לנצ'יה בפורמולה 1

לנצ'יה הייתה פעילה באליפות הפורמולה 1 למשך תקופה קצרה בתחילת שנות החמישים. הקבוצה לקחה חלק בשלושה מרוצים כקבוצה עצמאית. בהמשך מכרה את המכונית לקבוצת פרארי, שזכתה עם המכונית באליפות הנהגים בעונת 1957.

היסטוריה עריכה

ג'יאני למצ'יה, בנו של וינצ'נזו למצ'יה, מייסד החברה, לקח את האחריות על החברה לאחר מות אביו בשנת 1937. הבן התעניין והיה מעורב בספורט מוטורי והחליט לבנות מכונית שתתחרה במרוצי גרנד פרי. דגם לנצ'יה D50 ערך את הבכורה באליפות הפורמולה 1 בגרנד פרי ספרד, המרוץ הסוגר של של עונת 1954. אלברטו אסקרי זינק עם המכונית מעמדת הפול פוזישן, קבע את זמן ההקפה המהירה, אך לבסוף נאלץ לפרוש מהמרוץ אחרי 10 הקפות בשל בעיה ממצמד^[1].

קבוצת לנצ'יה הכניסה 4 נהגים לאליפות בעונת 1955. כל ארבעת הנהגים נאלצו לפרוש במהלך מרוץ הפתיחה בארגנטינה. במרוץ הבא, שהתקיים במונקו, זכתה הקבוצה להצלחה - אוג'ניו קסטלוטי עלה על הפודיום לאחר שסיים שני. לואיג'י וילורסי סיים חמישי וצבר גם הוא נקודות. אסקרי התרסק עם המכונית לתוך הנמל לאחר שהחליק באחת הפניות. שבוע לאחר מכן אסקרי נהרג כשנהג במכונית של פרארי במונזה. מותו של אסקרי יחד עם הבעיות הכלכליות של נ'ציה הובילו את הקבוצה לפרישה מהאליפות.

לאחר הפרישה העבירה לנ'ציה את ה-D50 לקבוצת פרארי, שעשתה שימוש במכונית בשתי העונות הבאות. חואן מנואל פנג'יו ניצח שלושה מרוצים בעונת 1956 וזכה באליפות. שנה לאחר מכן פרארי הצליחה להגיע לפודיום שבע פעמים, אך לא זכתה באליפות. לקראת עונת 1958 הציגה פרארי דגם חדש לחלוטין, מתוצרת עצמית, דבר שסיים למעשה את חלקה של לנצ'יה באליפות.

תוצאות מרוצים עריכה

שנה	קבוצה^[2]	מכונית	מנוע	נהגים	1	2	3	4	5	6	7	8	9
1954	לנצ'יה	לנצ'יה D50	לנצ'יה 2.5 V8		ארגנטינה	ארצות הברית	בלגיה	צרפת	בריטניה	גרמניה	שווייץ	איטליה	ספרד (1945–1977)
				איטליה אלברטו אסקרי									פרש
				איטליה לואיג'י וילורסי									פרש
1955	לנצ'יה	לנצ'יה D50	לנצ'יה 2.5 V8		ארגנטינה	מונקו	ארצות הברית	בלגיה	הולנד	בריטניה	איטליה
				איטליה אלברטו אסקרי	פרש	פרש
				איטליה לואיג'י וילורסי	פרש/ פרש^†	5
				מונקו לואי שירון		6
				איטליה אוג'ניו קסטלוטי	פרש^†	2		פרש
	פרארי			איטליה אוג'ניו קסטלוטי								DNS
	פרארי			איטליה ג'וזפה פארינה								DNS
1956	פרארי	לנצ'יה D50	לנצ'יה 2.5 V8		ארגנטינה	מונקו	ארצות הברית	בלגיה	צרפת	בריטניה	גרמניה	איטליה
				ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	פרש/ 1^†	4^†/ 2^†		פרש	4	1	1	9^†/ 2^†
				איטליה לואיג'י מוסו	1^†	פרש					פרש^†	5
				איטליה אוג'ניו קסטלוטי	פרש	פרש/ 4^†		פרש	2	11^†	פרש/ פרש^†	פרש/ 9^†
				בלגיה אוליבר גנדבין	DNS				פרש	DNA
				בריטניה פיטר קולינס		2^†		1	1	פרש/ 2^†	פרש/ פרש^†	2^†
				בלגיה פול פררה				2
				בלגיה אנדרה פילט				6
				ספרד (1945–1977) אלפונסו דה-פורטגו					פרש	2^†/ 11^†	פרש^†	פרש
				גרמניה וולפגנג פון טריפס								DNS
1957	פרארי	לנצ'יה D50	לנצ'יה 2.5 V8		ארגנטינה	מונקו	ארצות הברית	צרפת	בריטניה	גרמניה	איטליה	איטליה
				בריטניה פיטר קולינס	פרש/ 6^†	פרש		3	פרש/ 4^†	3		פרש
				איטליה לואיג'י מוסו	פרש			2	2	4	פרש	8
				איטליה אוג'ניו קסטלוטי	פרש
				בריטניה מייק הות'ורן	פרש	פרש/ פרש^†		4	3	2		6
				ארגנטינה חוזה פלוריאן גונזלס	5^†
				ספרד (1945–1977) אלפונסו דה-פורטגו	5^†
				גרמניה וולפגנג פון טריפס	6^†	פרש^†						3
				איטליה צ'זארה פרדיסה	6^†
				צרפת מוריס טרינטיגנן		5		פרש	4^†	DNA