מונקו (כדורגל)

קבוצת כדורגל מצרפת

א.ס. מונקוצרפתית: Association Sportive de Monaco Football Club ובקיצור ASM) הוא מועדון כדורגל ממונקו, שנוסד בשנת 1919, והפך למקצועני בשנת 1948. מגרשה של מונקו הוא אצטדיון לואי השני, שבו 18,500 מקומות ישיבה.

א.ס. מונקו
סמל א.ס. מונקו
מידע כללי
כינוי "Les Rouge et Blanc" (האדומים-לבנים)
תאריך ייסוד 1919
אצטדיון אצטדיון לואי השני, מונקו
(תכולה: 18,523)
בעלים דמיטרי ריבולובלב
נשיא דמיטרי ריבולובלב
יו"ר דמיטרי ריבולובלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן ניקו קובאץ'
ליגה ליגה 1
www.asmonaco.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על אף שמיקומה של קבוצת הכדורגל הוא במונקו, שהיא מדינה בפני עצמה, הקבוצה משחקת בליגת העל הצרפתית ואף מגיעה להישגים רבים. בשל העובדה שהקבוצה ממומנת על ידי הנסיכות, מתייחסים אליה הצרפתים בחשדנות ונשיא אולימפיק מרסיי לשעבר אף רמז כי יש לאסור על מונקו את השימוש בכספי ציבור, שמעניקים לה יתרון על שאר קבוצות הליגה הצרפתית.

מספר האוהדים הממוצע במשחקיה הביתיים של מונקו נמוך יחסית (10,394 בממוצע למשחק בעונת 2003/2004, למשל), אולם בהתחשב בעובדה שבעיר מתגוררים רק כ-30 אלף תושבים, מדובר ביחס גבוה מאוד בין מספר התושבים למספר הצופים במשחקים.

הקבוצה ממומנת על ידי חברת Fedcom בבעלות האוליגרך הרוסי דמיטרי ריבולובלב.

היסטוריהעריכה

הקבוצה הוקמה בשנת 1924 ביוזמה אישית של לואי השני, נסיך מונקו, ונהנית מאז ועד היום מתמיכת בית המלוכה השולט בנסיכות הזעירה.

בשנות התשעים הצליחה מונקו בסיוע של רכש נבון ואימון של מאמנים כמו ארסן ונגר להגיע להישגים משמעותיים. בעונת 1996–1997 הוביל את המועדון סגל משופע כישרון בכיכובו של השחקן הצעיר תיירי הנרי לאליפות הליגה הצרפתית. אותו סגל העפיל בשנה לאחר מכן עד לחצי גמר ליגת האלופות, אך הקבוצה הודחה ובאותה עונה גם איבדה את תואר האליפות לקבוצת לאנס.

למרות שאיבדה את כוכבה הגדול הנרי הצליחה הקבוצה להיבנות מחדש בעונת 1999–2000 סביב השוער הצרפתי פביאן בארטז והחלוצים דויד טרזגה ומרקו סימונה האיטלקי. הקבוצה החזירה לעצמה את תואר האליפות באותה עונה כשהיא מקדימה את פריז סן-ז'רמן ואת אולימפיק ליון.

לאחר עונת אליפות זו הלכה הקבוצה והתדרדרה אל מרכז הטבלה בשתי העונות הבאות ואף אל קרבות התחתית. הקבוצה הצליחה לחזור למאבקי האליפות בעונת 2002–2003. מינויו למאמן של קפטן נבחרת צרפת האגדי דידייה דשאן נתן את אותותיו במועדון. דשאן בנה סביבו קבוצה של שחקנים בעלי אופי התקפי מובהק. פטריס אברה, לודוביק ז'ולי והחלוץ הקרואטי דדו פרשו מחוזקים בכוכב הספרדי פרננדו מוריינטס שהגיע מריאל מדריד הובילו את מונקו לעונה טובה מאוד בליגת האלופות בשנת 2004 אשר התחילה בניצחון 3–8 על דפורטיבו לה קורוניה בשלב הבתים והמשיכה להדחה של אלופת ספרד ריאל מדריד ברבע הגמר. מונקו הצליחה להעפיל לגמר ליגת האלופות לאחר ניצחון על צ'לסי האנגלית אך בגמר הפסידה לקבוצה הפורטוגזית פורטו.

לאחר עונה זו חלה הידרדרות הדרגתית במעמד הקבוצה. הנהלת הקבוצה אמנם הצליחה לרכוש שחקנים נוצצים כמו חאבייר סאביולה הארגנטינאי, צ'בנטון מאורוגוואי והכוכב האיטלקי כריסטיאן ויירי. אך הקבוצה כשלה בליגה פעם אחר פעם ובנוסף לא החזירה את ההשקעה הכספית בה. בסיום עונת 11–2010 נשרה הקבוצה לליגה השנייה בצרפת אחרי 34 שנים רצופות בליגה הצרפתית הראשונה וזאת אחרי הפסד לליון במחזור הסיום.

