ויקיפדיה

פירס ברוסנן

שחקן אירי

פירס ברנדן ברוסנן (באנגלית: Pierce Brendan Brosnan; נולד ב-16 במאי 1953) הוא שחקן, מפיק קולנוע ופעיל חברתי אירי-אמריקאי. נודע בתפקידיו כגיבור סדרת הטלוויזיה "רמינגטון סטיל" ובתפקיד ג'יימס בונד בארבעה מסרטי הסדרה, בשנים 1995–2002.

פירס ברוסנן
Pierce Brosnan
ברוסנן, 2019
ברוסנן, 2019
לידה 16 במאי 1953 (בן 69)
דרוהדה, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Pierce Brendan Brosnan עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת דרמה, מותחן, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1966–הווה (כ־57 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • בית הספר לאמנות סנט מרטין
  • Elliott School
  • דרמה סנטר לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קילי שיי סמית' (2001–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כריס ברוסנן, שארלוט ברוסנן, שון ברוסנן, פריס ברוסנן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית (2013)
  • פרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר (2009)
  • פרס הישג בקולנוע העולמי של האקדמיה האירופית לקולנוע (2016)
  • פרס אמפייר לשחקן הטוב ביותר (2000)
  • פרס סאטורן לשחקן הטוב ביותר (1998)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.piercebrosnan.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה Pirce Brosnan autograph.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ברוסנן, 2002

ביוגרפיהעריכה

ברוסנן נולד באירלנד, למשפחה קתולית. הוא גדל בנאבן עם סבו וסבתו, לאחר שאביו עזב את הבית ואמו נסעה לעבוד בלונדון, עד שבגיל 11 הצטרף אליה ולבעלה החדש. בגיל 16 עזב את בית הספר, והחל ללמוד בבית ספר סנט מרטינס לאמנות ולעיצוב. בהמשך הצטרף לקרקס, ובמשך שלוש שנים הופיע כבולע אש. לאחר מכן החל ללמוד משחק במרכז לדרמה בלונדון.

קריירהעריכה

עם סיום לימודי המשחק ב-1975, החל לעבוד כעוזר מנהל במה בתיאטרון ביורק. שישה חודשים לאחר שהחל לעבוד בתיאטרון בחר בו המחזאי טנסי ויליאמס לגלם את דמותו של מק'קייב בגרסה הבריטית למחזהו "The Red Devil Battery Sign". בהמשך גילם מספר תפקידים קטנים בקולנוע והחל להופיע גם בטלוויזיה.

ב-1982 השתתף בסדרת הטלוויזיה "ננסי אסטור", שעסקה באשה הראשונה שנבחרה לפרלמנט הבריטי. על תפקידו בסדרה היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 1985. ב-1982 גם קיבל ברוסנן את התפקיד הראשי בסדרת הדרמה הבלשית "רמינגטון סטיל", בהפקת רשת NBC האמריקנית. הוא גילם בסדרה את דמותו המסתורית של סטיל במשך חמש עונותיה של הסדרה, עד שירדה מהמסכים ב-1987[1], שנה בה גם כיכב בסרט "הפרוטוקול הרביעי" לצידו של מקייל קיין[2]. ב-1988 כיכב בדרמה ההיסטורית "מסתרי הודו"[3]. ב-1989 גילם את דמותו של פיליאס פוג במיני-סדרה המבוססת על ספרו של ז'ול ורן, "מסביב לעולם בשמונים יום"(אנ')[4].

ב-1992 כיכב בסרט "מכסח הדשא" סרט הרפתקאות בדיוני בבימוי ברט ליאונרד, המבוסס על ספר של סטיבן קינג, שבמרכזו טכנולוגייתה מציאות מדומה. ברוסנן גילם מדען העורך ניסוי לשיפור כוח החשיבה באמצעות הטכנולוגיה[5].

ברוסנן גילם שורה של תפקידים נוספים, עד שב-1994 הוכרז כשחקן החמישי שיגלם את דמותו של ג'יימס בונד, וחתם על חוזה להשתתפות בשלושה סרטים בסדרה. זאת, לאחר שטימותי דלטון דחה הצעה להמשיך ולגלם את דמותו בסרט "גולדן איי", הסרט השבעה-עשר בסדרה. הסרט בכיכובו של ברוסנן היה לאחד הסרטים המצליחים בשנת 1995, ולאחד המצליחים בסדרת סרטי ג'יימס בונד. בהמשך גילם את דמותו של בונד בשלושה סרטים נוספים: "מחר לנצח" (1997), "העולם אינו מספיק" (1999) ו"למות ביום אחר" (2002)[6]. גם סרטים אלה זכו להצלחה גדולה.

