פאטו
אלשנדרה רודריגז דה סילבה (בפורטוגזית: Alexandre Rodrigues da Silva; נולד ב-2 בספטמבר 1989, פאטו בראנקו, פרנה שבברזיל), הידוע בכינויו פאטו (ברווז בפורטוגזית), הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדת החלוץ בסאו פאולו. משמעות כינויו, פאטו, היא ברווז בפורטוגזית. דה סילבה מכונה פאטו על שם עיר הולדתו, פאטו בראנקו ("ברווז לבן" בפורטוגזית) שבמדינת פרנה בברזיל.
פאטו במדי מילאן ב-2010 | |||||||||||||||||
מידע אישי | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
לידה |
2 בספטמבר 1989 (בן 35) פאטו בראנקו, פרנה שבברזיל | ||||||||||||||||
שם מלא | אלשנדרה רודריגז דה סילבה | ||||||||||||||||
גובה | 1.80 מטר | ||||||||||||||||
עמדה | חלוץ | ||||||||||||||||
מועדוני נוער | |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
נבחרת לאומית כשחקן | |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-9 בספטמבר 2023 |
קריירת מועדונים
עריכהפאטו החל לשחק כדורגל בגיל ארבע בכדורגל אולמות. בגילאים צעירים אלו הראה כישרון ויכולת טכנית עילאית לילד בגילו. בשנת 2001, כשהיה בן 11, הוא החליט ללכת ולהיבחן בקבוצתו האהודה גרמיו שבפורטו אלגרה. משפחתו התחרטה, ולכן הלך להיבחן ביריבה העירונית של גרמיו, אינטרנסיונל. במבחנים הרשים מאוד והתקבל לקבוצה. פאטו הצטיין בקבוצת הנוער של אינטרנסיונל וכבש שערים רבים.
במרץ 2009 בריאיון לטלוויזיה הברזילאית גילה פאטו כי בגיל 11 עוד לפני שהתחיל לשחק כמקצוען לקה במחלת הסרטן. הגידול התגלה אחרי ששבר את ידו השמאלית פעמיים באותו מקום, ואחרי סדרה של בדיקות התגלה גידול סרטני, היה חשש גדול לקטוע את היד, אבל אחרי ניתוח מוצלח להסרת הגידול התבדה חשש זה.
בגיל 17 זומן פאטו לקבוצת הבוגרים של המועדון ואת הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך מול פלמיירס ב-26 בנובמבר 2006. כבר בהופעתו הראשונה הרשים עם שער ושלושה בישולים בניצחון הקבוצה 1–4. הוא זכה בדצמבר 2006 באליפות העולם לקבוצות לאחר שקבוצתו גברה על ברצלונה 1-0. הוא סיים את עונתו הראשונה בבוגרים עם שישה שערים בעשר הופעות.
ב-2 באוגוסט 2007 חתם פאטו במדי קבוצת הפאר האיטלקית מילאן. מספר קבוצות כדורגל נוספות ניסו להחתים את השחקן. מילאן שילמה לאינטרנסיונל 20 מיליון דולר בעבור כרטיסו של פאטו, סכום יוצא דופן עבור שחקן בגילו. פאטו התאמן באופן סדיר במילאן אך בחצי העונה הראשון של 2007/2008 נבצר ממנו לשחק משום שמילאן לא הספיקה לרשום אותו בהתאחדות האיטלקית בזמן.
משחקו הראשון במדי מילאן היה רק ב-13 בינואר 2008 בסן סירו מול נאפולי. בבכורתו כבש שער בניצחון מילאן 2–5. במשחקו הרביעי בבית מול קליארי כבש צמד בפעם הראשונה בקריירה האירופאית. בסיכום ארבעת משחקיו הראשונים כבש שלושה שערים. ב-3 בפברואר 12 דקות לאחר שכבש את שער הניצחון מול פיורנטינה, הרביעי שלו סך הכל, נפצע בקרסולו. הוא סיים את חצי העונה הראשונה שלו במילאן עם תשעה שערים. הוא כבש 15 שערים בעונתו השנייה, 2008/2009.
בעונת 2010/2011 המשיך פאטו להתבלט בהרכב של מילאן, ובדרבי מול אינטר מילאנו הבקיע שני שערים בניצחון 0–3. בספטמבר 2011 קבע שיא חדש לגול הכי מהיר בתולדות ליגת האלופות לאחר שכבש מול ברצלונה כעבור 24 שניות אולם שיא זה נשבר אחרי חודשיים על ידי ג'ונאס מוולנסיה.
ב-3 בינואר 2013 חתם פאטו על חוזה לארבע שנים בקבוצת קורינתיאנס הברזילאית. ב-5 בפברואר 2014 הושאל לסאו פאולו. ב-29 בינואר 2016 הושאל לצ'לסי האנגלית עם אופציה לקנייה בסוף העונה. במשך חצי העונה בה שיחק בצ'לסי הוא רשם רק שתי הופעות בהם הבקיע שער אחד מהנקודה הלבנה והוחלט שלא להחתימו. ב-26 ביולי 2016 חתם פאטו בויאריאל הספרדית. ב-17 באוגוסט 2016 רשם פאטו את הופעת הבכורה שלו בויאריאל במשחק הראשון נגד מונקו של שלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות ואף כבש את שערו הראשון במדי ויאריאל במשחק זה. ב-31 בינואר 2017 חתם פאטו בטיינג'ין קואנג'יאן הסינית. ב-26 במרץ 2019 חזר לסאו פאולו וחתם לארבע עונות בקבוצה.
באוגוסט 2020 חתם פאטו על הסכם עם סאו פאולו על סיום חוזהו במועדון.
ב-13 בפברואר 2021 חתם פאטו באורלנדו סיטי האמריקאית.
נבחרת ברזיל
עריכהבעקבות יכולתו הטובה באינטרנסיונל הוא זומן לנבחרת ברזיל עד גיל 20 להשתתף באליפות אמריקה הדרומית. באליפות פאטו בלט ושיחק היטב, ונטען כי הוא הוביל את ברזיל לזכייה באליפות. במשחק הראשון מול נבחרת צ'ילה הוא הבקיע שני שערים בניצחון 1–4. במשחק השלישי מול נבחרת בוליביה הוא בישל פעמיים בניצחון 0–3. בשלב הבא נבחרת ברזיל פגשה שוב את נבחרת צ'ילה ופאטו כבש עוד שער בתיקו 2–2. במשחק לאחר מכן הוא כבש את שערו החמישי בטורניר בניצחון 1–3 על נבחרת אורוגוואי.
יתר על כן, הוא הצטיין בגביע העולם עד גיל 20 שם כבש במשחק השני בטורניר צמד מול נבחרת קוריאה הדרומית בניצחון 2–3. בשלב השני הודחה ברזיל לאחר הפסד 2–4 בהארכה לנבחרת ספרד כאשר פאטו הבקיע שער אחד מבין השניים. הוא סיים את המונדיאל עם שלושה שערים ושבחים בתקשורת.
משנת 2008 הוא משחק בנבחרתה הלאומית של ברזיל. במשחק הבכורה שלו בנבחרת, מול נבחרת שוודיה, הבקיע את שער הניצחון של נבחרתו. הוא נכלל בסגל הנבחרת האולימפית לאולימפיאדת בייג'ינג, שותף במשחקי שלב הבתים ואף הבקיע שער, אך בחצי הגמר, בו נכנס כמחליף בלבד, הפסידה נבחרתו והודחה מן הטורניר.
תארים
עריכה- אינטרנשיונאל
- אליפות העולם לקבוצות (כדורגל): 2006
- גביע רקופה סודאמריקנה: 2007
- מילאן
- אליפות איטליה: 2010/2011
- הסופר קאפ האיטלקי: 2011
- קורינתיאנס
- אליפות סאו פאולו: 2013
- רקופה סודאמריקנה: 2013
- אורלנדו סיטי
- גביע ארצות הברית הפתוח: 2022
- סאו פאולו
- הגביע הברזילאי: 2023
- אישיים
- פרס נער הזהב: 2009
קישורים חיצוניים
עריכה- פאטו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פאטו, ברשת החברתית אינסטגרם
- פאטו, באתר Transfermarkt
- פאטו, באתר Soccerway
- פאטו, באתר BDFutbol
- פאטו, באתר WorldFootball.net
- פאטו, באתר National Football Teams
- פאטו, באתר FootballDatabase.eu
- פאטו, באתר ESPN
- מיכאל יוכין, ציפור נודדת: על החזרה של אלשנדרה פאטו לבמה המרכזית באירופה, באתר וואלה, 28 בינואר 2016
נבחרת ברזיל – אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית ארד) | ||
---|---|---|
1 דייגו אלבס • 2 ראפיניה • 3 אלכס סילבה • 4 טיאגו סילבה • 5 הרנאנס • 6 מרסלו • 7 אנדרסון • 8 לוקאס לייבה • 9 פאטו • 10 רונאלדיניו • 11 רמירס • 12 רנאן • 13 אילסיניו • 14 ברנו • 15 דייגו • 16 טיאגו נבס • 17 רפאל סוביס • 18 ז'ו • מאמן: דונגה |
נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2011 | ||
---|---|---|
1 ז'וליו סזאר • 2 אלבס • 3 לוסיו • 4 טיאגו סילבה • 5 לייבה • 6 סנטוס • 7 רוביניו • 8 רמירס • 9 פאטו • 10 גאנסו • 11 ניימאר • 12 ויקטור • 13 מאייקון • 14 לואיזאו • 15 סנדרו • 16 אלאנו • 17 אליאס • 18 מורה • 19 פרד • 20 ז'אדסון • 21 אדריאנו • 22 ז'פרסון • 23 לואיז • מאמן: מנזס |
נבחרת ברזיל – אולימפיאדת לונדון 2012 (מדליית כסף) | ||
---|---|---|
1 גבריאל • 2 רפאל • 3 טיאגו סילבה • 4 חואן חסוס • 5 סנדרו • 6 מרסלו • 7 לוקאס מורה • 8 רומולו • 9 לאונרדו דמייאו • 10 אוסקר • 11 ניימאר • 12 האלק • 13 ברונו אוביני • 14 דנילו • 15 אלכס סנדרו • 16 גאנסו • 17 פאטו • 18 נטו • מאמן: מאנו מנזס |