ערק

משקה אלכוהולי

ערק או ארקערבית: عَرَق) הוא משקה אלכוהולי השייך למשפחת משקאות אניס המיוצר בעיקר בסוריה, ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן, לבנון ומצרים. הופק לראשונה בארצות ערביות וים תיכוניות כמו: ארץ ישראל, לבנון, טורקיה, סוריה ותימן.[דרושה הבהרה] מקור השם ערק בערבית, ומשמעותו היא "זיעה" (בשל תהליך הזיקוק באידוי וטפטוף).

בקבוק ארק של מותג עלית הארק הישראלי

את הערק מייצרים על ידי התססה של ענבים (ובעבר גם תמרים) ולאחר מכן זיקוק הנוזל המותסס, לצורך העלאת ריכוז האלכוהול שבו. לפני הזיקוק (על פי רוב, לפני הסבב השני של הזיקוק) מוסיפים לנוזל זרעי או עלי אניס מיובשים, שמקנים לו את טעמו הייחודי. המשקה שקוף כמים (חסר צבע) ובעל תכולת אלכוהול של 40% – 80%. תכולת האלכוהול חייבת להיות גבוהה, משום שמקור טעמו של המשקה הוא בשמנים האתריים של האניס, ואלו מומסים באלכוהול. כמו וודקה ומשקאות אלכוהוליים אחרים, צריכה מרובה שלו עלולה להוביל לאלכוהוליזם ולנזק בריאותי.

את הערק נהוג להגיש ביחד עם מים וקרח.

את הערק מקובל לשתות עם קרח או מים קרים. בערבוב המשקה עם מים, יורד ריכוז האלכוהול ועימו יכולת המסת השמנים האתריים. ירידה ביכולת ההמסה, מוציאה את השמנים מן התמיסה והם מופיעים כתרחיף של טיפות שמנים אתריים זעירות בתוך המשקה, ובמצב זה מקבל הערק מראה "חלבי".

הערק דומה למשקה הטורקי ראקי(אנ') ולמשקה היווני אוזו. ניתן גם להגיש עם תמצית שקדים (רוזטה), עם נענע או לימון. לפעמים מוסיפים שורש אקסוס (שוש קירח) או וניל לבקבוק. ביוון נהוג להכין משקה ערק בתוספת מסטיקא. בפי יהודי צפון אפריקה נקרא הערק "מסעוד". משקה נוסף בסגנון הערק הוא ה"בוּכַה", המופק מתאנים ומיוצר בעיקר בקרב יהודי צפון אפריקה.

ערק שמקורו באזור זחלה שבלבנון מובדל מערק אחר בכינוי "ערק זחלאווי", ונחשב כיוקרתי יותר. אחד המותגים הבולטים בישראל אצל הערבים הוא ערק רמאללה ו"ערק חדאד" ואצל היהודים הוא "עלית הארק", המיוצר על ידי יקב הגליל, בבעלות משפחת גולד משנת 1824.[דרוש מקור]

בקום מדינת ישראל, בעקבות תקופת הצנע ובזכות מחירו הזול של הערק, הוא נהפך לפופולרי בקרב העולים החדשים. ב-1 ביולי 2013, בעקבות רפורמה במיסוי על משקאות חריפים, הוכפל מחירו של בקבוק ערק, לצד הוזלה במחיריהם של משקאות אלכוהוליים יקרים יותר.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ערק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה