מועצה אזורית

בישראל, מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים. בישראל ובשטחי יהודה ושומרון ישנן 54 מועצות אזוריות המאוגדות בעמותה מרכז השלטון האזורי בישראל.

  גבולות תחום השיפוט של המועצות האזוריות

מאפיינים

מבחינה גאוגרפית, שטחה של מועצה אזורית הוא רחב ביותר ביחס לאוכלוסייתה, וזאת בשל ההתיישבות הכפרית. במקרים רבים שטח המועצה האזורית מקיף "מובלעות" עירוניות בעלות הגדרה מוניציפלית נפרדת, שאינן באחריות המועצה האזורית. לחלק מהמועצות האזוריות זהות, תרבות ויסודות כלכליים משותפים במידה זו או אחרת, מעבר להגדרה הגאוגרפית. כך למשל, באותו אזור יכולות להיות שתי מועצות אזוריות, אחת ליישובים דתיים והאחרת ליישובים חילוניים. לדוגמה, מועצה אזורית שדות נגב מאגדת בנגב המערבי את היישובים הדתיים, ובסמוך לה נמצאת מועצה אזורית שער הנגב המאגדת יישובים חילוניים. בדומה לכך, מועצה אזורית נחל שורק ומועצה אזורית חבל יבנה מאגדות בתוכן יישובים דתיים באזור השפלה. מועצה אזורית אלונה מאגדת בתוכה שלושה יישובים של תנועת החרות ונבדלת ממועצה אזורית מנשה הסמוכה לה. באצבע הגליל, מועצה אזורית מבואות החרמון מאגדת את המושבים, בעוד מועצה אזורית הגליל העליון מאגדת את הקיבוצים.

רוב המועצות האזוריות נקראות על שם חבל הארץ שבה הן נמצאות. עם זאת, מספר מועצות אזוריות נקראות על שמות אנשים, בהן: מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

המועצות האזוריות הראשונות היוו המשך לגישת הגושים שרווחה ביישוב היהודי החל משנות השלושים והראשונה שבהן - מועצה אזורית עמק חפר הוקמה בשנת 1940.

מועצה אזורית מטה בנימין היא בעלת מספר התושבים הגדול ביותר (כ-67,111 תושבים).
מועצה אזורית מטה יהודה היא בעלת מספר היישובים הגדול ביותר (57 יישובים).
מועצה אזורית רמת נגב היא בעלת השטח הגדול ביותר (כארבעה מיליון דונם).

מועצות אזוריות

להלן רשימה מעודכנת לסוף שנת 2019 של המועצות האזורית בישראל, לפי כמות יישובים ואוכלוסייה, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :

מספר	מועצה אזורית	מחוז	מספר יישובים	מספר תושבים	מאוכלס על ידי	שטח תחום השיפוט (בקמ"ר)
1	מטה בנימין	יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	28	69,305	יישובים יהודים	1,000
2	מטה יהודה	ירושלים	64	60,681	יישובים יהודים וערבים	481
3	שומרון	יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	28	45,808	יישובים יהודים	2,800
4	עמק חפר	מרכז (השרון)	44	42,584	יישובים יהודים	130
5	עמק יזרעאל	צפון	38	39,043	יישובים יהודים וערבים	332
6	דרום השרון	מרכז (השרון)	31	33,946	יישובים יהודים	96
7	חוף הכרמל	חיפה	26	33,138	יישובים יהודים ויישוב ערבי	195
8	הגלבוע	צפון	32	30,794	יישובים יהודים וערבים	252
9	מטה אשר	צפון	32	29,705	יישובים יהודים, יישוב ערבי ויישוב בדואי	216
10	משגב	צפון	35	29,094	יישובים יהודים ובדואים	162
11	גזר	מרכז (השפלה)	25	27,167	יישובים יהודים	114
12	גוש עציון	יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	14	24,399	יישובים יהודים	69
13	חבל מודיעין	מרכז (השפלה)	24	23,764	יישובים יהודים	129
14	באר טוביה	דרום	23	23,744	יישובים יהודים	128
15	לב השרון	מרכז (השרון)	19	23,588	יישובים יהודים	55
16	מנשה	חיפה	24	20,807	יישובים יהודים וערבים	112
17	הגליל העליון	צפון	29	18,610	יישובים יהודים (קיבוצים)	296
18	גולן	צפון	31	17,982	יישובים יהודים	1087
19	חוף אשקלון	דרום	21	17,957	יישובים יהודים	181
20	שדות דן (עמק לוד)	מרכז (השפלה)	9	15,693	יישובים יהודים	32
21	אל קסום	דרום	7	15,670	יישובים בדואים	39
22	מרום הגליל	צפון	24	15,524	יישובים יהודים, יישוב דרוזי ויישוב וצ'רקסי	178
23	אשכול	דרום	32	14,467	יישובים יהודים	733
24	חוף השרון	מרכז (השרון)	14	14,425	יישובים יהודים	50
25	מרחבים	דרום	17	14,160	יישובים יהודים	495
26	עמק הירדן	צפון	22	13,877	יישובים יהודים	186
27	עמק המעיינות	צפון	24	13,718	יישובים יהודים	249
28	זבולון	חיפה	14	13,623	יישובים יהודים ובדואים	61
29	לכיש	דרום	19	12,720	יישובים יהודים	378
30	הגליל התחתון	צפון	18	12,486	יישובים יהודים	193
31	נווה מדבר	דרום	4	12,261	יישובים בדואים	33
32	מגידו	צפון	13	11,878	יישובים יהודים	173
33	שפיר	דרום	14	11,204	יישובים יהודים	82
34	בני שמעון	דרום	13	10,860	יישובים יהודים ויישובים בדואים לא מוכרים.	375
35	מעלה יוסף	צפון	22	10,792	יישובים יהודים	93
36	שדות נגב	דרום	16	10,778	יישובים יהודים	115
37	נחל שורק	מרכז (השפלה)	7	9,779	יישובים יהודים	28
38	הר חברון	יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	14	9,234	יישובים יהודים	1,000
39	יואב	דרום	13	9,040	יישובים יהודים ויישוב בדואי	199
40	שער הנגב	דרום	12	8,401	יישובים יהודים	180
41	ברנר	מרכז (השפלה)	6	8,086	יישובים יהודים	37
42	רמת נגב	דרום	14	8,057	יישובים יהודים	4,097
43	אל-בטוף	צפון	4	8,039	כפרים ערבים ובדואים	4
44	בוסתן אל מרג'	צפון	4	7,938	כפרים ערבים	9
45	מבואות החרמון	צפון	13	7,351	יישובים יהודים	135
46	חבל יבנה	מרכז (השפלה)	7	7,025	יישובים יהודים	37
47	גן רווה	מרכז (השפלה)	9	6,517	יישובים יהודים	43
48	ערבות הירדן	יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	20	5,446	יישובים יהודים	860
49	גדרות	מרכז (השפלה)	7	5,224	יישובים יהודים	14
50	חבל אילות	דרום	12	4,411	יישובים יהודים	2,631
51	הערבה התיכונה	דרום	7	3,551	יישובים יהודים	1,538
52	אלונה	חיפה	3	2,291	יישובים יהודים (מושבים)	27
53	מגילות	יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	6	1,827	יישובים יהודים	750
54	תמר	דרום	5	1,556	יישובים יהודים	1,571

בחירות במועצות אזוריות

במועצות האזוריות שיטת הבחירות שונה מזו הנהוגה בבחירות לרשויות המקומיות. המועצה מורכבת מנציגי היישובים. בדרך כלל לכל יישוב נציג אחד, אך לעיתים יש יותר מנציג אחד, בהתאם לגודל היישוב ולמספר היישובים במועצה, ואופן החלוקה נקבע עבור כל מועצה בנפרד. במועצה האזורית מטה יהודה, למשל, שבה 57 יישובים, רק ליישוב הגדול ביותר, צור הדסה, שני נציגים. לעומת זאת, במועצה האזורית ברנר, שבה שבעה יישובים בלבד, 15 חברי מועצה, ארבעה מהם מהיישוב הגדול ביותר, גבעת ברנר. בנוסף לבחירת נציגי היישובים, בוחרים כלל תושבי המועצה האזורית בראש המועצה בבחירות ישירות, בדומה לאופן שבו נבחר ראש עירייה. עם בחירתו, הופך יושב ראש המועצה האזורית גם לחבר המועצה.

ההוראות בדבר הזכות לבחור ולהיבחר דומות להוראות הקיימות ביתר הרשויות המקומיות, למעט ההוראות בדבר תקופת צינון לקצינים בכירים.

הבחירות במועצות האזוריות נערכות מדי חמש שנים, אך במועד שונה מזה שבו נערכות הבחירות ליתר הרשויות המקומיות. בעבר היו מספר מועדים שונים שבהם נערכו הבחירות, אך במהלך שנות התשעים וראשית שנות האלפיים נערכו מספר שינויים במועדים, במטרה להביא לכך שבסופו של דבר יאוחדו כל המועדים. עם זאת, ככל שנערכו בחירות הכוללות מספר רב יותר של מועצות אזוריות, נוכח משרד הפנים כי יתקשה מבחינה לוגיסטית לערוך בחירות בכל המועצות האזוריות באותו היום, ולכן נקבע כי הן יחולקו לשתי קבוצות. הבחירות בקבוצה האחת נערכו ב-20 בינואר 2009 (כ"ד בטבת ה'תשס"ט) ובקבוצה השנייה הן נערכו ביום 4 בדצמבר 2012 (כ' בכסלו ה'תשע"ג) פירוט הקבוצות מצוי ב תוספת לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005]. במועצות המנויות בחלק א' נערכו הבחירות ב-2012, ובאלה המנויות בחלק ב' נערכו הבחירות ב-2009, למעט אל-בטוף ובוסתאן אל מרג', שהועברו מאוחר יותר לחלק א'.[1]

באוקטובר 2018 נערכו לראשונה בחירות לכל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות באותו יום.

ראו גם

• מועצות אזוריות לשעבר

קישורים חיצוניים

• מרכז השלטון האזורי בישראל
• מפת השלטון המקומי, באתר משרד הפנים