פייר ז'נסן

אסטרונום צרפתי

פייר ז'יל סזאר ז'נסןצרפתית: Pierre Jules César Janssen;‏ 22 בפברואר 182423 בדצמבר 1907) היה אסטרונום צרפתי בן המאה ה-19. גילה את הגז הליום ואת ההרכב הגזי של השכבה החיצונית של השמש. המדען האנגלי ג'וזף נורמן לוקייר (אנ') גילה זאת חודשיים אחריו.

פייר ז'נסן
Pierre Jules César Janssen
לידה 22 בפברואר 1824
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1907 (בגיל 83)
מודון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Pierre Jules César Janssen עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה, פיזיקה, גאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מצפה הכוכבים של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (1868)
  • מפקד בלגיון הכבוד (13 ביולי 1893)
  • פרס לאלנד (1868)
  • מדליית רמפורד (1876)
  • חבר זר של החברה המלכותית (8 באפריל 1875)
  • עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו
  • מסדר החרב של יעקב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג הנריטה ז'נסן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מהלך חייו ועבודתו עריכה

ז'נסן נולד בפריז ולמד מתמטיקה ופיזיקה. במקביל למחקריו לימד מדעים בתיכון שארלמאן ב-1853 ומאוחר יותר במכללה לארכיטקטורה בשנים 1865–1871.

במסגרת מחקריו, נסע לפרו בשנת 1857 כדי לחקור את קו המשווה המגנטי של כדור הארץ. בשנים 1861–1864 חקר את בליעת הקרינה האלקטרומגנטית בספקטרום הסולארי של כוכבי הלכת באיטליה ובשווייץ. בשנים הבאות הוא נסע לאיים האזוריים כדי לחקור ולבצע ניסויים הקשורים למגנטיות ולקרינת כוכבים. במהלך מחקרו זה נסע ליפן ב-1874 ולאלג'יריה ב-1882 לחקור את מעבר נוגה על פני השמש. ז'נסן התעניין מאוד בליקויי המאורות ונסע מסביב לעולם כדי לצפות בהם ולחקור אותם. ב-1870 אף נמלט מהמצור על פריז על כדור פורח כדי לצפות בליקוי חמה.

בשנת 1875 מונה למנהל מצפה הכוכבים החדש שהקימה ממשלת צרפת במדון שליד פריז. במצפה החדש ביצע צילומים מרהיבים רבים. הוא הוציא לאור אוסף של התצלומים הללו בספרו משנת 1896 Annales de l'obsevatoire de Maeudon. גרסתו האחרונה של הספר ראתה אור בשנת 1904.

גילוי ההליום עריכה

בשנת 1868 גילה כיצד ניתן להבחין ולעקוב אחר הילת החמה מבלי לחכות לליקוי. בעת שחקר את הליקוי של ה-18 באוגוסט 1868 בעיר גונטור שבהודו, הוא שם לב לפסים בוהקים בספקטרום של הילת החמה, דבר המוכיח כי ההילה היא גאזית. חלק מאותם פסי הספקטרום הבוהקים היו צהובים (מאוחר יותר אורך הגל של הפס נמדד כ-587.49 ננו-מטר). זו הייתה הפעם הראשונה שבה התגלה פס זה על פני הספקטרום, דבר שהעיד על גילוי יסוד חדש שלא היה ידוע עד אז למדע.[1].

ב-20 באוקטובר של אותה השנה, המדען הבריטי ג'וזף נורמן לוקייר בנה ספקטרוסקופ מדויק וחזק במיוחד, שבעזרתו הצליח אף הוא לעקוב אחרי אותו פס הנפלט מהשמש. חשוב לציין כי זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה התגלה יסוד כימי חדש שלא על פני כדור הארץ. את שמו של היסוד גזרו לוקייר ועמיתו הכימאי אדוארד פרנקלנד (Edward Frankland) מהמילה היוונית לשמש, הליוס (ἥλιος).

מותו ומורשתו עריכה

 
קברו של ז'נסן

ז'נסן נפטר במדון (Meudon) ב-23 בדצמבר 1907, ונטמן בבית הקברות פר לשז שבפריז. במהלך חייו הוא מונה לאביר לגיון הכבוד הצרפתי ולחבר החברה המלכותית של לונדון עקב פועלו ותרומתו הרבה בתחומי האסטרופיזיקה והכימיה.

על שמו נקראו שני מכתשים על הירח ועל מאדים. הכיכר המרכזית בכניסה למצפה הכוכבים שניהל אף היא נקראת על שמו.

ז'נסן קרא לאסטרואיד 225 Henrietta (אנ') שהתגלה על ידי יוהאן פאליזה, על שם אשתו, הנריטה.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פייר ז'נסן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Kochhar, R.K. (1991) French astronomers in India during the 17th - 19th centuries, J. Br. Astron. Assoc. 101(2) 95-100. See p. 99
  2. ^ Schmadel, Lutz D. (2007). Dictionary of Minor Planet Names – (225) Henrietta. Springer Berlin Heidelberg. p. 35. ISBN 978-3-540-00238-3. נבדק ב-20 בדצמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)