביולוגיים, כימיים ולקרינה).

בפברואר 2019 נבחרה לתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.[3]

סדצקי היא פרופ' מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת ת"א.

תחומי מומחיות: בריאות הציבור, השלכות בריאותיות של חשיפה לקרינה המייננת ולקרינה הבלתי-מייננת, אפידמיולוגיה של סרטן ואפידמיולוגיה גנטית.

חיים אישייםעריכה

נשואה לאלי, מהנדס מחשבים בעבר וכיום מורה. לזוג שתי בנות, מתגוררים בתל אביב.

מחקריםעריכה

  • סלולרים- קרינה בלתי מייננת - מזה למעלה מ – 10 שנים מעורבת פרופ' סדצקי במחקרים בינלאומיים, הממומנים על ידי האיחוד האירופי ואשר בודקים את הקשר האפשרי בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות סרטן. במסגרת זו הובילה את החלק הישראלי של מחקר ה – INTERPHONE אשר בדק קשר אפשרי בין השימוש בטלפונים סלולרים לבין התפתחות גידולי מוח, גידולי עצב השמע וגידולי בלוטת הרוק במבוגרים.[4]
  • בנוסף, משתתפת פרופ' סדצקי בקבוצת מחקר ה-MOBIKIDS שמטרתו להעריך את הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים בתקופת הילדות וההתבגרות על פיתוח גידולים במערכת העצבים המרכזית. המחקר מתבצע במימון האיחוד האירופי.[5]
  • מחקר נוסף בו עסקה פרופ' סדצקי, בתחום הקרינה הבלתי מייננת הוא בחינת השפעות ארוכות-טווח של חשיפה עוברית לדימות תהודה מגנטית על תוצאים נוירו-התנהגותיים והתפתחות ליקויי שמיעה. מטרת המחקר היא בחינת הקשר האפשרי בין חשיפת עוברים לקרינה הנפלטת במהלך בדיקת MRI ולרעש האקוסטי הכרוך בה לבין השפעות בריאותיות ארוכות-טווח.
  • מתוקף תפקידה לקחה פרופ' סדצקי חלק במחקרים בינלאומיים בתחום גידולי המוח, בהם עסקה בין היתר ב-GLIOGENE – בסיס גנטי לגידולי מוח תורשתיים. מטרת מחקר זה הייתה זיהוי גנים המשפיעים על נטייה לפתח גידולי מוח משפחתיים. זיהוי גנים המעורבים בהתפתחות גידולים קטלניים אלו עוזר בזיהוי אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות גידולי מוח ולקדם את הבנת מנגנון התפתחות הגידול. זיהוי המנגנון הגנטי יוביל בעתיד לפיתוח מניעה שניונית. המחקר מומן על ידי ה- National Institutes of Health
  • עוד מחקר בו לקחה חלק התעסק בחשיפות תעסוקתיות לפיתוח גידולי מוח – INTEROCC (מחקר בינלאומי)
  • הקשר בין חשיפות סביבתיות בכלל וחשיפות תעסוקתיות בפרט לפיתוח גידולים בעל השלכות לגבי קביעת תקני חשיפה ומניעה ראשונית על ידי צמצום חשיפות מזיקות. מומן על ידי ה- National Cancer Institute בארצות הברית.
  • בנוסף, פרופסור סדצקי מכהנת כחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת. מעצם היותה חוקרת אחראית לאומית לקחה פרופ' סדצקי חלק במספר מחקרים בנושא זה גם כן.
  • מחקר אחד בנושא הגזזת עוסק בחשיפה לקרינה מייננת בילדות ותחלואה כרונית, פרט לסרטן, בגיל המבוגר. מטרתו של המחקר לבדוק את הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת לאזור הראש והצוואר בילדות לבין התפתחות מחלות קרדיווסקולריות הורמונליות ואנדוקריניות.
  • מחקר אחר הוא בדיקת הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת במינון בינוני לאזור הראש בילדות והתפתחות תסמונת מטבולית וסכרת מסוג 2 בבגרות. מטרתו של המחקר הייתה לבחון האם קרינה מייננת שנתנה בילדות לאזור הקרקפת כטיפול למחלת הגזזת השפיעה על ההפרשה ההורמונלית הקשורה למטבוליזם והביאה לסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת פרה מטבולית או סוכרת מסוג 2 בגיל מאחר יותר.
  • מחקר נוסף העוסק בנושא הגזזת הוא Pooled analysis- בנושא הקשר בין קרינה מייננת והתפתחות ממאירויות מערכת הדם. מטרת מחקר זה הייתה : לבחון את הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת לאזור הראש והצוואר בילדות לבין התפתחות סוגים ספציפיים של ממאירויות המטולוגיות ובירור השפעת גורמים דמוגרפיים ואחרים על הסיכון לתחלואה זו.
  • מחקר נוסף בו פרופ' סדצקי לקחה חלק הוא העוסק בפגיעה נוירולוגית וקוגניטיבית עקב חשיפה לקרינה מייננת במינון בינוני בילדות. מטרת מחקר זה לבחון את השפעת החשיפה לקרינה מייננת בגיל צעיר על יכולות קוגניטיביות ואורייניות בגיל המבוגר.
  • עוד מחקר בו לקחה חלק סדצקי הוא מחקר העוסק בזיהוי גנים המעורבים ברגישות לקרינה במקרים של מנינגיומה משפחתית לאחר חשיפה לקרינה מייננת.
  • מלבד המחקרים הרבים בהם עוסקת פרופ' סדצקי, היא משמשת גם כיועצת למנכ"ל משרד הבריאות בקביעת מדיניות בריאות בנושא סרטן וקרינה ובנושאים אחרים בתחומי התמחותה. כדוגמה הכינה הנחיות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולריים.
  • בנוסף, גיבשה את חוזר המנכ"ל בנושא "החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד-1994 - רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסייה שנחשפה לקרינה מייננת בשנות ה-50, כטיפול במחלת הגזזת". מטרת חוזר זה היא להעלות את מודעות הרופאים לקיום ואיתור אוכלוסיית מטופלים שנחשפו בעבר לקרינה מייננת במסגרת טיפולים שניתנו בשנות ה-50 למחלת הגזזת, לעדכן את עיקרי הידע הרפואי שהצטבר בעקבות המחקרים השונים בדבר השלכות בריאותיות אפשריות של טיפול זה, ולידע את הרופאים המטפלים לגבי התוויות והמלצות שגובשו עד כה בעקבות ידע זה.
  • פרופ' סדצקי מייצגת את משרד הבריאות בוועדות ודיונים לאומיים ובינלאומיים לקביעת מדיניות בריאות. במסגרת תפקידה, משתתפת פרופ' סדצקי בוועדות מומחים שונות כגון מועצת הבריאות, המועצה הלאומית לדימות והמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות. בנוסף, היא חברה בוועדת המומחים של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת ומייצגת את משרד הבריאות בוועדה המייעצת של ארגון הבריאות העולמי בנושא שדות אלקטרומגנטיים, EMF.