בין הופעותיו בסרטי "ג'יימס בונד", הופיע ברוסנן במספר סרטים נוספים, ביניהם "הפלישה ממאדים", "פסגת דאנטה", "החייט מפנמה", בו גילם מרגל אנגלי חובב נשים, אלכוהול וחליפות מחויטות, שנשלח לפנמה, מעיין פרודיה על סרטי בונד[7], ו"אוולין" בו גילם אב אירי בשנות ה-50, הנאבק לקבל חזקה על ילדיו שנלקחו ממנו לאחר שאשתו נטשה את המשפחה, על פי סיפור חייו של דזמונד דויל[8].

בשנת 1996 הקים עם בו סנט קלייר חברת הפקות בשם "אייריש דרימטיים". החברה הפיקה את סרטה הראשון, "השוד המושלם", ב-1999, בכיכובו של ברוסנן עצמו.

בשנת 2004 הודיע ברוסנן כי לא יגלם עוד את דמותו של בונד[9], וב-2005 הוכרז דניאל קרייג כמחליפו[10]. תפקידו הראשון לאחר מכן היה בסרט הקולנוע "על פי חוקי המשיכה". בהמשך השתתף גם ב"רישיון לגנוב" (2004), "מטאדור" (2005)[11], "מלאכים נופלים" (2006), "התנפצות" (2007)[12], "מאמה מיה!" (2008), "היקר מכולם" (2009), "פרסי ג'קסון וגנב הברק" (2010), "סופר הצללים" (2010) ו"זכרי אותי לנצח" (2010). על תפקידו ב"מטאדור" היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בקומדיה בשנת 2006, 21 שנים לאחר מועמדותו הקודמת לפרס זה. על תפקידו ב"מאמה מיה!", לעומת זאת, זכה בפרס פטל הזהב בקטגוריית השחקן הגרוע ביותר, הסרט גם זכה לביקורות שליליות לרוב[13], אך היה שובר קופות[14].

בשנת 2012 כיכב בסרט "רק אהבה" של הבמאית הדנית ממוצא יהודי סוסנה ביר, קומדיה רומנטית בה הוא מגלם איש עסקים אנגלי הגר בדמנרק. הסרט הוא בדנית ואנגלית[15].

בשנת 2015 כיכב לצד ג'סיקה אלבה וסלמה הייק בסרט "כמו מאהב אנגלי", אותו גם הפיק[16].

בשנת 2017 כיכב בסרט "נקמה זרה", סרט מותחן-פעולה בבימויו של מרטין קמפבל על פי תסריט של דייוויד מרקוני, המבוסס על הרומן The Chinaman משנת 1992, מאת סטיבן לטר. הסרט היה קופרודוקציה בריטית-סינית-אמריקאית, בה כיכב לצד ג'קי צ'אן[17]. באותה שנה גם החל לשחק בסדרה "הבן", סאגה משפחתית-היסטורית על משפחה אמריקאית עשירה בעלת עדרי בקר ושדות נפט[18].

בשנת 2018 יצא לאקרנים סרט ההמשך של "מאמה מיה!", "מאמה מיה! Here We Go Again", בו השתתף ברוסנן[19], סרט שגם היה שובר קופות[20]. באותה שנה גם שיחק בקומדיה "תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga"[21].

חיים אישייםעריכה

ברוסנן היה נשוי לשחקנית האוסטרלית קסנדרה האריס מ-1980 ועד למותה מסרטן השחלות ב-1991[22]. במהלך נישואיהם אימץ את שני ילדיה של האריס מנישואיה הקודמים, ולשניים נולד גם בן נוסף. ב-2001 נישא בשנית, לעיתונאית האמריקנית קילי שיי סמית'. לזוג נולדו שני בנים. מאז 2004 מחזיק ברוסנן באזרחות אמריקנית, נוסף על אזרחותו האירית. ב-2013 מתה מסרטן השחלות גם בתו המאומצת, שרלוט[22].

במשך השנים שימש ברוסנן כפרזנטור והשתתף בבפרסומות של מותגים רבים, בהם: ויזה, אוויס, ב.מ.וו, וודקה סמירנוף, בירה הייניקן, שעוני אומגה ואריקסון[23].

ב-2003 הכתירה המלכה אליזבת השנייה את ברוסנן כקצין במסדר האימפריה הבריטית (OBE), בשל תרומתו הגדולה לתעשיית הקולנוע הבריטית[24]. ב-2002 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ממכון דבלין לטכנולוגיה, ושנה אחר כך קיבל תואר דומה מאוניברסיטת קורק.

ברוסנן פעיל בנושאים פוליטיים שונים, והביע את תמיכתו בהגבלה על מכירת כלי נשק, בנישואים חד-מיניים ובנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. בין היתר, החרים את בכורת הסרט "גולדן איי" בצרפת, כצעד של תמיכה במאבק של גרינפיס נגד הניסויים הגרעיניים שערכה ממשלת צרפת. בין 1997 ל-2000 נטל חלק במאבקים נגד הקמת מפעל מלח בלגונה סן איגנסיו ומתקן גז טבעי באזור מאליבו. בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2004 הודיע על תמיכתו במועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'ון קרי. מאז מותה של אשתו הראשונה ובהמשך עם מותה של בתו החורגת, עוסק ברוסנן גם בקידום המודעות למחלת הסרטן.

ב-2004 התאזרח גם כאמריקאי, ומאז יש לו אזרחות כפולה מהרפובליקה של אירלנד ומארצות הברית.

בסוף 2020 העמיד למכירה את ביתו במאליבו, קליפורניה במכיר של 100 מיליון דולר. הבית שנקרא "בית הסחלב" נבנה ועוצב בהשראת ביקוריו בתאילנד, וכולל גישה פרטית לאחד החופים היפים בעולם[25].

פילמוגרפיה חלקיתעריכה

טלוויזיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פירס ברוסנן

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אביק גלבוע, הוליווד, רמינגטון סטיל - הפרק האחרון, מעריב, 6 ביוני 1988
  2. ^ מאיר שניצר, הספר היה לגמרי לא רע - "הפרוטוקול הרביעי"; במאי: ג׳ון מקנזי; תסריט: פרדריק פורסיית׳ לפי ספר פרי עטו, חדשות, 19 במאי 1987
  3. ^ שמי זרחין, מסתרי הודו, חדשות, 13 בינואר 1989
  4. ^ חגי לוי, שלט-קרוב - אינטרנציונל - באיחור קל של פחות משנה, מגיעה למסכים הפקת הענק "סביב העולם בשמונים יום", חדשות, 25 בינואר 1990
  5. ^ רונית הבר, הגולם עם על יוצרו - בחור רפה שכל הופך למחונן בסרט בעל יופי חזותי יוצא דופן, חדשות, 26 במרץ 1993
  6. ^ עכבר העיר, פירס ברוסנן יגלם בפעם החמישית את ג'יימס בונד, באתר הארץ, 13 בינואר 2002
  7. ^ יעל שוב, הנה אני, במחווה לתפקידי הקודם, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2001
    נסים דיין, ‏רומנטיקה בבית הסוהר, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2001
  8. ^ מאת אנג'לה דוסון, אב טוב מספיק, באתר הארץ, 1 בינואר 2003
  9. ^ סי"ג, פירס ברוסנן: "אמרתי את כל שיש לי לומר על עולמו של ג'יימס בונד", באתר הארץ, 1 באוגוסט 2004
  10. ^ איי.פי, פירס ברוסנן: ההודעה שלא אגלם שוב את ג'יימס בונד השרתה עלי רוגע, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2005
  11. ^ אהרון קשלס, ‏לא מה שחשבתם, באתר גלובס, 16 במרץ 2006
  12. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, איזה שחקנים, לא חבל?, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2007
  13. ^ אבנר שביט, עכבר העיר, תל אביב, מאמא מיה: המיוזיקל הגרוע של הקיץ, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2008
    ירון פריד, תחסכו מעצמכם את העינוי של מאמא מיה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2008
  14. ^ אורי קליין, מריל סטריפ שרה על כסף, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2008
  15. ^ זהר וגנר, עכבר העיר, "רק אהבה": כשפירס ברוסנן דיבר דנית, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2012
  16. ^   אורי קליין, "כמו מאהב אנגלי": סרט כל כך וולגרי ומופרך, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2015
  17. ^   אורון שמיר, עכבר העיר, "נקמה זרה": מתקתק כמו פצצה מאולתרת, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2017
  18. ^   גילי איזיקוביץ, "הבן": סאגה אמריקאית על נער תמים שנהפך לגבר אכזר, באתר הארץ, 3 במאי 2017
  19. ^   איתמר זהר, סרט המשך ל"מאמא מיה!" ייצא בקיץ הבא, באתר הארץ, 21 במאי 2017
  20. ^   איתמר זהר, "מאמא מיה 2" הכניס 34 מיליון דולר בארה"ב בסוף השבוע הראשון שלו, באתר הארץ, 22 ביולי 2018
  21. ^ אור סיגולי, ‏הללויה: סרט האירוויזיון של נטפליקס אולי לא דוז פואה, אבל הוא מצליח לעשות שמח, באתר גלובס, 3 ביולי 2020
  22. ^ 1 2 בן עופר, בניו של פירס ברוסנן עולים למסלול: אחד מהם יכול להיות ג'יימס בונד?, באתר Xnet‏, 12 בדצמבר 2018
  23. ^ ג'יימס בונד: רשיון למכור, באתר גלובס, 18 ביוני 1997
    טל זלמנוביץ', ‏כשאופרה מחלקת פונטיאק, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2004
  24. ^ סוכנויות הידיעות, שחקן הקולנוע פירס ברוסנן קיבל התואר "סיר", באתר הארץ, 19 ביולי 2003
  25. ^ שירות גלובס, ‏ג'יימס בונד עובר דירה: פירס ברוסנן מוכר את אחוזתו ב-100 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2020
הקודם:
טימותי דלטון 		שחקנים שגילמו את ג'יימס בונד הבא:
דניאל קרייג
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פירס_ברוסנן&oldid=35075750"