סאטיר
במיתולוגיה היוונית, הסאטירים (ביוונית: Σάτυροι) היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חבריי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאקכות ולעיתים מתוארים כשוכני השממה. לעיתים מתורגם שמם בעברית לשעירים והמיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פָאוּנִים. לסאטירים היה תיאבון מיני גדול וכן כוח פיזי גדול, לכן הרבו לאנוס נימפות ובנות תמותה.
המיתוס על אורפיאוס ואורידיקה החל בגלל סאטיר, שרדף אחרי אורידיקה ביער בניסיון לאנוס אותה, ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש, שהכיש אותה וכך מתה והגיעה לשאול.
"פאן", אל הפרא במיתולוגיה היוונית, היה בן דמותם של הסאטירים.
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טשטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה הלטינית (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר לסאטירה.
זנים
עריכהסאטיר האי, אשר על פי פאוסניאס[1] היה גזע פראי של יצורים אדומי שיער, דמויי סאטיר משרשרת של איים בודדים.
סאטיר לובי, שלפי פליניוס הזקן[2] חי בלוב ודמה לבני אדם עם אוזניים ארוכות ומחודדות בעלי זנבות סוסים.
בסטיארי מזכירים גם כמה סוגים של סאטירים, לפעמים משווים אותם לקופים.[3][4]
ייצוג בתרבות המודרנית
עריכההסאטירים מופיעים בסדרת ספרי הילדים הפופולריים "דברי ימי נרניה" מאת ק.ס. לואיס, בה הם מכונים פאונים.
בסרט "הכישרון של מר ריפלי", דיקי גרינליף גולם על ידי ג'וד לאו אשר קיבל השראה מדמות הסאטיר.
סאטיר מופיע כמוזיקאי של קסרקסס בסרט 300.
בסרט הרקולס, פילוקטטס הוא סאטיר ומאמן את הרקולס להיות גיבור.
סאטיר קטן מופיע בסדרה "גרוויטי פולס" בפרק "החד-מייבל האחרון".
סאטירים מופיעים בסרט פנטסיה במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית".
בסדרת הספרים "פרסי ג'קסון והאולימפיים" מאת ריק ריירדן מופיע סאטיר בשם גרובר אנדרווד כאחד גיבורי המפתח של הסדרה. בניגוד לתיאורים היווניים והרומיים של סאטירים, גרובר אנדרווד הוא דמות חכמה שמשמשת כחברו הטוב ביותר ומנחה את דמותו של פרסי ג'קסון.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
- סאטיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סאטיר, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ SATYRIDES SATYR (Satyros) - Monkey of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ LIBYAN SATYR & AEGIPAN - Animals of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ Sex in the Bestiaries, The Mark of the Beast:The Medieval Bestiary in Art, Life, and Literature, New York: Garland Publishing, 1999, עמ' 73 ו-88 (הערה 16), ISBN 0815329520(הקישור אינו פעיל)
- ^ Willene B. Clark, A Medieval Book of Beasts. The Second-Family Bestiary: Commentary, Art, Text and Translation, Boydell Press, 2006, עמ' 132-133
- ^ ריק ריורדן, פרסי ג'קסון והאולימפיים, Puffin, 2008