עונת 12–2011 הייתה עונה לא קלה עבור מונקו. לראשונה מזה 35 שנים נאלצה הקבוצה להסתגל לחיים בליגה השנייה ופתיחת העונה הייתה גרועה מאוד והקבוצה דורגה במשך מחזורים רבים במקום האחרון ונראה היה שהקבוצה תרשום ירידת ליגה נוספת אל הליגה השלישית. באמצע העונה נרכשה הקבוצה על ידי בעלים חדש שביצע מסע רכש שעזר לקבוצה להישאר בסופו של דבר בליגה השנייה.

בסוף עונת 2012–2013 עלתה הקבוצה לליגה הראשונה בצרפת ולאחר מינויו של ואדים ואסילייב למנכ"ל הקבוצה ביצעה הקבוצה מספר החתמות גדולות כשהחתימה את קלאודיו ראניירי כמאמן ואת רדאמל פלקאו תמורת 60 מיליון יורו מאתלטיקו מדריד ואת ריקארדו קרבאליו מריאל מדריד. בקבוצה החתימו גם את אריק אבידל שעזב את ברצלונה, והפך לקפטן הקבוצה.

בעונת 17–2016 זכתה מונקו באליפות ראשונה מזה 17 שנים[1]. באותה עונה הגיעה מונקו לחצי גמר ליגת האלופות שם נעצרה בידי יובנטוס[2]. ב-31 באוגוסט 2017 הושאל אמבפה לפריז סן-ז'רמן עד לסוף העונה עם התחייבות לרכישתו תמורת 180 מיליון אירו בתום העונה, זוהי העסקה הגדולה ביותר בתולדות המועדון.

סגל הקבוצהעריכה

נכון ל-20 באוגוסט 2021[3]
מס' עמדה שם
1 פולין  שוער רדוסלאב מייצסקי
3 צ'ילה  הגנה גיירמו מאריפן
4 ספרד  קשר ססק פברגאס
5 צרפת  הגנה בנואה בדיאשיל
6 צרפת  הגנה אקסל דיסאסי
7 פורטוגל  קשר ז'לסון מרטינש
8 צרפת  קשר אורליאן טשואמני
9 הולנד  חלוץ מירון בואדו
10 צרפת  חלוץ ויסאם בן ידר (קפטן)
11 ברזיל  קשר ז'אן לוקאס
12 ברזיל  הגנה קאיו אנריקה
13 צרפת  חלוץ וילם גובלס
14 גרמניה  הגנה איסמעיל יאקובס (מושאל מבאיירן מינכן)
15 צרפת  הגנה הריסון מרסלין
16 גרמניה  שוער אלכסנדר נובל (מושאל מבאיירן מינכן)
17 רוסיה  קשר אלכסנדר גולובין
מס' עמדה שם
21 סרביה  הגנה סטרהיניה פבלוביץ'
22 צרפת  קשר יוסוף פופאנה
25 הולנד  חלוץ אנתוני מוסאבה
26 צרפת  הגנה רובן אגילר
27 צרפת  קשר קרפין דיאטה
29 צרפת  הגנה ג'יבריל סידיבה
30 איטליה  שוער ויטו מאנונה
31 גרמניה  חלוץ קווין פולאנד
34 צרפת  הגנה כריסלאן מטסימה
36 בלגיה  קשר אליוט מטאסו
37 צרפת  קשר סופיאן דיופ
38 צרפת  קשר אנזו מילו
39 צרפת  חלוץ וילסון איסידור
40 צרפת  שוער בנז'מן לקונט

שחקנים מפורסמים בעבר ובהווהעריכה

הישגיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מונקו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

הליגה האירופית - עונת 2021/2022
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפת  אולימפיק ליון צרפת  מונקו איטליה  נאפולי יוון  אולימפיאקוס איטליה  לאציו פורטוגל  בראגה גרמניה  באייר לברקוזן קרואטיה  דינמו זאגרב
סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן אנגליה  לסטר סיטי גרמניה  איינטרכט פרנקפורט רוסיה  לוקומוטיב מוסקבה סרביה  הכוכב האדום בלגרד סקוטלנד  סלטיק בלגיה  ראסינג גנק
צ'כיה  ספרטה פראג ספרד  ריאל סוסיאדד רוסיה  ספרטק מוסקבה טורקיה  פנרבחצ'ה צרפת  אולימפיק מרסיי בולגריה  לודוגורץ ראזגרד ספרד  ריאל בטיס אנגליה  וסטהאם יונייטד
דנמרק  ברונדבי אוסטריה  שטורם גראץ פולין  לגיה ורשה בלגיה  רויאל אנטוורפן טורקיה  גלאטסראיי דנמרק  מיטיולן הונגריה  פרנצווארוש אוסטריה  ראפיד וינה