ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
ה | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אלפבית עברי | ||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
ק | ר | ש | ת | |||||||||
אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
שווא • חטף | ||||||||||||
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
קו מפריד • מקף | ||||||||||||
טעמי המקרא |
יש אנשים שמתבלבלים ואומרים הי
הגיית האות
עריכהה' היא אחת מארבע אותיות אהו"י, שהן אמות הקריאה. ה' משמשת אם קריאה במרבית המקרים שבהם היא מופיעה בסוף מילה. כאשר מופיע מפיק בהּ' בסוף מילה, וכאשר היא מופיעה שלא בסוף מילה, היא נהגית כמו האות H במילה האנגלית לדוגמה hot.
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ה' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: אהח"ע. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סדקי, חוכך, אטום (/h/ :IPA).
בעברית ישראלית
עריכהרבים מדוברי העברית החדשה מבטאים אותה תמיד כמו האות אלף ובסוף מילה היא תמיד לא נהגית (גם ה"א מופקת). בניגוד למה שחושבים השמטת ה"א היא לא תופעה חדשה והיא כנראה מעולם לא נהגתה בעקביות בעברית הישראלית.[1] אפשר לשמוע זאת בסרטים ישנים. כבר בספרו "המבטא העברי" מ-1930 מזהיר זאב ז'בוטינסקי את הקוראים מבליעת הה"א ומפנה את האזהרה לדוברי הרוסית ולדוברי יידיש מפודוליה ומבסרביה.[1] הוא גם טוען שאין כמעט אחד בארץ שמבטא מַפּיק בה"א כהלכה.
יצחק אבינרי בספרו "יד הלשון" שיצא לאור ב-1964 כתב על דוברים שהוגים "זעיר" ו"זהיר", "נהם" ו"נאם" אותו דבר. גם על סוגיית "אפעלה" או "הפעלה" כתב ב-1946 "ובכלל, מה הרוחנו על ידי חלוף הא באלף, מלבד קצת בלבול-מח. אין בזה אלא מעין מתן הכשר למבטא המשובש, שהרי בדבור בין כה וכה אין אנו מבחינים, "ברוך השם", בין הא לאלף, ונמצא שכל אותה התגלית וה"אמצאה"- אינה אלא יגיעת שוא: בדבור אין מעשה "המהפכה" הזאת מורגש כלל...".[2] גם אבא בנדויד דרש מאורחים ב"קול ישראל" הגיית ה"א, מה שלא היה נדרש אילו הייתה נהגית בציבור. ראובן סיוון הגדיר את ההשמטה כמכת מדינה ודוד ילין חשב שהיא נובעת משמיעה לא מפותחת.
בישיבה על שיבושי לשון בכנסת מ-1976 נאמר: "באספת הייסוד של הסתדרות המורים בשנת תרס"ג הוחלט לאמץ את המבטא הספרדי מפאת צילצולו הנעים לאוזן. אנו זנחנוהו לחלוטין ואיננו מבחינים כבר בין ע' לא'. אבל בזה לא נעצר הדבר. הגיעו הדברים עד כדי כך שדוברים מעל הבמות ומעל הדוכנים אינם מבחינים בין ה׳ לא׳."[3] ציטוט זה מעיד שגם השכבה המשכילה לא ביטאה ה"א.
חלק מהאשכנזים לא הגו ה"א[4] (המילה "מוהל" לדוגמה נהגית [ˈmɔɪ.əl]) וגם ספרדי הבלקן לא הגו אותה בהשפעת הלדינו וייתכן שבגלל זה האות מושמטת בעברית ישראלית. כיום ניתן לשמוע אותה בעיקר אצל ערבים ויהודים עולים מצפון אמריקה וגם אצלם לא בעקביות. ראיה לכך שהעיצור זר לעברית כיום, היא ההשתהות שניתן לשמוע אצל דוברים כאשר נדרש מהם לבטא ה"א במילים הומופוניות ובמילים לועזיות. בכך הם כאילו מכינים את השומע לה"א שעומדת להישמע כדי שלא להישמע מוזרים לאוזן הישראלית.
ייצוג האות
עריכהה' ("הַוְ"/"הְלּ"=הילול) באלפבית הפרוטו-כנעני | ה' באלפבית הפיניקי | ה' באלפבית הארמי |
בקוד ASCII מיוצגת האות ה' בערך E4, ובקוד יוניקוד היא מיוצגת בערך 05D4.
בקוד מורס מיוצגת האות ה' באמצעות הרצף: --- (קו קו קו).
הוא ייצוגה של האות ה' בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות ה' באמצעות המילה "הגר".
באיתות בדגלי סמפור ה' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה צפון-מזרחה.
שימושים
עריכהבגימטריה ערכה 5, ובהתאם לכך יום ה' הוא יום חמישי וכיתה ה' היא הכיתה החמישית בבית הספר. כאשר האות ה' מופיעה בראש תאריך עברי, פירושה 5,000, למשל: שנת ה'תשס"ה היא השנה ה-5765 בלוח העברי.
בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ה' היא כ־8.18% מכלל אותיות האלפבית העברי.
האות ה' משמשת כקיצור של השם המפורש של אלוהים, ומבוטאת השם כתחליף למילה אדונָי או יהוה, בקרב אלו המעדיפים לא להגותה בשיחת חולין מטעמים דתיים. היא משמשת גם כקיצור של המילה "האדון".
בקבלה מסמלת האות ה' את העולם הזה ואת הניסויים והפיתויים שבו.
האות ה' היא אחת מאותיות השימוש, והיא מצטרפת למילה במשמעויות שונות, התלויות בהקשר:
- ה"א הידיעה: מציינת שמדובר בעצם מסוים, ידוע, למשל "הילד" לעומת "ילד".
- ה"א השאלה: מופיעה בראש משפט שאלה, למשל במשפט הידוע: "הרצחת וגם ירשת?"
- ה' המצטרפת בסוף שמו של מקום קרויה "ה"א המגמה", והיא מציינת תנועה בכיוון זה, למשל: ירושלימה = אל ירושלים. הביתה = אל הבית.
ראו גם
עריכה- ه – האות הַא בערבית
- ﺓ – הסימן תא מרבוטה בערבית
קישורים חיצוניים
עריכה- בן שלו, אלוואי שתלמדו כבר לשיר את האות ה', באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
- הערך "ה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
עריכה- ^ סיגל שלמה, שיר התנועות: לימוד גובה התנועות בעברית הישראלית, עברית בקוונה תחילה, 2016
- ^ יצחק אבינרי, ענייני כתיב - בין עין לאלף, משמר, 19 בספטמבר 1946
- ^ הישיבה השלוש מאות ושבע של הכנסת השמינית, 21 ביוני 1976
- ^ מ. אלטבאואר, לשוננו לעם, הארץ, 26 באוקטובר 1945