פתיחת התפריט הראשי
ערכי האותיות
אות ערך אות ערך אות ערך
א 1 י 10 ק 100
ב 2 כ 20 ר 200
ג 3 ל 30 ש 300
ד 4 מ 40 ת 400
ה 5 נ 50 ך או ת״ק 500
ו 6 ס 60 ם או ת״ר 600
ז 7 ע 70 ן או ת״ש 700
ח 8 פ 80 ף או ת״ת 800
ט 9 צ 90 ץ או תת״ק 900
א° או תת"ר 1000
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות

מערכת הספרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי. בשיטה זו ניתנות אותיות, על פי סדר האלפבית, לכל המספרים מאחד עד עשר, לאחר מכן לכל הכפולות של 10 עד 90, ולאחר מכן לכל הכפולות של מאה עד ארבע מאות.

השיטה הייתה נפוצה בעבר בקרב דוברי עברית, בטרם הוכנסו לשימוש הספרות ההודיות-ערביות. לשיטה שימושים גם בימינו, כשהשימושים העיקריים הם בציון תאריכים עבריים ובגימטריה.

בסיס 32 יכול להיכתב עם כל האותיות העבריות וכל הספרות ההודיות-ערביות (גימטריה פוזיציונלית).

ערכו המספרי של צירוף אותיות נקבע על ידי סיכום ערכיהן של כל האותיות בצירוף. לדוגמה, הצירוף רמ"ח שווה ל-200+40+8=248. עבור מספרים הקטנים מחמש מאות, די בשלוש אותיות לכל היותר - אחת למאות, אחת לעשרות ואחת לאחדות. על מנת להשיג מספרים הגדולים מחמש מאות מוסיפים ספרת מאות נוספת. לדוגמה, תשס"ו=400+300+60+6=766. לעיתים רחוקות יותר משתמשים גם בחמש האותיות הסופיות, על פי סדר הופעתן באלף בית, לציון המאות 500 - 900.

על מנת לספור אלפים, נהוג לכתוב את מספר האלפים מימין לשאר המספר. כך לדוגמה ה'תשס"ו מייצג את 5,766 (ה' פעמים אלף, כלומר 5,000, ואחר כך תשס"ו, המייצג את 766). הדבר עלול לגרום לדו משמעות, אך לרוב הכוונה ברורה מההקשר. כאשר כותבים את השנה הנוכחית נהוג לרוב להשמיט את מספר האלפים.

קיימות מספר שיטות הדומות למערכת הספרות העבריות. לדוגמה, הספרות היווניות. בדומה מערכת הספרות העבריות היא שיטת ספירה שאינה פוזיציונלית, כלומר ערכה של הספרה אינו תלוי במיקומה, ולכן את המספרים 4, 40, 400 מייצגות שלוש אותיות שונות: ד', מ', ת' בהתאמה. שיטה כזו אינה נוחה לעריכת ארבע פעולות החשבון (ובוודאי אינה נוחה לפעולות מורכבות יותר). אברהם אבן עזרא, שהיה מראשוני המשתמשים באירופה (שמחוץ לספרד) בשיטה העשרונית, השתמש באותיות העבריות א - ט לציון הספרות 1 - 9, ואת האפס ציין באמצעות עיגול.

הבדלה ממיליםעריכה

כדי להבדיל בין מילים ואותיות לבין מספרים נהוג להשתמש בגרשיים עבור צירוף של אותיות ובגרש עבור אות אחת כדי לציין מספר. כך לדוגמה המספר 766 נכתב בתור תשס"ו ולא תשסו, והמספר 7 נכתב בתור ז' ולא בתור ז.

השימוש באותיות לכיתוב מספרים, עלול ליצור צירופים הדומים למילים שרוצים להימנע מהם. נהוג לייצג את המספרים 15 ו-16 על ידי האותיות ט"ו ו-ט"ז, בהתאמה, מכיוון שצירוף האותיות י' ו-ה' או ו' הוא אזכור לשם המפורש. במקרים רבים נמנעים מצרופים בעלי הקשר שלילי כגון רע"ה על ידי סידור אחר של האותיות, לדוגמה ער"ה.

ספרות עבריות במסחרעריכה

המטבעות הקדומים ביותר שנתגלו עד כה, שבהם השתמשו בספרות עבריות לסימול ערכם, תוארכו לסביבות השנה 100 לפנה"ס. עד אותה תקופה השתמשו שוכני הארץ דוברי העברית במטבעות מצריים, אשורים ובבליים. שימוש זה היה נפוץ עד סביבות שנת 600 לספירה, ולאחריה אין זכר לשימוש זה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ספרות עבריות בוויקישיתוף