סימון באלאר
סימון באלאר (בצרפתית: Simone Ballard; 1895 – 1978) הייתה זמרת מצו-סופרן ואלט אופראית, ששרה בתפקידים ראשיים, לרבות ביצועי בכורה, בלה מונה, בריסל.
 | |
| לידה |
26 במרץ 1895 Sannois, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1978 (בגיל 83) Six-Fours-les-Plages, צרפת |
| שם לידה |
Simonne Berthe Ballard |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז |
| סוג קול |
קונטרה אלט, מצו-סופרן |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| בן או בת זוג |
אלברט וולף |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדות ולימודים עריכה
סימון באלאר נולדה בפריז. שני הוריה עבדו באופרה של פריז, אביה לואי באלאר היה זמר בס מ-1894 עד 1897, ואילו אמה, ברת' ברונוויל (נולדה ב-6 במרץ 1865 בפריז), הופיעה לראשונה כסופרן בתפקיד אליס ב"רוברט השד" של ג'אקומו מאיירבר, אבל ויתרה על הקריירה עם נישואיה בשנת 1891.
באלאר החלה בלימודי פסנתר בגיל צעיר ולמדה פיתוח קול בקונסרבטואר הלאומי של פריז אצל אז'ן לורן וז'אק איזנארדון. הופעת הבכורה שלה הייתה בתיאטרון לה מונה בשנת 1921, בתפקיד אמנריס באאידה של ורדי. בעקבות הופעתה זו משכרה לעבוד בלה מונה, שם שרה עד 1940.
קריירה עריכה
באלאר הופיעה בביצועי בכורה: ב-2 במאי 1926 שרה בתפקיד הגיסה בLes malheurs d'Orphee של מיו; ב-28 בדצמבר 1927 שרה את התפקיד הראשי ב"אנטיגונה" של הונגר ב-1929 הופיעה ב"Le Joueur" (המהמר) של פרוקופייב. היא הופיעה בהפקות הראשונות של כמה אופרות בלה מונה, בהן כאומנת של קסנייה בבוריס גודונוב (1921) וחיביירה ב"יריד סורוצ'ינצי" (1925), שתיהן של מוסורגסקי, טקאצ'יכה ב"סיפורו של צאר סאלטאן" של רימסקי-קורסקוב (1926), האם, השפירית וספל החרסינה ב"הילד והקסמים" של ראוול (1926), דבורה ב"דבורה ויעל" של פיצטי (1929), ואורסולה ב"La farsa amorosa" של זנדונאי (1933).[1] מכלול תפקידיה, כ-70 במספר, כללו את אזוצ'נה באיל טרובטורה של ורדי, דלילה בשמשון ודלילה של קאמי סן-סאנס והתפקיד הראשי ב"הרודייאדה" של מאסנה. היא ביצעה תפקידים באופרות מאת וגנר, כגון מגדלנה בהמייסטרזינגר מנירנברג, בראנגנה בטריסטן ואיזולדה ופריקה בטבעת הניבלונגים. כמו כן הופיעה כרוזנת במלכת העלה מאת צ'ייקובסקי, כאנינה ב"אביר הוורד" של ריכרד שטראוס, כסבתא ב"La Vida breve" של מנואל דה פאיה, וכיונו ב"אורפיאוס בשאול" של אופנבאך.
באלאר פרשה מן הבימה עם נישואיה למלחין והמנצח אלברט וולף בשנת 1940.
קישורים חיצוניים עריכה
סימון באלאר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}