חברות בוועדות אד-הוק מקצועיותעריכה

  • 2007 – ועדה להקמת רישום מרכזי ארצי בנושא כריתת שחלות למניעת סרטן השחלות (המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. משרד הבריאות).
  • 2007 – הוועדה להגנה מקרינה בחשיפה רפואית.
  • 2008 – ועדה בנושאCT במצבי טראומה במיון (המועצה הלאומית לדימות).
  • 2008 – חברה בצוות בדיקה בנושא חשד לעודף תחלואה ממארת בחיילי חטיבת הנח"ל (קצין רפואה ראשי).
  • 2008 – ועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות מסוימות, בהתאם להנחיית הלשכה לשיקום נכים, לנרדפותם של ניצולי השואה בזמן מלחמת העולם השנייה (הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר).
  • 2008 – ועדה מייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בנושא אפידמיולוגיה של סרטן (מנכ"ל משרד הבריאות)
  • 2009 – הוועדה לקביעת הנחיות בנושא: תבנית נטילת משטחי Pap בישראל, 2009 (המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה).
  • 2011 – צוות מקצועי להערכת ההשפעה של הקמת מכרה בשדה בריר על בריאות הציבור (מנכ"ל משרד הבריאות).
  • 2013 – נציגת משרד הבריאות לצוות הבינמשרדי בנושא השלכות בריאותיות הנובעות מהכנסת ציוד תקשוב למוסדות חינוך (משרד הבריאות).
  • 2013 – ועדה בנושא שאלות מחקריות (בהתייחס לסרטן הלבלב והשחלה) (המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות).
  • 2014 – ועדה בנושא הגנת הנבדק והצוות הרפואי (המועצה הלאומית לדימות, משרד הבריאות).
  • 2016 – ועדה אשר תבחן את השאלה האם נדרשת בדיקת PAP משלימה ואחרונה בגיל 60 לקבוצת הנשים אסימפטומטיות (המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. משרד הבריאות).
  • 2016 – יו"ר הוועדה המדעית המלווה של מחקר הניטור האפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה, אוניברסיטת חיפה (שר הבריאות, משרד הבריאות).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה