ערן אורטל

ערן אורטל (נולד בשנת 1971) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המכהן כמפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.

ערן אורטל
ערן אורטל.jpg
לידה 22 בספטמבר 1971 (בן 48) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 19891993, 1999 -
דרגה תת־אלוף עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אורטל נולד בבת ים. התגייס לצה"ל לגרעין נח"ל בשנת 1989 ושירת בחיל האיסוף הקרבי בלבנון ובשטחי יהודה ושומרון. בשנת 1993 השתחרר מצה"ל ולמד תואר ראשון בהיסטוריה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1999 חזר לצה"ל כחוקר במרכז לחקר מערכות (מנת"ם) באגף התכנון. בשנת 2004 עבר לחטיבת המבצעים. בשנת 2012 סיים קורס מפקדי חטיבות. בשנת 2013 החל ללמוד בהמכללה לביטחון לאומי ושימש שם גם כעמית מחקר. בשנת 2014 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש צוות החשיבה במרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית. בשנת 2019 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד המרכז.

עיקרי עבודתועריכה

בשנות פעילותו במרכז דדו אורטל מצטייר כמי שמוביל גישה ביקורתית כלפי הנחות יסוד וצורות פעולה מערכתיות מקובלות בצה"ל, בתחומי אסטרטגיה והפעלת כוח כמו גם בהיבטי בניין הכוח. אורטל מקדם גישה מתחום אמנות המערכה,[1] ובמסגרת תפקידו ייסד את כתב עת לטרנספורמציה צבאית ולאמנות המערכה - בין הקטבים, הכולל מאמרים בליבת העיסוק הצבאי מטעם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון.[2]

ביקורת על תפיסת המערכה של צה"לעריכה

אורטל, יחד עם אז תא"ל תמיר ידעי מתאר את דפוס הפעולה של צה"ל מאז מבצע דין וחשבון ועד לימים אלו כדוקטרינה דה-פקטו, אותה הוא מכנה "פרדיגמת מבצעי ההרתעה".[3] אורטל וידעי מתארים את הסיבות המרכזיות לעליית הפרדיגמה הזו - עליית יכולות האש מנגד, ירידת הכדאיות והרלוונטיות של רעיון ההכרעה הצבאית, ועליית הרעיון של אכיפה וענישה כלפי הגורם המדינתי. לטענת אורטל וידעי הניסיון מורה כי הפרדיגמה הזו מגיעה למבוי סתום, ולרוב לא משיגה את מטרותיה. הקושי הוא גם אופרטיבי (קושי של צה"ל לייצר רציפות בלחימה) וגם אסטרטגי (קושי להשיג את ההרתעה בפועל. לאור זאת, הם טוענים כי יש לייצר בצה"ל תשתית תפיסתית שתאפשר מימוש מוצלח של הדוקטרינה שבה בחרו בפועל צה"ל ומדינת ישראל. ביקורות על התנהלות צה"ל במבצע צוק איתן ציטטו את עבודתם של ידעי ואורטל כ"התבוננות פקוחת עיניים" על השינוי שהתקיים בצה"ל וישראל.[4]


תהליכים אסטרטגיים בזרועות צה"לעריכה

אורטל שימש כגורם משמעותי בתהליכי חשיבה אסטרטגיים שהתקיימו באמ"ן ("מעשה אמ"ן")[5] ובזרוע היבשה ("יבשה באופק").[6] שני התהליכים מתארים בחינה ביקורתית של התפקוד של המערכים למול השינוי בעולם (המתוארת כ"בירור ההיסט"), ומענה תוך שימוש בפוטנציאל של העולם המשתנה, בעיקר מתחום הפיתוח הטכנולוגי. בשני המקרים, אורטל חוזר לתהליך מספר שנים מאוחר יותר ובוחן מדוע השינוי המקווה לא הצליח ברמה המקווה.[7]

דיגיטציה ורשתות בצה"לעריכה

אחד הנושאים בהם אורטל עוסק באופן שיטתי הוא נושא הדיגיטציה והרתימה של עולם הרשתות לכדי פרדיגמת לחימה התואמת את הפוטנציאל של המהפכה התעשייתית הרביעית. אורטל עסק בכך הן בהיבטי "מעשה אמ"ן" ו"יבשה באופק", וכן במספר גליונות של בין הקטבים שהוקדשו ל"רשתיות", "צבא וטכנולוגיה בעידן המידע", "סייבר", "יבשה", "טרנספורמציה דיגיטלית" ועוד.

ממאמריועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרכז דדו, אמנות אופרטיבית (עמ' 2), www.idf.il
  2. ^ "מפקדי מרכז דדו" בתוך אתר צה"ל
  3. ^ ערן אורטל ותמיר ידעי, 'פרדיגמת סבבי ההרתעה' - דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום, עשתונות 1, 2013, עמ' 7
  4. ^ עפר שלח, "האומץ לנצח", תל אביב: ידיעות ספרים, 2015, עמ' 52-53.
  5. ^ אלוף אביב כוכבי ואל"ם ערן אורטל, 'מעשה אמ"ן' - שינוי קבוע במציאות משתנה, בין הקטבים, עמ' 9-57
  6. ^ אלוף גיא צור, 'יבשה באופק' – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי, בין הקטבים 6, 2016, עמ' 93
  7. ^ ערן אורטל, לצאת מהגדר - לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ"ן, בין הקטבים 18, דצמבר 2018, עמ' 76. ערן אורטל, מבולבלים? גם אנחנו! - פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק", בין הקטבים 16–17, יוני 2018.