עינות סלוקיה
עינות סֶלוקיה (Seleucia), המוכרים גם בשם עינות עדן ועין קצביה (בעבר נקראו בשם "עִין נֻץ אַ-דוּניא", כלומר "עין חצי העולם", בפי יהודי הגולן, ובהשפעת לשונם הארמית כונה "עין עלמיא" כמשחק מילים ארמי עם התיבות "מים" ו"עולמות"), הם מעיינות הנובעים באזור צומת קצרין דרום (קצביה) במרכז רמת הגולן ומימיהם שימשו בעבר[2] לשאיבה על ידי חברת המים המינרלים מי עדן. המים משמשים להכנת בירות במבשלת הגולן. דרומית למעיינות נמצא פארק המכיל בריכות מים ותעלות המנקזות את מי המעיינות, ביניהם שבילים ופינות ישיבה. באזור הפארק ומצפון לו, נמצאים שרידים של בתי הכפר הסורי הנטוש קצביה, ומכיוון דרום-מערב לפארק נמצאת אנדרטת עוצבת סער לזכר חללי חטיבה 7.
פארק הבריכות דרומית לנביעות | |
שם נוסף | עינות עדן |
---|---|
מיקום המעיין | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
אזור | מרכז רמת הגולן |
קואורדינטות | 32°58′54″N 35°43′54″E / 32.9817581372223°N 35.73161602020264°E |
גובה | 445 מטר |
נתוני המעיין | |
סוג זרימה | מעיין איתן |
סוג נביעה | מעיין העתק |
ספיקה ממוצעת | 130 מ"ק לשעה[1] |
אגן ניקוז | בריכות מים, נחל יהודיה |
גישה למעיין | |
נגישות לציבור |
פתוח לציבור (בין 8:00 - 17:00) |
דרך גישה | בכביש 87 כקילומטר צפון-מזרחית לצומת קצרין דרום (קצבייה). |
מעיינות סלוקיה נקראים כך על שם התיישבות קדומה באזור, בתקופת בית שני ככל הנראה שהתקיים במקום יישוב יהודי שהקביל ליישוב גמלא ואף הוא נערך להגנה בתקופת המרד בשלטון הרומאי. השם סלוקיה נקרא ככל הנראה על שם האימפריה הסלאוקית (בדומה למקומות נוספים ברחבי המזרח התיכון), היא נוסדה בשם זה כנראה בתקופתו של המלך ההלניסטי סלאוקוס הרביעי. שרידים נוספים שנמצאו באתר מתארכים את ההתיישבות במקום לפחות לסביבות האלף ה-2 לפנה"ס. היישוב סלוקיה מוזכר בכתביו של יוסף בן מתתיהו:
הערים סוֹגַנִּי וסיליקיה, וכֻלן הן ערי הגולן, וסוגני היא בארץ הנקראה הגולן העליון וגמלא - בגולן התחתון; וסיליקיה - בקרבת יאור סמך. ...ועם יושבי סוגני וסיליקיה כרת אגריפס ברית-שלום בראשית המרד.
למרות התאוריה שאכן מדובר בעיר סיליקיה ההלניסטית, ישנן בעיות בתיאור העיר ביחס למקום המדובר בעינות סלוקיה. בתיאוריו של יוסף בן מתתיהו, העיר סיליקיה יושבת קרוב לאגם החולה ("יאור סמך", "סמכוניטיס"), בעוד שאזור סולוקיה המדובר נמצא כ-15 קילומטר בקו אווירי מהקצה הדרומי של האגם לפני שיובש ואף לא ניתן לראותו משם. תיאור נוסף של המקום מציין שהוא "מבוצר מאוד על ידי הטבע", בעוד שאזור סלוקיה לא נראה כך לפי התיאור. בעיתיות זו גרמה להשערה שמדובר באתר אחר ואחת התאוריות היא שמדובר בעיר כפר דבורה שניצב מעל צוקי רמת הגולן וצופה לעבר עמק החולה.
כ-4 וחצי קילומטרים צפון-מזרחה מהמעיין ושרידי ההתיישבות, ישנם הריסות של כפר סורי נטוש נוסף בשם סלוקיה, אשר נמצא לצד ציר הנפט צפונית לצומת קשת. סביב עינות סלוקיה נבנה הכפר קצביה, כך שככל הנראה שם הכפר סלוקיה נובע משם המעיין.
לדעת הארכאולוג ד"ר דרור בן-יוסף יש לאתר את מבצר סלוקיה מימי יוסף בן מתתיהו ב'מתחם יצחקי' הנמצא כ-קילומטר מזרחית לעינות סלוקיה מעל ערוץ נחל יהודייה. מתחם זה שנוסד בתקופת הברונזה הקדומה בוצר בתקופה הרומית בקיר מסיבי (כ-150 מ' אורכו ורוחבו נע בין 8-4 מ'). המבצר הוכן לקראת העימות מול הרומאים בשנת 66 לספירה אך למעשה מעולם לא עמד במצור והמורדים נטשו אותו ללא קרב.[3]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ דרור גלעד והלל גלזמן, סקר מעיינות צפון ישראל - דו"ח מס' 1: רמת הגולן, משרד החקלאות, ירושלים, 1991.
- ^ מי עדן שינתה את מקור המים - ערכי המינרלים השתנו, באתר ynet, 28 באוגוסט 2018
- ^ דרור בן-יוסף, לשאלת זיהויו של מבצר סלוקיה בגולן, ישראל: רשות ניקוז ונחלים כינרת, 2019, עמ' 25-24