פתיחת התפריט הראשי

עונת 1955 היא העונה השישית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). מספר המרוצים בעונה צומצם לשבעה - מרוץ בארגנטינה, מרוץ האינדינפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית וחמישה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה. קבוצת מרצדס הייתה דומיננטית בעונה ונהגיה ניצחו חמישה מתוך שבעת המרוצים. חואן מנואל פנג'יו, ניצח ארבעה מרוצים וזכה בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות. למרות ההצלחה בסיום העונה הודיעה הקבוצה על פרישתה מהתחרות.

פורמולה 1 עונת 1955
1955 Formula One season
חואן מנואל פנג'יו במכונית מרצדס W196 עמה זכה באליפות
חואן מנואל פנג'יו במכונית המרצדס W196 עמה זכה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 16 בינואר 1955
תאריך סיום 11 בספטמבר 1955
מספר עונה 6
מספר מרוצים בעונה 7
זוכה באליפות הנהגים חואן מנואל פנג'יו
נקודות הנהג הזוכה 40 (41)

תוכן עניינים

המרוצים בעונהעריכה

מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינה  גרנד פרי ארגנטינה 16 בינואר ארגנטינה  חוסה פרוילאן גונזלס ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערבית  מרצדס
2 מונקו  גרנד פרי מונקו 22 במאי ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו צרפת  מוריס טריטגננט איטליה  פרארי
3 ארצות הברית (48 כוכבים)  אינדינפוליס 500 30 במאי ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'רי הוייט ארצות הברית (48 כוכבים)  ביל ווקוביץ' ארצות הברית (48 כוכבים)  בוב סוויקרט ארצות הברית (48 כוכבים)  אופנהאוזר-קרטיס קראפט
4 בלגיה  גרנד פרי בלגיה 5 ביוני איטליה  יוג'ין קסטלוטי ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערבית  מרצדס
5 הולנד  גרנד פרי הולנד 19 ביוני ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו ארגנטינה  רוברטו מיירס ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערבית  מרצדס
6 בריטניה  גרנד פרי בריטניה 16 ביולי בריטניה  סטירלינג מוס בריטניה  סטירלינג מוס בריטניה  סטירלינג מוס גרמניה המערבית  מרצדס
7 איטליה  גרנד פרי איטליה 11 בספטמבר ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו בריטניה  סטירלינג מוס ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערבית  מרצדס

תקציר העונהעריכה

 
גביע האליפות בו זכה חואן מנואל פנג'יו בסיום העונה

קבוצת מרצדס הייתה דומיננטית במהלך העונה וניצחה חמישה מתוך שבעת המרוצים. פרארי הצליחה לנצח בגרנד פרי מונקו לאחר ששלושת רכבי מרצדס נאלצו לפרוש במהלך המרוץ. אלברטו אסקרי, נהגה של קבוצת לנצ'יה, התרסק עם רכבו לתוך הנמל, אך יצא מהתאונה ללא פגיעה[1]. ארבעה ימים לאחר מכן נהרג אסקרי בתאונה שאירעה בעת שערך נסיעת מבחן על המסלול במונזה.

אסון הלה מאן בו נהרג נהג המרוצים פייר לאבק יחד עם 83 צופים הוביל לביטול המרוצים המתוכננים בצרפת, גרמניה, ספרד ושווייץ. האירוע הקשה הוביל לפרישתה של מרצדס מהתחרות, פרישה שנמשכה עד לעונת 2010.

מלבד מותו של אסקרי במהלך העונה נהרג גם מריו אלבורטי שנפגע בתאונה במהלך מרוץ בצרפת, מרוץ שלא נכלל בסבב האליפות. מרוץ האינדיאנפוליס 500 גבה שני קורבנות נוספים - מני איולו, שנהרג במהלך אימון לקראת המרוץ וביל ווקוביץ', שנהרג במהלך המרוץ עצמו.

דירוג האליפותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ. אם יותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, חולקה הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון חמש התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5
נקודות 8 6 4 3 2

דירוג הנהגיםעריכה

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינה  מונקו  ארצות הברית (48 כוכבים)  בלגיה  הולנד  בריטניה  איטליה  נקודות
1 ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו 1 (פרש) 1 1 2 1 40 (41)
2 בריטניה  סטירלינג מוס 4† / פרש 9 2 2 1 פרש 23
3 איטליה  יוג'ין קסטלוטי פרש† 2 פרש 5 6† / פרש 3 12
4 צרפת  מוריס טריטגננט 2† / 3† / פרש 1 6 פרש פרש 8 111/3
5 איטליה  ג'וזפה פארינה 2† / 3† 4 3 DNS 101/3
6 איטליה  פיירו טרופי 8† 4 2 9
7 ארצות הברית (48 כוכבים)  בוב סוויקרט 1 8
8 ארגנטינה  רוברטו מיירס 5 פרש 5† 4 פרש 7 7
9 צרפת  ז'אן ברה 6† / פרש† / פרש 3† / פרש† 5† / פרש 6 פרש 4 6
10 איטליה  לואיג'י מוסו 7† / פרש† פרש 7 3 5 פרש 6
11 גרמניה המערבית  קארל קלינג 4† / פרש פרש פרש 3 פרש 5
12 ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'ימי דייוויס 3 4
13 ארצות הברית (48 כוכבים)  טוני בטנהאוזן 2† 3
14 ארצות הברית (48 כוכבים)  פול רוסו 2† 3
15 בלגיה  פול פררה 8† 4 3
16 ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'וני תומסון 4 3
17 ארגנטינה  חוסה פלוריאן גונזלס 2 2
18 איטליה  צזרה פרדיסה 3† / פרש† 8 2
19 איטליה  לואיג'י וילורסי פרש† / פרש 5 DNS 2
20 ארגנטינה  קרלוס מנדיטגוי פרש† / פרש 5 2
21 איטליה  אומברטו מגליולי 3† 6 11/3
22 גרמניה המערבית  האנס הרמן 4† DNQ 1
23 ארצות הברית (48 כוכבים)  וולט פאולקנר 5† 1
24 ארצות הברית (48 כוכבים)  ביל הומייר 5† 1
25 ארצות הברית (48 כוכבים)  ביל ווקוביץ' פרש 1
מיקום נהג ארגנטינה  מונקו  ארצות הברית (48 כוכבים)  בלגיה  הולנד  בריטניה  איטליה  נקודות

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1955 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה