פתיחת התפריט הראשי
פטר ארבן נראה בתמונה שני משמאל בועט בכדור
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

פטר ארבן (בצ'כית: Peter Erben1921 - 5 באפריל 2017) היה כדורגלן יהודי ששיחק בליגת הכדורגל בגטו טרזינשטאט ושרד את השואה.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ארבן נולד בעיר מורבסקה שבצ'כוסלובקיה בשם פטר אייזנברג בשנת 1921, בנם של קלרה וארתור ואח לפאול. ארבן, שהיה ספורטאי מגיל צעיר, עסק בסקי, הוקי קרח, אתלטיקה וכדורגל.

היה פעיל מנעוריו בתנועה הנוער הציונית "תכלת לבן".[1]

תקופת השואהעריכה

בתקופת השואה עבר חמישה מחנות ושרד את כולם : טרזינשטאט, אושוויץ, בירקנאו, מאוטהאוזן וגוזן.

בגיל 21 נשלח לגטו טרזינשטאט. בטרזינשטאט הייתה ליגת כדורגל. בליגה זו היו 12 קבוצות אשר שיחקו מדי יום ראשון. במקום הראשון בליגה הייתה קבוצת הטבחים,[2] אשר שחקניה קיבלו יותר אוכל, לעומת האחרים ששיחקו בתנאי רעב. מאחר שהיו טרנספורטים לאושוויץ והתחילו להיות פחות ופחות שחקנים, עקב מחסור בשחקן באחת הקבוצות פנו לארבן שימלא את מקומו. ארבן נענה לכך לאחר שקיבל את תמיכתו של פרדי הירש,[3] שריכז את תחום החינוך הגופני בגטו, ונרצח בהמשך באושוויץ. ארבן הפך לשחקן מפורסם בגטו, והיה מבוקש לחתימות על ידי מעריציו. ב-1944 לוהק בכפייה להשתתף בסרט תעמולה נאצי שצולם בגטו, בניסיון לְהָזֵם את "השמועות" על מצבם של היהודים שגורשו למזרח. בהמשך נשלח עם רוב יושבי הגטו לאושוויץ.

בראיון עמו סיפר, שכשהגיעו לאושוויץ, עצרו אותו הגרמנים, ששמעו כבר את שמו המפורסם, ואמרו לו לשחק עבורם. ארבן הסתכל על אחד הנאצים ואמר לו:"היה לי בן דוד בגילך" והחייל הנאצי ענה לו "אתה רואה את הארובות? משם יוצאים כל חברך שבאו איתך וגם בן דודך". ברגע הזה החליט לסרב ולא לשחק כדורגל עבור הנאצים ותחת שמם. בזכות חוסנו הגופני שרד את השואה.[4]

לאחר השואהעריכה

ארבן עלה עם אשתו אוה לישראל ויחד הקימו משפחה. עבד בחברת "יובל גד" באשקלון, והיה שותף להנחת קווי המים בנגב. בהמשך עבד כקבלן עצמאי ברחבי הארץ. ארבן הלך לעולמו ב-5 באפריל 2017.[5] הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

הנצחהעריכה

פטר ארבן מוזכר בסרט "ליגה טרזין",[6] על ליגת הכדורגל בגטו. ארבן עצמו כתב ספר אוטוביוגרפי- ''בעקבות עצמי'' שבו מתוארת גם פעילותו כשחקן כדורגל בגטו.

פטר ארבן השתתף בסרט "פרדי היקר", סרט דוקומנטרי אודות פרדי הירש. הסרט משלב ראיונות עם ניצולים שהכירו את פרדי וכן צילומי ארכיון ואנימציה. בימוי ותסריט: רובי גת. מפיק: שחר בן-חור. בסרט מספר פטר על היכרותו עם פרדי ועל חוויות משותפות.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

"בעקבות עצמי - פטר ארבן" הוצאה לאור - זמורה-ביתן 2001.

הערות שולייםעריכה