פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר הבחנה בין עיקר לטפל, במיוחד פירוט יתר בפרק המחקרים, בנוסף יש לבדוק את הערות שוליים והקישורים החיצוניים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרופסור סִיגָל סַדֵצְקִי יעקבסון (נולדה ב-23 באפריל 1960) היא ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות,[1] רופאה מומחית בבריאות הציבור.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

סיגל סדצקי נולדה בתל אביב ב-1960. בשנת 1978 התגייסה לצה"ל ושירתה כמאבחנת פסיכוטכנית, ובסיום קורס קצינות שובצה לתפקיד קצינת ח"ן.

לסדצקי תואר ברפואה מהטכניון, ותואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH) מהאוניברסיטה העברית והיא מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה.

בשנת 2000 מונתה למנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, וכיהנה בתפקיד זה עד פברואר 2018.

בשנת 2001 מונתה סדצקי לחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת ע"ש ברוך מודן (במינוי משרד הבריאות), ובמסגרתו היא בוחנת את ההשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול נגד גזזת, על בריאות המטופלים.

בין השנים 2019-2013 שימשה כראש מרכז תנודע - מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות. מרכז תנודע הוקם בעקבות החלטת ממשלה, במטרה לשמש מקור ידע מקצועי ומוביל בתחום הקרינה הבלתי-מייננת. המרכז מנגיש מידע זה לקהלי היעד, ממליץ בפני מקבלי ההחלטות על אמצעים לצמצום סיכונים בריאותיים אפשריים, ומיידע את הציבור מהו שימוש מושכל בטכנולוגיה המערבת חשיפה לקרינה בלתי-מייננת.

בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לשנת השאלה בארגון הבריאות העולמי (WHO), שם שימשה כמדענית בכירה בתחום ניהול מצבי חירום באזור אירופה בייחוד בתחום ה - BCRN (חשיפה לחומרים ביולוגיים, כימיים ולקרינה).

בפברואר 2019 נבחרה לתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.

סדצקי היא פרופ' מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב.

תחומי מומחיות: בריאות הציבור, השלכות בריאותיות של חשיפה לקרינה המייננת ולקרינה הבלתי-מייננת, אפידמיולוגיה של סרטן ואפידמיולוגיה גנטית.

חיים אישייםעריכה

נשואה לאלי, מהנדס מחשבים בעבר וכיום מורה. לזוג שתי בנות, מתגוררים בתל אביב.

מחקריםעריכה

במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, עסקה סדצקי במחקר אפידמיולוגי רחב היקף, בתחום הסרטן ובתחום הקרינה. תוצאות מחקרים אלו פורסמו בלמעלה מ-150 מאמרים, במגוון כתבי עת מדעיים.

מחקרים בתחום הקרינה המייננת:

  • מחקרי הגזזת – במסגרת מינויה לחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת, ערכה סדצקי מחקרים רבים לבחינת הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת במינון נמוך-בינוני בילדות (טיפול בקרינה נגד מחלת הגזזת) והתפתחות תוצאים בריאותיים. המחקרים עוסקים בהערכת הסיכון לפתח סרטן (גידולי מוח, בלוטת התריס, סרטנים המטולוגים, רגישות משפחתית וגנטית לקרינה, זיהוי גנים המעורבים ברגישות לקרינה ועוד). כמו כן בחנה את הסיכון לפתח מחלות כרוניות אחרות (מחלות קרדיו-וואסקולריות, סוכרת ועוד) לאחר חשיפה לקרינה מייננת בילדות וכן בסיכון לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים ומנטליים כתוצאה מהחשיפה לקרינה. תוצאות מחקרים אלו פורסמו בכ־20 מאמרים במגוון כתבי עת מדעיים וסוכמו בספר.
  • אחד מתוצרי מחקרים אלה הוא חוזר מנכ"ל בנושא "החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד-1994 - רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסייה שנחשפה לקרינה מייננת בשנות ה-50, כטיפול במחלת הגזזת", אותו גיבשה סדצקי. מטרת החוזר להעלות את מודעות הרופאים לקיום ואיתור אוכלוסיית מטופלים שנחשפו בעבר לקרינה מייננת במסגרת טיפולים שניתנו בשנות ה-50 למחלת הגזזת, לעדכן את עיקרי הידע הרפואי שהצטבר בעקבות המחקרים השונים בדבר השלכות בריאותיות אפשריות של טיפול זה, ולידע את הרופאים המטפלים לגבי התוויות והמלצות לגילוי מוקדם של תחלואה באוכלוסיית המוקרנים שגובשו בעקבות ידע זה.
  • בשנת 2018 פורסם ספר "הגזזת – היבטים היסטוריים, רפואיים וחברתיים של הטיפול במחלה" - בעריכתן של פרופ' שפרה שוורץ ופרופ' סיגל סדצקי. הספר מציג לראשונה קובץ מחקרים ישראלים ובינלאומיים בנושא ההקרנות שניתנו כטיפול נגד מחלת הגזזת בישראל ובעולם. המחקרים מתארים את ההתמודדות של מדינות שונות עם מגפת הגזזת באמצעות טיפול המוני בקרינה. חלקו השני של הספר סוקר את המחקר ארוך השנים בנושא הטיפול הקרינתי נגד מחלת הגזזת במדינת ישראל, בהשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול נגד גזזת על בריאות המטופלים בישראל, בחוק הייחודי לפיצוי נפגעי הגזזת, ובאופן בו התקשורת ומוקרני הגזזת בישראל ובעולם רואים סיפור זה.

מחקרים בתחום הקרינה הבלתי-מייננת: עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התקשורת בעשורים האחרונים, התעורר חשש באשר להשלכות הבריאותיות האפשריות של חשיפת הציבור לקרינה הבלתי-מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טאבלטים Wi-Fi ועוד). מאז סוף שנות ה-90 של המאה שעברה הייתה פרופ' סדצקי שותפה במספר מחקרים אפידמיולוגיים בינלאומיים שבחנו את ההשלכות הבריאותיות האפשריות של השימוש של סלולרים ומכשירי תקשורת נוספים על בריאות האדם, בין הסוגיות שנבחנות:

  • הקשר האפשרי בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות סרטן. במסגרת מחקר חלוצי זה, הובילה סדצקי את החלק הישראלי של מחקר ה – INTERPHONE הבינלאומי אשר בדק קשר אפשרי בין השימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות גידולי מוח, גידולי עצב השמע וגידולי בלוטת הרוק במבוגרים.[2]
  • הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים בתקופת הילדות וההתבגרות ופיתוח גידולים במערכת העצבים המרכזית (מחקר ה-MOBIKIDS, במימון האיחוד האירופי).
  • שיטות חדשניות לחקר חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים (מחקר GERoNiMo) – המחקר מרחיב את מגוון החשיפות, אוכלוסיות המחקר ושיטות המחקר, במטרה להציע דרכים להפחתת החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים (ממחקר להערכת סיכון ותמיכה בניהול סיכונים).

עם העלייה הניכרת שחלה בשנים האחרונות בבדיקות MRI, הן של עוברים והן של ילדים, ובהיעדר ידע מדעי בנוגע לתולדות ארוכות טווח של חשיפה לקרינה זו, החליטה סדצקי להעמיק בתחום מחקר חדש יחסית זה, ולחקור את ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינת MRI, בשני היבטים:

  • בחינת ההשפעה האפשרית של חשיפת העובר לבדיקת MRI על הסיכון להתפתחות ליקוי שמיעה והפרעות התפתחותיות והתנהגותיות בגיל הילדות
  • הערכת הקשר האפשרי בין חשיפת ילדים ל-MRI לבין התפתחות סרטן

תחומי מחקר נוספים:

  • גורמי סיכון להתפתחות גידולי מח / אטיולוגיה של גידולי מח (הבסיס הגנטי לגידולי מח תורשתיים).
  • סרטן שד – אטיולוגיה, גורמי סיכון, היארעות, הישנות ותמותה, התפתחות ופרוגנוזה של סרטן שד באוכלוסיות מיוחדות (לפי רמת דתיות), שימוש בשירותי בריאות ואיכות חיים של שורדות סרטן שד בישראל.
  • קשר אפשרי בין חשיפה תעסוקתית והתפתחות סרטן ומחלות אחרות.

בשנים בהן ניהלה סדצקי את היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, שימשה גם כיועצת למנכ"ל משרד הבריאות ותמכה בהתוויית מדיניות בריאות בנושאי סרטן וקרינה ובנושאים אחרים בתחומי התמחותה.

ועדות מקצועיותעריכה

פרופ' סדצקי ייצגה את משרד הבריאות בוועדות ודיונים לאומיים ובינלאומיים לקביעת מדיניות בריאות. והשתתפה בוועדות מומחים שונות, כגון מועצת הבריאות, המועצה הלאומית לדימות והמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות.

להלן מספר דוגמאות לוועדות בהן לקחה סדצקי חלק פעיל בשנים האחרונות:

  • וועדת המומחים של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת
  • הוועדה המייעצת של ארגון הבריאות העולמי בנושא שדות אלקטרומגנטיים, EMF (נציגת משרד הבריאות)
  • ועדה לבחינת נחיצות בדיקת PAP משלימה ואחרונה בגיל 60 לקבוצת הנשים אסימפטומטיות (המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. משרד הבריאות)
  • יו"ר הוועדה המדעית המלווה של מחקר הניטור האפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה, אוניברסיטת חיפה (שר הבריאות, משרד הבריאות)
  • חברת הצוות המייעץ למשרד להגנת הסביבה בנושא אפר פחם (המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה)
  • ועדה בנושא הגנת הנבדק והצוות הרפואי (המועצה הלאומית לדימות, משרד הבריאות)
  • נציגת משרד הבריאות לצוות הבינמשרדי בנושא השלכות בריאותיות הנובעות מהכנסת ציוד תקשוב למוסדות חינוך (משרד הבריאות)
  • צוות מקצועי להערכת ההשפעה של הקמת מכרה בשדה בריר על בריאות הציבור (מנכ"ל משרד הבריאות)
  • חברה בצוות בדיקה בנושא חשד לעודף תחלואה ממארת בחיילי חטיבת הנח"ל (קצין רפואה ראשי)
  • ועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות מסוימות, בהתאם להנחיית הלשכה לשיקום נכים, לנרדפותם של ניצולי השואה בזמן מלחמת העולם השנייה (הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר)
  • הוועדה להגנה מקרינה בחשיפה רפואית

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה